233
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
במדרש>, שכאשר שמע משה רבינו אודות טומאת מת, הוא שאל את ה' ,אם נטמא זה במה תהא טהרתו, לא השיבו באותה שעה, נתכרכמו פניו של משה", אבל לאחר שאמר לו ה' שטהרתו היא על-ידי ,ולקחו לטמא מעפר שריפת החטאת", הוא שאל ,וכי טהרה היא"'י.
יש להבין:
יש טומאות החמורות בפרטים עיקריים מסויימים יותר מטומאת מת, כגון טומאת זב ומצורע*. לטמא מת אסור לשהות במחנה שכינה בלבד, אך במחנה לויה מותר לו להיות*, ואילו את הזב יש לשלח גם ממחנה לוי', יותר חמור הוא מצורע שנשלח מחוץ לשלוש המחנות, גם מחוץ למחנה ישראל; אצל זב ומצורע ,טומאה יוצאה עליהן מגופן"*, ואילו טומאת טמא מת נובעת מנגיעה במת ועוד. מדוע, אפוא, תמה משה דוקא על טהרתו של טמא טומאת מת, עד אשר ,נתכרכמו
פניו", ולא על טומאות אחרות, חמורות יותר, ובמיוחד כאשר הן מופיעות לפני בןל
טומאת מת - ניתוק מכח אלקי
ההסבר לכך הוא'+:
כל הטומאות האחרות אצל ישראל קשורות לגוף חי של יהודי, אשר יש בו נשמה, ולכן אף אם הגוף נטמא, ניתן להבין, שמפני ששוכנת בו נשמה שהיא ,חלק אלוקה ממעל ממש"?י, והקדושברוך-הוא הוא כל יכול, הרי יש לנשמה מלכתחילה כח אלקי היכול להשפיע על הטומאה, כך שהגוף יוכל בסופו של דבר להיטהר מן הטומאה (באמצעות טבילה וכו').
לעומת זאת, טומאת מת היא טומאה הבאה מגוף מפני שהוא איננו חי, גוף המופרד מן הנשמה, והוא עצמו אינו יותר מאשר עפר מן האדמה. וכאן התעוררה אצל משה השאלה: כיצד אפשר להיטהר מטומאה כזאת, הנובעת מניתוק הקשר של הגוף עם הכח האלוקי - כח הנשמה?
ההסבר בפנימיותם של הענינים הוא:
הטומאה איננה כטיט גשמי שיש לשוטפו*, זהו לכלוך רוחני ופגם
הערות
- 6. במדב"ר שם, ד. תנחומא שם ו (בסופו). קה"ר שם.
- 7. קה"ר שם.
- 8. פסחים סז, א ואילך. רמב"ם הל' ביאת מקדש פ"ג ה"ב ואילך.
- 9. וגם המת עצמו (פסחים שם. רמב"ם שם ה"ד).
- 0. בגמרא (שם) אי' זה ב,חומרי דוב מטמא מת", ובחומרי' דמצורע מזב ,שכן טעון פריעה ופרימה ואסור בתשמיש" (שם, ב), וברמב"ם חומרי' דזבין ,,מפני שהן מטמאין המשכב והמושב אפי' מתחת האבן" (שם ה"ג. וראה תוד"ה מאי חומרא - שם סז, סע"א) וחומרי' דמצורע ,מפני שהוא מטמא בביאה" (שם ה"ב). אבל בפרש"י שם (סו, סע"ב) הוא כבפנים.
- 6. חוקת א שיחות 8
- 1. ראה גם לקו"ש ח"ח ע' 326.
- 2. תניא רפ"ב.
- 3. וצע"ק מספרי זוטא הובא ביל"ש חוקת עה"פ הנוגע במת: נוגע במת טמא ואין מת עצמו טמא. וכבר דשו בו רבים. וראה בארוכה בשיחה שלאח"ז (ע' 259 ואילך).
- 4. ראה רמב"ם סוף הל' מקואות.
מצוטט ב־2 עמודים
- לקוטי שיחות 129 לקו"ש חי"ח ע' 233
- לקוטי שיחות 98 לקו"ש חי"ח ע' 233
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 16 עמודים.
- לקוטי שיחות 60 מאותו ספר פסחים סז, א
- לקוטי שיחות 89 מאותו ספר פסחים סז, א
- לקוטי שיחות 101 מאותו ספר פסחים סז, א
- לקוטי שיחות 219 מאותו ספר פסחים סז, א
- לקוטי שיחות 145 מאותו ספר פסחים סז, א
- לקוטי שיחות 137 מאותו ספר פסחים סז, א
- לקוטי שיחות 65 מאותו ספר פסחים סז, א
- לקוטי שיחות 73 מאותו ספר פסחים סז, א
- לקוטי שיחות 74 מאותו ספר פסחים סז, א
- לקוטי שיחות 21 מאותו ספר פסחים סז, א
- לקוטי שיחות 88 מאותו ספר פסחים סז, א
- לקוטי שיחות 109 מאותו ספר פסחים סז, א
- תורת מנחם בס"ד. שיחת י"ט כסלו ה'תשי"א פסחים סז, א
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ נשא, ט' סיון ה'תש"כ. פסחים סז, א
- ביאורי תניא פרק ח פסחים סז, א-ב
- תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ח פסחים סז, א