תקיט

קלט

ה אחור וקדם צרתני*. פ"ט דברכות דס"א ע"א דאמר ר' ירמי' בן אלעזר דו פרצופין (שני פרצופין בראו תחלה אחד מלפניו ואחד מלאחריו וצלחו לשנים ועשה מן האחד חוה) ברא הקב"ה באדם הראשון שנאמר אחור וקדם צרתני (לשון צורה דהיינו שני פרצופין). וכ"ה פ"ב דעירובין דף י"ח ע"א ועל"ק סעי' יו"ד:

(ב) פ"ב דחגיגה די"ב ע"א דא"ר אלעזר אדה"ר מן הארץ ועד לרקיע שנאמר למן היום אשר ברא אלקים אדם על הארץ וכיון שסרח הניח הקב"ה ידיו עליו ומיעטו שנאמר אחור וקדם צרתני (שני פעמים יצרתני תחלה גבוה ולבסוף שפל) ותשת עלי כפכה ועל"ק סעי' ה'. וז"ל מהרש"א הניח ידיו עליו כו' דבשתי ידים של הקב"ה גברא דאמרינן במדרש מדכתיב ידיך עשוני ויכוננוני והידים הם ב' מדותיו שהם הרחמים והדין כמבואר דבר זה באורך ברפ"ק דכתובות וכיון שסרח בראו שנים (נ' דצ"ל שנית) בב' ידים שהם הרחמים והדין ומיעטו. ובמדרש ילקוט פ' ואתחנן סוף רמז תתכ"ז הוסיף בזה המאמר ומעיטו והעמידו על מאה כו' וכ"ה בפרק הספינה דף ע"ה ע"א דקימתו של אדה"ר היה מאה אמה והיינו אחר שסרח ומיעטו כן פירש"י שם ויש רמז בזה ותשת עלי כפך כ"ף בגימט' מאה עכ"ל:

(ג) פ"ד דסנהדרין דל"ח ע"ב כנ"ל. פרק לפני אידיהן ד"ו ע"א ד"ח ע"א וסימנך אחור וקדם כו':

(ד) בעמה"מ שער שלישי פ"ג. כפך פי' הכ"ף של כ"ת דאלב"ם טפחה לה על ראשה ליו"ד דמילוי ס"ג ודחפה אותה למטה לבנות כדור הטהירו כו'. ע"י ו"ד שהם מילוי של היו"ד וזהו דו פרצופין כו'. וכ"כ עוד בשער החמישי פ"א דף י"ד ע"ד ד"ו גימט' עשר הם ע"ס של עולם התהו. ועל"ק סעי' ח':

שער י"ד פס"ג דצ"ו ע"ג ואומרו וזוקף לכל הכפופים ה"ס הכתרים של ז"א החסרים בזמן הגלות וז"א ה"ס אדה"ר שכפף הקב"ה קומתו והעמידו על מאה אמה שנאמר ותשת עלי כפכה כו' וע"ז אנו מתפללים בא"י אמ"ה זוקף כפופים. שט"ז פמ"ג דקנ"א סע"ב ותשת עלי כפך והעמידו על מאה אמה אלו המ"ם והסמ"ך שבז"א כו' והם סוד מאה ברכות כו':

(ה) רבות בראשית ר"פ ח'. ר' יוחנן פתח ואמר אחור וקדם צרתני אם זכה אדם אוכל ב' עולמות שנאמר אחור וקדם צרתני ואם לאו בא ליתן דין וחשבון שנאמר ותשת עלי כפכה. עו"ש דיו פרצופים בראו ונסרו כו':