ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך כב תזריע שיחה א61

61

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

6 לקוטי של הכלה, כדי לתמוך בהם ולעודדם בהתקרבות זה לזה.

זהו הטעם לכך שלפי מנהג ישראל השושבינים הם זוג נשוי - איש ואשה - כי מובן וברור, שכדי לעודד את החתן מתאים איש, ודוקא נשוי, שכבר התנסה בענין הנישואין, וכן מתאימה דוקא אשה נשואה לשמש כשושבינה של הכלה.

ח. השושבינים שב,נשוא!" הקדוש-ברוך-הוא עם ישראל

כל הענינים שלמטה ,משתלשלים" ונובעים משרשם למעלה. וכך גם בעניננו:

ענין השושבינים של איש ואשה אצל חתן וכלה כאן למטה נובע מן המקור של ענין החתן והכלה בשרשם - נישואי הקדוש-ברוך-הוא, כביכול, עם ישראל ,5 ,ביום חתונתו - זה מתן תורה"', שאז היו שני שושבינים:

תזריע א

שושבינא דמלכא - משה, שושבינא דמטרוניתא - אהרף9:

משה הוא השושבין מצד החתן - הוא מקרב ו,ממשיך" אלקות מלמעלה למטה אל ישראל. בדומה, כביכול, לשושבין של החתן המוביל את החתן אל הכלה. ואהרן הוא השושבין מצד הכלה - הוא מעלה ומקרב את ישראל מלמטה למעלה, עד שהם מתאחדים עם הקדוש-ברוך-הוא, בדומה לשושבינה של הכלה, המובילה אותה אל החתן*.

הצורך בשושבינים בהתאחדות של

הערות

1. דמתרגמינן בש"ב סי' טז טז רעה דוד שושבינא דדוד" (אוה"ת שם) וראה סנהדרין פ"ג מ"ה ובפיה"מ להרמב"ם שם.
5. וכל שיר השירים מיוסד ע"ז, כידוע במדרשי חו"ל.
6. שה"ש ג, יא (פרש"י שם). תענית כו, ב במשנה. וראה פרש"י יתרו (יט, יז) ממכילתא: לקראת האלקים, מגיד שהשכינה יצאה לקראתם כחתן היוצא לקראת כלה. ובכ"מ במדרשי חז"ל.
7. ראה מט"מ חלק ג' בהכנסת כלה (פ"א סוף אות א): ועוד שכל המנהגים של חתן וכלה אנו למדין ממ"ת שהשם הי' מראה עצמו כחתן נגד כלה שהם ישראל כמוש"כ התשב"ץ סי' תסז. ולכך
5. מכניסין אותם תחת החופה כויתיצבו בתחתית ההר. ובתו"א (צח, סע"ד) מתרץ עפ"ז למה שינו הסדר להקדים חופה לקידושין.
6. וראה מט"מ שם (ריש אות ב) הנהגות בשושבינים ,זורקים נרות דולקות כו' רמז למ"ת שנאמר (יתרו יט, טז) ויהי קולות וברקים". ועוד.
8. ראה זח"א רסו, ב. ח"ב מט, ב. ח"ג כ, א ברע"מ). נג, ב. ערה, ב. וראה (ובהבא לקמן) ע"ד החסידות בהנסמן לעיל הערה 43. אוה"ת משפטים ע' א'שח ואילך. ספר הערכים חב"ד ח"ב ע' כז ואילך, לז ואילך, וש"נ.
9. ראה עירובין יח, ריש ע"ב: ויביאה אל האדם מלמד שעשה הקב"ה שושבינות לאדה"ר מכאן לגדול שיעשה שושבינות לקטן. וראה פרש"י שם (ובברכות (סא, א) ואבות דר"נ (פ"ד, ד בסופו): שושבין. ובשינוי לשון קצת). וראה ב"ר רפי"ח.
9. ולכאורה באדה"ר לא הי' שייך הענין דריחוק מקום (שהרי הי' עצם מעצמי - בראשית ב, כג) - ראה לקמן בפנים, ולא בושה (דולא יתבוששו - שם, כה), ועכצ"ל שהיא שושבינות מסוג אחר (ראה בנין יהושע לאדר"נ שם).
10. ובב'ר פ"ח, יג: מיכאל וגבריאל הם היו שושבינין של אדם הראשון. ובפרד"א ספי"ב: והיו מלאכי השרת כמו שושבינים המשמרים את החופות, וברד"ל שם (אות נח) שהו"ע אחר בשושבינין.

מצוטט ב־1 עמודים

תורת מנחם בס"ד. ש"פ במדבר, מבה"ח וער"ח סיון, ה'תשט"ו לקו"ש חכ"ב ע' 61

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 17 עמודים.