199

הערות

1. 1. שהקדים ליום הכניסה שאם הי' בעיר בי"ד חוזר וקורא עמהם (מגילה יט, א. ראה פרש"י שם**). אבל ראה תוס' שם ד"ה בן כפר ד,נעשה כבני העיר". וי"ל שכן הי' עיקר התקנה דאנשי כנה"ג (וראה לשון הר"ח שם). וכן משמע מכל בו שכתב: אמנם אם נתעכב ונמלך ולא הלך חוזר וקורא בי"ד כו' כדין בן כפר כו' - שבזה איגלאי מילתא שמעולם לא נכנס בגדר דמפרש ויוצא בשיירא.
2. 9. מגילה ב, א.
3. 0. פרש"י שם ד"ה מכדי.
4. 1. ולהעיר מרש"י מגילה ה, א ד"ה ערב שבת זמנם.
5. 2. אסתר ט, לא.
6. 3. ועד"ז הוא לשון הרמב"ם שם פ"א ה"ד ,איזהו זמן קריאתה זמנים הרבה תקנו לה חכנמים שנאמר בזמניהם".
7. 7. אירע שקראו הכפרים בכניסה (בזה"ז) אם יחזיר ויקרא בזמנו בברכה דשמא מדינו יוצא כר'".
8. 8. **) ולהעיר דבמאירי שם מפרש דלא קרא עדיין ביום הכניסה.
9. 9. פורים -
10. 33. אולי י"ל נפק"מ בין ב' אופנים אלו, אם זמן קיום מצות מתנות לאביונים בבני הכפרים הוא ביום קריאת המגילה - ראה בעל המאור בתחלת המס' בשם ר' אפרים. וראה רמב"ם הל' מגילה פ"ב הי"ד ובנ"כ שם. צפנת פענח שם.
11. 4. להעיר מג' האופנים בהסברת גדר תוספת שבת (לקו"ש [המתורגם] חט"ז ע' 249), ובבי ההסברות גם להאופן שהוא בהחפצא דזמן התוספת גופא (ע"ש).
12. 5. ירושלמי כאן דעת ר' יונה ,ליתן להם זמנים אחרים".
13. 6. וי"ל שזהו הנפק"מ בין הדרשה להבבלי ,זמנים הרבה תקנו להם", לדעת ר' "ונה בירושלמי שם ,זמנים אחרים", שאי"ז כעצם זמן קריאה. ולדעת ר' יוסה בירושלמי שם ,זמנים שקבעו להם חכמים" (ראה פנ"מ ,שהכתוב ניתן לדרוש לחכמים"). לכאורה י"ל שהוא רק כזמן תשלומין וכיו"ב (וע"ד כל ימי החודש לדעת הירושלמי).
14. 14. וע"פ כהנ"ל יש לבאר השייכות והקשר דהתחלתה לסיום מס' מגילה בבבלי: ,כל האוחז ס"ת ערום נקבר ערום ערום סלקא דעתך כו' אלא אמר אביי נקבר ערום בלא אותה מצוה", שגם שם מדובר לא בעצם הס"ת כ"א במטפחת, והשקו"ט שבגמ' שם היא בשייכות המטפחת לס"ת, אם זהו דין בהגברא (בשביל אחיזת האדם), או שהוא דין בהחפצא (שמוסיף בכבוד ס"ת), והמסקנא היא שהוא חלק מעצם ס"ת וקדושתה (ראה בארוכה לקו"ש חכ"ג ע' 143 ואילך). וע"ד זמן קריאת מגילה בי"א כו', שאף שאינו זמן המפורש במילה ועיקר הזמן, ה"ז זמן קריאת המגילה וכעצם הזמן (די"ד וט"ו).