ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך כז צו שיחה א36

36

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

הכלי מבשר החטאת, מעין כיבוס הבגד מדם החטאת.

וזהו המשך דברי רש"י: תחלה הוא מפרש את המשמעות החובה של ,,ומורק" בכלי נחושת - מלשון תמרוקי הנשים... - בדומה לדין ש,תכבס", ווהי המשמעות של ,לפלוט את בליעתו" - בדומה ל,כיבוס" ולא כ,שריפת נותר". וכדי להסביר את ההבדל, מדוע בכלי נחושת אין קיים דין נותר מצד עצם הבליעה כבכלי חרס, ממשיך רש"י ואומר ,אבל כלי חרס למדך הכתוב כאן שאינו יוצא מידי דפיו לעולם", שמשום כך עצם הבליעה בכלי חרס נהפכת מיד לנותר.

ט. בכל הקדשים או רק בחטאת! ניתן ללמוד מכך ,ענינים מופלאים" בדרך ההלכה, ובהקדים:

לגבי הדין של ,וכלי חרש... ישבר... = בכלי נחושת... ומורק ושוטף..." יש מחלוקת בין הרמב"ם לבין הראב"ד: לפי שיטת הרמב"ם% ההלכה של ,וכלי חרש... ישבר" היא גזירת הכתוב דוקא בחטאת, ואילו

,מריקה ושטיפה" חלה בכל הקדשים. ואילו הראב"ד%* סובר, ששני דינים אלו חלים בכל הקדשים.

ומהי שיטת רש"י? לגבי ,ישבר" אומר רש"י ,והוא הדין לכל הקדשים", ואילו לגבי ,ומורק ושוטף במים" אין רש"י אומר זאת, בפשטות מסיקים, ששני הדינים מופיעים בזה אחר זה, ולכן אין רש"י צריך לומר זאת שוב לגבי כלי נחושת.

אך לפי האמור לעיל, יש בכך כוונה (ושיטת רש"י - בלימוד על דרך הפשט - היא דעה שלישית בענין זה*): הדין ,ישבר", משום שריפת הנותר, אכן חל בכל הקדשים, ואילו הדין .ומורק ושוטף" דומה לפי רש"י, בפשוטו של מקרא, לדין ,תכבס" שהוא חומרה מיוחדת בקרבן חטאת"*, ולא מפני דין נותר.

(משיחת ש"פ צו תשל"ו)

כ יר

הערות

1. אכילתו ייעשה נותר - הרי דינו ככל כלי שבלע איסור שמגעילו ודי.
8. הל' מעשה הקרבנות פ"ח הי"א-יד.
3. צו א שיחות -
9. ולהעיר מדעת ר"ש (משנה זבחים צה, ב. וש"נ) שקדשים קלים אינם טעונים מריקה ושטיפה, ובתוס' רעק"א למשניות שם, דגם ר"ש מודה שהדין דשבירת כלי חרס הוא בכל הקדשים. ע"ש.
0. ולהעיר שגם ע"ד ההלכה צריכים לימוד מיוחד שהדין דמריקה ושטיפה הוא בכל הקדשים (זבחים צו, ב. תו"כ פרשתנו ו, כב). וראה הערה הקודמת.

מצוטט ב־1 עמודים

לקוטי שיחות 45 לקו"ש חכ"ז ע' 36

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 17 עמודים.