ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך טז תשא שיחה א388

388

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

414 לקוטי מטבע יביאו") בשום ענין אם לא היה מראהו" -

אילו לא היה הקדוש-ברוך-הוא מראה לו מטבע של אש, לא היה משה יודע כלל (ולא זו בלבד שהיה מתקשה) מהו הדין שצריך להיות לגבי ,זה יתנו", מהו התנאי שצריך להיות בחפצא של המטבע, כדלעיל.

במסכת חולין נאמר ב,תוספות", שתמיהתו של משה היתה על נתינת הגברא - ,מה יוכל אדם ליתן כופר נפשו", שהרי אין זה קרבן*.

4 ,,בברה" \,בופר"

לפי-זה, שתמיהת משה נבעה מאיידיעתו שמחצית השקל הוא קרבן, יוצא, שהענין ש,,הראהו מטבע של אש" לא היה רק כדי להסביר לו את משמעות המצוה מצד החפצא של מחצית השקל, אלא גם* כדי להסביר את נתינת הגברא (כפרה כקרבן).

ההסבר לזה הוא:

7) גירסת השיטה מקובצת שם כנ"ל הערה 19.

8) להעיר על חילוקי הסוגיות בהא דר"מ שהראה לו כמין מטבע של אש: בירושלמי שקלים הובא לענין החפצא דמחצית השקל (בחיוב קלבון), איזה מטבע צריך ליתן (ראה קרבן העדה שם ובמפרשים); במדרשים הנ"ל (הערה 2) - לענין הכפרה בהמשך לתמיהת משה מי יוכל ליתן כופר נפשו.

9 לדעת התוס משא"כ לדעת רש"י (בפירושו עה"ת), שס"ל שהוא כפשוטו ,זה יתנו" להודיעו הדין בהחפצא דמחצית השקל. ולהעיר דעפ"י פי' הא' דרש"י כל המשך הפרשה מדבר רק במחה"ש בשביל מנין בנ"י אלא ש,מהמנין הזה נעשו האדנים". ואכ"מ.

תשא א

בכפרה כלולים שני ענינים: א) כפרה באמצעות קרבנות, ,לכפר על נפשותיכם", ב) ,,כופר נפשו".

"כפרה" עלדידי הקרבנות היא, כמשמעות המושג כפרה - מחילה, שטומאת החטא נסלחת תמחקת; ואילו ,כופר נפשו" איננה הסרת החטא, אלא פדיון הנפש, נתינת תמורתה כביכול. בכך מוחלפת* הנפש, כביכול, ונעשית כמציאות חדשה.

שני ענינים אלו הם שני סוגים הקיימים בכלל בענין של היטהרות מטומאה כפשוטה.

טבילה במים מסירה את הטומאה; טבילה באש, וכדברי הגמרא" ,,עיקר טבילותא בנורא", אינה מסירה את הטומאה9, אלא תוכנה כפעולת האש כפשוטה - ,,מחזירן לכבשן" - נוצרת מציאות חדשה לגמרי*.

וזהו ההבדל בין הכפרה שבקרבנות לבין ,,כופר נפשו" שעלדידי מחצית השקל: הקרבנות (באופן כללי)

הערות

0. ע"ד ,,בעליו יומת. אם כופר יושת עליו ונתן פדיון נפשו גו'" (משפטים כא, כטלל).
1. להעיר מצפע"נ הל' תשובה שם: ב' ענינים להסיר הטומאה, ולטהרה, וב' ההסברות בזה. ואכ"מ.
2. סנהדרין לט, סע"א.
3. להעיר, דמים עצמם אפשר שיקבלו טומאה, משא"כ אש. וראה ברכות כב, א: מה אש בו'.
4. ראה זבחים צו, א. ובתוד"ה אלא שם. תוד"ה התורה (פסחים ל, ב). רא"ש שם (פ"ב ס"ז). טור או"ח סי' תנא ובב"י שם. שו"ע שם סוס"א, ואדה"ז ס"ט.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 15 עמודים.