ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"עתורת שמואלתרל"א ח"אמאמריםכי ישרים דרכי ה'פט

פט

מ"ש יכשלו בם היינו אותם שאין לומדין דרכי התורה כלל, א"כ אינו מובן מ"ש יכשלו בם דמשמע שהולכין ג"כ בדרכים אלו רק שנכשלים בהם, ואם לא למדו את התורה כלל האיך נמצאים בדרכים אלו, אלא ודאי שלמדו את דרכי התורה, ומ"ש ופושעים יכשלו בם אינון דלא משתדלי באורייתא היינו שלא השתדלו בתורה לשמה אלא שלמדו שלא לשמה. וכמ"כ ארז"ל בברכות די"ז כל הלומד שלא לשמה נוח לו שלא נברא, וצ"ל שהרי ארז"ל לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצות ואפי' שלא לשמה שמתוך שלא לשמה בא לשמה. והנה יש הרבה תירוצים ע"ז3, ועיקר התירוץ משארז"ל לעולם יעסוק כו' ואפי' שלא לשמה היינו שלומד מיראה ולא מאהבה4, ומה שאמרו כל הלומד שלא לשמה נוח לו שלא נברא היינו שלומד לקנטר או להתייהר כדי שיהי' נק' רב או חכם כו'.

ולהבין כ"ז וגם להבין מה שנק' התורה בשם דרכים אורחוי דאורייתא, איך יתכן דרך גשמי באורייתא. הנה מבואר ע"ז בבה"ז באריכות5 שאורחוי דאורייתא קאי על בחי' המשכת הקו וחוט שנמשך מאא"ס, לפי שמתחלה הי' אא"ס ממלא את כל החלל, וכדי שיהי' מקור לעולמות הוצרך להיות צמצום ומק"פ באא"ס, ואח"כ נמשך המשכת הקו בבחי' צמצום להיות מקור לעולמות, והקו הזה עובר בדרך פרט בכל ע"ס דאצי', כמו הצינור שמקלח מים מהנהר הגדול שאם לא הצנור היו המים הולכים בשטף רב ולא הי' יכול להתקבל בכלים, אך ע"י הצנור שמצמצם המשכת המים ע"כ על ידו יכולים להמשיך גם בכלים קטנים ע"י צנורות דקים6 שממשיכים מהצנור הגדול, וכך ע"י קו וחוט שנתצמצם אא"ס נמשך אא"ס בכל ע"ס דאצי' ונק' קו המדה שמודד אורות בכלים7 לזה כך ולזה כך. וזה המדידה והצמצום הוא ע"י התורה, שלזה יהי' נמשך כך ולזה כך שיש בזה חכמה עמוקה

הערות

  1. 3. יש הרבה תירוצים ע"ז : בד"ה זה פר"ת מעיר ע"ז: ”ובהל' ת"ת [לאדה"ז] תירץ באופן אחר". — וז"ל אדה"ז בהלכות ת"ת פ"ד ס"ג: ולא אמרו חכמים לעולם יעסוק אדם בתומ"צ אפילו שלא לשמה, אלא כשמקיים המצות שלומד בתורה, רק שאינו לומד ומקיים לשם שמים אלא מיראת העונש בעוה"ב או אפי' בעוה"ז, או מאהבת השכר לקבל פרס בעוה"ב, או אפי' בעוה"ז עושר וכבוד של משמאילים בה הניתן מן השמים, או אפי' ליקח לעצמו כבוד וגדולה שיקראוהו רבי ויהי' ראש ישיבה. אבל אם אינו מקיים מה שלומד נק' רשע ועליו אמר הכתוב ולרשע אמר אלקים מה לך לספר חוקי וגו'. . ועליו אמרו חכמים לא זכה נעשית תורתו לו סם המות. ויש אומרים שאעפ"כ לעולם יעסוק אדם בתורה, כי מתוך שלא לשמה יוכל לבוא לידי לשמה. . שהמאור שבה מחזירו למוטב. (וראה גם שם סו"ס י"ד). וראה בכ"ז במאמרי אדהאמ"צ במדבר ח"ב ע' תרנט. לקו"ש ח"כ ע' 48-49. שיחת ש"פ אחו"ק תשמ"ה (התוועדויות תשמ"ה ח"ג ע' 1945 ואילך).
  2. 4. ועיקר התירוץ. . שלא לשמה היינו שלומד מיראה ולא מאהבה : ראה ד"ה זה פר"ת: דהעיקר הוא שיהי' עסק התומ"צ מאהבת ה' (לא מאהבת השכר שזהו אהבת עצמו כו'), וכמארז"ל בספרי אינו דומה עובד מיראה לעובד מאהבה.
  3. 5. מבואר ע"ז בבה"ז באריכות : ביאוה"ז לאדהאמ"צ שם יט, ב.
  4. 6. והקו. . עובר. . בכל ע"ס דאצי'. . ע"י צנורות דקים : ראה בכ"ז בביאוה"ז להצ"צ שם ח"ב ע' תשה.
  5. 7. קו וחוט. . ונק' קו המדה שמודד אורות בכלים : ראה בארוכה מאמרי אדה"ז תקס"ג ח"ב ע' תקפו ואילך. אוה"ת שלח ס"ע תצג ואילך. המשך תער"ב ח"א ע' סא. ד"ה כי ישרים בסה"מ פר"ת שם.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.