85
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שטומאתם אינה זהה. ולכן הם כתובים בשני פסוקים נפרדים - ,הכתוב הראשון .. הכתוב השני"?י - וכל אחד מהם בנפרד ,קראו טמא", משום שטומאתם אינה זהה.
מה הם שני סוגי הזב, והיכן נרמז ההבדל שביניהם בפסוק? על כך אומר רש"י, שכל ,זוב" המוזכר בפסוק רומז לראיה נוספת. ולכן ה,כתוב הראשון" מדבר על בעל שתי ראיות, וה,כתוב השני" עוסק במי שראה שלש ראיות.
יוצא, שפשוטו של מקרא מחייב, שאין לדרוש את כפילות הלשון, אלא שיש שני סוגים של זב - בעל שתי ראיות ובעל שלש ראיות.
הבדלי הדינים הכרחי לפי הפשט
כיון ש,,מדרשו" בעניננו הוא הכרחי לצורך ,פשוטו", כדלעיל, מובן, שגם ההבדל בדין ביניהם, שמציין רש"י - ,שתים לטומאה והשלישית מזקיקתו לקרבן" - איננו רק ציטוט מלשון חז"ל, שאינו נוגד לפשט, אלא הוא הנרחי לצורך הבנת פשוטו של מקרא.
וההסבר לכך הוא: כיון שהמילים ,וזאת תהיה טומאתו" מוסבות בפשטות למילים ,טמא הוא" הכתובות בפסוק הקודם, אודות בעל שתי ראיות, צריך
מצורע שיחות -
לומר, = שדיני הטומאה הכתובים בהמשך הפרשה חלים גם על בעל שתי ראיות*.
הכרחי אפוא לומר, שהתוספת של בעל שלש ראיות לעומת בעל שתי ראיות איננה בעצם הטומאה ובצורתה = ,ומא הוא" - אלא בכך ש,שתים לטומאה והשלישית מזקיקתו לקרבן"*. אין נאמר ,מחייבתו קרבן", אלא בלשון ,זיקה" שמשמעותה צורך בדבר חדש וצדדי.
ולפי זה מובנים דברי רש"י בסוף הפרשה ,בעל שתי ראיות ובעל שלש ראיות שתורתן מפורשת למעלה", כי הבדל זה בין שתי ראיות לבין שלש ראיות הכרחי גם לפי ,פשוטו", כדלעיל. ולכן, כאשר רוצה רש"י לבאר תורתו של איזה ,זב" היא ,מפורשת למעלה"%* - ולא כבעל ראיה אחת שתורתו כתובה רק בסוף הפרשה - הוא מציין את שני הסוגים של הזב.
הערות
- 2. ע"פ המבואר בפנים יומתק טעם הוספה זו של רש"י (הראשון .. השני) על לשון הש"ס (מגילה ח, א. נדה מג, ב).
- 3. מגילה ונדה שם (בשנוי לשון קצת).
- 4. משא"כ ע"ד הדרש וההלכה, שיש לימוד מיוחד שבעל שתי ראיות צריך ז' נקיים (תו"כ פרשתנו טו, יג. מגילה שם, אדב).
- 5. אף שגם הקרבן שייך לטומאת הזב, שהרי בא לכפר מזובו (פרשתנו טו, טו) - מ"מ אינו דין בהטומאה (כמו הדינים שלפנ"ז).
- 6. וזה גופא היא כוונת רש"י במ"ש ,שתורתן מפורשת למעלה" - שההכרח לפרש ד,והזב את זובו" קאי על ,,בעל ב' ראיות ובעל ג' ראיות", הוא (לא מלשון הכתוב כאן - כפירוש המפרשים שנסמנו בהערה 26 - כ"א) מפני ,שתורתן מפורשת למעלה", וכאן הוא הסך-הכל מהפרשיות דלמעלה.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 25 עמודים.
- לקוטי שיחות 42 מאותו ספר מגילה ח, א
- לקוטי שיחות 135 מאותו ספר מגילה ח, ב
- לקוטי שיחות 137 מאותו ספר מגילה ח, ב
- לקוטי שיחות 109 מאותו ספר מגילה ח, א
- לקוטי שיחות 447 מאותו ספר מגילה ח, ב
- לקוטי שיחות 1 מאותו ספר מגילה ח, ב
- לקוטי שיחות 419 מאותו ספר מגילה ח, ב
- תורת מנחם בס"ד. שיחת כ"ף מנחם-אב, ה'תשי"ב מגילה ח, א
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ וישב, שבת חנוכה, מבה"ח טבת ה'תשט"ז. מגילה ח, ב
- שולחן ערוך יב מגילה ח, ב
- תורת מנחם שיחת יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשל"א מגילה ח, א
- לקוטי שיחות 168 מאותו ספר נדה מג, רע"א
- לקוטי שיחות 379 מאותו ספר נדה מג, סע"ב
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, נדה מג, סע"ב ואילך
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ליל שמחת-תורה (קודם הקפות), ה'תשט"ז. נדה מג, ב
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תשי"ט. נדה מג, סע"ב ואילך
- תורת מנחם בס"ד. שיחת יום שמחת תורה ה'תשי"ב. נדה מג, סע"ב ואילך
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ וארא, כ"ח טבת, מבה"ח שבט, ה'תשי"ב. נדה מג, סע"ב ואילך
- תורת מנחם בס"ד. שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ו נדה מג, סע"ב ואילך
- תורת מנחם בס"ד. ש"פ שופטים, ד' אלול, ה'תשכ"ז נדה מג, ב ואילך
- תורת מנחם בס"ד. שיחת יום א', י"ג תמוז, ה'תשכ"ב נדה מג, סע"ב ואילך
- מאמרים מלוקטים בס"ד. ש"פ חוקת-בלק, י"ב תמוז ה'תשל"ו נדה מג, סע"ב ואילך
- מאמרי אדה"ז רסח נדה מג, א
- שולחן ערוך י נדה מג, א
- תורת מנחם ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון (התוועדות א), ה'תשכ"ח נדה מג, סע"ב ואילך