ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך כז צו שיחה א34

34

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

בדיוק כשם שהדין ,תכבס" לגבי דם החטאת אינו קשור לאיסור או פסול שיש בדם, אלא שבדם החטאת חדשה התורה שבמקרה של ,יזה מדמה על הבגד" חלה חובה של ,תכבס" - כך גם בענין של ,ואם בכלי נחושת בושלה", החובה של ,ומורק ושוטף, לפלוט את בליעתו" איננה מפני איסור הנותר שבבליעה, כב,כלי חרש אשר תבושל בו", אלא מפני המציאות של בשר החטאת שבה, כדלהלן (בסעיפים ז' וח').

[בכך ניתן להבין את הסיבה להבדל, שלגבי גיעולי נכרים נאמר בפסוק< ,כל דבר אשר יבוא באש תעבירו באש", כפי שמבאר שם רש"י: ,כדרך תשמישו הגעלתו, מה שתשמישו על ידי חמין יגעילנו בחמין וכו'", ואילו כאן נאמר ,ומורק ושוטף במים":

בהגעלת איסור כלשהו, הכוונה העיקרית היא לבטל את בליעת האיסור, ולשם כך די ב,יגעילנו בחמין". ואילו הדין של ,ומורק ושוטף" לגבי החטאת דומה לדין המיוחד של כיבוס הבגד לגבי דם החטאת, ולכן אין די בהגעלה אשר תבטל את הבליעה, אלא הפעולה של ,,יפלוט את בליעתו" צריכה להיעשות באופן של ,ומורק ושוטף" במים"<, לצחצח ולשטוף את

הכלי*, בדומה לכיבוס].

4 ,נותר" - מיד בעת הבליעה

כדי להבין זאת יש להקדים ולבאר את התשובה לשאלות שבסוף סעיף א' - כיצד מתאים השם ,נותר" על ה,בליעה", ומדוע אין התורה מציינת את זמן ,שריפתו" - ,ישבר"?

רש"י מבהיר זאת בדיוק בלשונו: ,לפי שהבליעה שנבלעת בו נעשה נותר", וכוונת רש"י היא, שעל ידי הבליעה עצמה היא נעשית מיד נותר.

ההסבר לכך הוא: לפי הפשט משמעותו של המושג ,נותר" איננה שהאכילה לאחר הזמן הופכת את הנותר לאסור, אלא שהבשר הופך לנותר עקב אי האפשרות לאוכלו. כלומר, לגבי בשר הקדשים קבעה התורה שתי חובות: החובה העיקרית היא - מצות אכילתו, בזמן שמותר לאוכלו. ואם אי אפשר לאוכלו - אסור להשאירו סתם כך, אלא יש לשורפו מיד".

הערות

8. מטות לא, כג.
9. וגם ע"ד ההלכה הדין דמריקה ו(לכל הדיעות) שטיפה הוא הוספה על דין הגעלה (ראה זבחים צו, ב ואילך וברש"י ותוס' שם. ועוד).
3. צו א שיחות 41
0. עפ"ז יומתק הטעם שמביא רש"י הראי' מפסוק ,תמרוקי הנשים", ולא הביא הפסוק שלפנ"ז (שם, ג) ,תמרוקיהן" [וראה שם, ט. ובכתוב זה עצמו ,מרוקיהן". וראה ירמי' מו, ד ובפרש"י] - כי בוה מודגש שהכוונה לא רק לבטל פסולת כו', כ"א כמו ,,תמרוקי הנשים" שהם לעדן את הבשר (כפרש"י אסתר שם, ג). - עוד טעם נת' בשיחת ש"פ שמיני תשל"ו.
1. ועפ"ז חידוש ונפק"מ להלכה - שע"ד

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 15 עמודים.