219
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
להשוותם" אפילו בענין דפליגייי, ואפילו בפי' שיהי' רחוק קצת " -- וגם בנדו"ד י"ל דגם הבבלי ס"ל כהירושלמי *י,
אף שנפסק הדין לענין רובן זבין ומיעוטן טמאי מתים (וכן לענין שליש טהורים שליש זבין ושליש טמאי מתים :י) ש,הואיל ולא עשה רוב הקהל בראשון, לא יעשו אלו המיעוט הטמאים למת את השני":. -- ומסתייע אני בכמה מהבא לקמן -- בדברי המנ"ח (מצוה שפ). עיי"ש.
דהנה לשון הגמרא ,איש נדחה לפסח שני ואין צבור נדחה לפסח שני" :י ,ורובא לא מדחו לפסח שני": (ולא ,לא עבדי פסח שני"), משמע שהדיוק בזה הוא, דהא דליכא פסח שני בציבור, אינו דין בפסח שני (שהתורה לא נתנה לצבור ענין פסח שני), כי אם, דין הוא בפסח ראשון 5 (בדחיתו).
-- ונפק"מ ג"כ באם בזמן פסח ראשון היו הנדחים מעוט ולזמן פסה שני -- נעשו רוב (ע"י גרים שנתגיירו בנתיים וכיו"ב) --
ועוד דוה שנדחה -- היינו שהתורה: דוחה (ואוסרת) את עשיית הפסח מראשון לשני -- כ"ז הוא ב;איש" דוקא ולא בציבור. והוא בשני פנים: כאשר הם טמאי מתים, אין נדחים לפסח שני, ועושים את הפסח בראשון (בטומאה) יי. וכאשר הם טמאי זבים וכו', גדחים הן לגמרי מעשיית הפסח
הערות
- 9. תוד"ה והאמר יומא (פז, ב)
- 2. ) ראה יד מלאכי כללי שגי התלמודים ס"י. וש"נ. *20) ראה לקמן בהמכתב דסיון תשכ"ת.
- 1. פסחים 5, ב. רמב"ם הל' ק"פ פ"ז הלו.
- 2. ומב"ם שם ה" (כדעת רב פסחים פ5, א)
- 3. פסחים סז, א. ודלא כל' הספרי בהעלתך (ט, יג) : היחיד עושה כו' עושים כו', וראה צפעת פענח שם (בהעלתך ע' צח). עיי"ש.
- 4. פסחים פ5, ב. וממ"ש הרמב"ם שם ה"ו ,שהרי מיעוט עשו בראשון, כמו שבארנו" -- שכוונתו ב,כמו שבארנו" היא להלכה ד' (וראה בארוכה בביאור הרי"ף פערלא מ"ע נז (רמז, א ואילך)) -- מוכרח שהדין ,רובא לא מדתו כו'" הו"ע אתד עם הוין (פסחים 5, א) ,כל היכא דלא עבדי צבור בראשון, לא עביד יחיד בשני". (ודלא כפרש"י ,הואיל וטהרו זבין עכשיו כןו'". שלדעתו הם שני דינים שונים, כמובן). ומזה מוכח שפירוש ,כל היכא דלא עבזי כו'" הוא שלא עשו מפני שנדחו, כדלהלן בפנים.
- 5. ועפ"ז תובן פשטות ל' הש"ס בפסחים (בכ*מ) דחשבון רוב ומיעוט תלוי בהמצב בזמן פסח ראשון. וכ"פ במני"ח. ואף שבמחצה טמאין ומחצה טהורין ונשים עודפות על הטהורים, אין הטמאים עושים גם את השני (רמב"ם שם ה"ג) מפני שהנשים בשני רשות ונמצאו הטמאים מחצה ואין מחצה עושין את השני -- עכצ"ל הפי' -- ובהקדם דהדתי' בפ"ר יש בה ב' פרטים: נדחה מפ"ר, נדחה ונתחייב אז לפ"ש, ופרט השני אינו (בזמן פ"ר) בנשים -- .שהנשים בשני רשות". והא דמסיים <ואין מחצה עושין את השנ" ולא ,נדחין* (כבתחלת הפרק) -- הוא בל' פל הלכה זו ;עושין".
- 6. פסחים סו, סע"ב.
מצוטט ב־1 עמודים
- לקוטי שיחות 60 לקו"ש חי"ב ע' 219
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 16 עמודים.
- לקוטי שיחות 60 מאותו ספר פסחים סז, א
- לקוטי שיחות 89 מאותו ספר פסחים סז, א
- לקוטי שיחות 101 מאותו ספר פסחים סז, א
- לקוטי שיחות 145 מאותו ספר פסחים סז, א
- לקוטי שיחות 137 מאותו ספר פסחים סז, א
- לקוטי שיחות 233 מאותו ספר פסחים סז, א ואילך
- לקוטי שיחות 65 מאותו ספר פסחים סז, א
- לקוטי שיחות 73 מאותו ספר פסחים סז, א
- לקוטי שיחות 74 מאותו ספר פסחים סז, א
- לקוטי שיחות 21 מאותו ספר פסחים סז, א
- לקוטי שיחות 88 מאותו ספר פסחים סז, א
- לקוטי שיחות 109 מאותו ספר פסחים סז, א
- תורת מנחם בס"ד. שיחת י"ט כסלו ה'תשי"א פסחים סז, א
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ נשא, ט' סיון ה'תש"כ. פסחים סז, א
- ביאורי תניא פרק ח פסחים סז, א-ב
- תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ח פסחים סז, א