64

הערות

1. 1. נדרים עח, ריש ע"ב). וראה רשב"ם ב"ב ,שהיו מקדשים את החודש ע"פ הראי' ומתוך כך מתקדש מועד בזמנו כו' אבל המועדים עצמן לא היו מקדשים כ"א החדשים .. וזהו תיקון המועדות וקדושתן" (וראה רשב"ם שם ד"ה שבת בראשית). ועד"ז מובן בפי' הרא"ש ור"ן נדרים שם. אבל ברשב"א בשם הר"ח (הובא בשטמ"ק ב"ב שם) ,שמעינן מינה שהמועדים צריכים קידוש בית דין לקבעם ולומר המועד ביום זה המקודש". וראה לשון הרמב"ם שם ספ"ה ,זה שאנו מחשבין בזה"ז כו' ואומרין שר"ח יום פלוני ויו"ט ביום פלוני כו' וקביעת בני ארץ ישראל אותו הוא שיהי" ר"ח או יום טוב". אבל בזה אין המדובר בקידוש (ע"פ ראי') רק בקביעות ע"פ חשבון. ובסהמ"צ שם: מפני שב"ד הגדול שבא"י כבר קבעוהו זה היום ר"ח או יו"ט ומפני אמרם שזה היום ר"ח או יו"ט יהי' ר"ח או יום טוב בין שהיתה פעולתם זאת בחשבון או בראי' כמו שבא בפירוש אלה מועדי ה' .. כלומר שיאמרו הם שהם מועדות. וראה לשון הרמב"ם שם ה"ז. ואב"מ. וראה לקמן הערה 4
2. 3. רמב"ם שם פ"א ה"ו.
3. 4. דהרי פשוט דגם על זה"ז אומרים קדושת
4. 4. בא א שיחות 16
5. 5. מועדות מסורה לב"ד (ל' המכילתא תשא לא, טו) וישראל דקדשינהו לזמנים (ברכות מט, א). וראה השגות הרמב"ן לסהמ"צ שם בסופו.
6. 5. ראה רשב"ם ב"ב שם.
7. 6. ל' הרמב"ם שם ה"ז. וראה מנ"ח שם בתחלתו דלדעת הרמב"ם גם החשבון צ"ל בא"י דוקא.
8. 56. ולהעיר מחגיגה שם: אמרה תורה מנה ימים וקדש חודש מנה ימים וקדש עצרת (דאתקש זל"ז). וראה תוד"ה אמרה שם.
9. 7. להעיר על יתירה מזו מסה"מ קונטרסים (ח"א רכו, ב) שע"י המשלים כו' מדברים גשמיים ,מברר ומזכך הנה"א את חלקו בעולם והיינו הדברים הגשמי' אשר ע"י משיג אלקות ה"ה רואה בהם ענין האלקי והיינו מה שרואה פרטי הנמשל בהמשל ואיך שהו דבר אחד ממש כו"", עיי"ש בארוכה.