ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך כז צו שיחה א29

29

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

6 לקוטי לכאורה, מפשט הפסוקים בהמשך, שזהו דין מיוחד בקרבן חטאת, בדומה לדין הקודם לגבי דם החטאת?

ואדרבה - לכאורה קשה לקבל (לפי הפשט) שהדין ,ישבר" הוא משום איסור נותר, כי:

א) בפשטות אין סביר לומר שהמושג ,נותר" חל גם על בליעת*, כי המשמעות של ,נותר" היא שארית ממה שנאכל. לפני כן, כלומר, מציאות ממשית הניתנת לאכילה, ואילו בליעה בכלי אינה ניתנת לאכילה, ואינה יכולה להיות ,נותר" מדבר שנאכל.

ב) אם הדין ,,ישבר" הוא משום איסור נותר, הרי אין הוא חל מיד לאחר הבישול, אלא רק לאחר שהסתיים זמן אכילת הקרבן, שאז הוא הופך לנותר9י

צו א

- ואם כך, צריכה היתה התורה לציין את הזמן של חובת השבירה, כפי שהיא מציינת את הזמן שבו חל איסור הנותר על בשר הקרבן1ו?

ב. ,ומורק ושוטף"

בהמשך מצטט רש"י את המילה ,ומורק", ומפרש: ,לשון תמרוקי הנשים?' אשקורי"ר3' בלע"ז" (כלומר -

הערות

1. י"ל בפשטות, שהוא מצד החילוק שבין כלי חרס וכלי נחושת (אבל ראה לקמן הערה 17). ויותר מסתבר לומר - מכיון שבא בהמשך לפסוק שלפנ"ז שאיירי בדיני נבלעים. וראה לקמן בפנים.
2. והשאלה שבפנים היא - מנ"ל שהוא מטעם איסור נותר. ולהעיר (ע"ד ההלכה) מהר המורי' לרמב"ם שם.
9. וגם ע"ד ההלכה - ראה הראב"ן לע"ז סי' שיג (וראה תו"ש פרשתנו ב,מילואים" ע' רמח). שו"ת חת"ס יו"ד סקי"ד ד"ה וכבר. השקו"ט בכלי חמדה עה"ת פרשתנו כאן. ועוד (ולהעיר מדעת רב אשי ע"ז עו, א). ואכ"מ.
0. לא מיבעי להשיטות דשבירת כלי חרס היא מצד דין שריפת נותר (ר"ן ע"ז שם (הובא בצידה לדרך כאן). וכן משמע בתוד"ה אלא (זבחים צו, א) בסופה (וראה שו"ת חת"ס יו"ד סצ"ח). לבוש על פרש"י כאן. ועוד. וראה לקמן בפנים סעיף ז
5. ואילך) = אלא אפילו להסוברים שהטעם הוא כדי שלא יפלוט הנותר בתבשיל אחר (ראה רא"ש ע"ז שם. תו"ש פרשתנו כאן אות קפח. וש" וכן משמע מקושיית הרא"ם ועוד) - הרי חיוב שבירה הוא רק לאחרי זמן אכילתו כשנעשה נותר (ראה רא"ם, גו"א ועוד).
6. בדברי דוד (וראה גם חזקוני) כאן, שחיוב שבירה הוא לפני זמן איסורו שלא יבא לידי נותר. אבל מסתימת לשון רש"י משמע שהשבירה היא מחמת שכבר נעשה נותר (כדעת רוב מפרשי רש"י). וראה באר מים חיים (לאחי המהר"ל) כאן.
7. - ע"ד ההלכה ראה משנה זבחים צו, סע"ב ובמפרשים שם. תוד"ה ממתין שם צז, סע"א. רמב"ם הל' מעה"ק שם ,עקב אכילה" ובנ"כ שם. ועוד. ואכ"מ.
1. ובפרט שפרטי דיני נותר (מלבד פסח - בא יב, י) נאמרו רק לקמן (פרשתנו ז, טו ואילך ובפרש"י שם).
9. לכאורה אפ"ל שהתורה סמכה על מש"נ לקמן במקומו (וכמו לגבי הבשר עצמו, שנאמר החיוב דאכילת בשר קרבנות לפני שנתפרש זמן אכילתו ודין נותר). אבל לכאורה דוחק, כי מאחר שבתורה לא מפורש ששבירת כלי חרס היא מטעם נותר, הו"ל לפרש זמן שריפתו.
2. אסתר ב, יב.
3. בכמה דפוסים ,אישקורמנט". - וראה בספרים הדנים בהבלע"ז שבפרש"י.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 23 עמודים.