101
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
106 לקוטי מרחק רב מחוץ למחנה אל מקומו של המצורע.
אך פירוש זה אינו מובן'': כאשר חייב המצורע לצאת מחוץ למחנה, הוא אינו צריך מלכתחילה להתרחק. אמנם, עליו לצאת מחוץ לשלשת המחנות, אך מותר לו להישאר סמוך ביותר לגבול מחנה ישראל?י. וכיון שהביטוי "והובא" אמור לגבי כל מצורע, ולאו דוקא לגבי מי שהתרחק מקצה המחנה, אלא אף לגבי מי שנמצא סמוך למחנה ישראל - הרי אין מתאים לגביו הביטוי "והובא".
ג. סופו לעשות תשובה
ההסבר לכך בפנימיות הענינים הוא:
רש"י' מסביר, = שהסיבה לכך שהמצורע צריך להיות "בדד", היא משום ש"הבדיל בלשון הרע... בין איש לרעהו, אף הוא יהא*: נבדל"*.
מצורע א
ולפי זה יש לומר, שהסיבה לכך שהמצורע צריך להימצא "מחוץ לשלש מחנות", אפילו מחוץ למחנה ישראל, היא מפני שיש לו קשר לקליפת
"מדין"5', = מלשון מדון ומריבה>' (שהרי, כאמור לעיל, הוא "הבדיל..."), = וזהו ההיפך מכלל הקדושה, שמהותה"י אחדות
ו"התכללות"*'. ולכן אין הוא יכול להימצא אפילו במחנה ישראל, בדרגה הנמוכה ביותר במחנות הקדושה.
יותר מכך: במקביל לשלושת המחנות בקדושה, יש גם שלוש דרגות (מחנות) ב"לעומת. זה", להבדיל - כנאמר: "וישלחו*' מן המחנה כל צרוע וכל זב וכל טמא לנפש". בין אלו יש "טמאים אחרים" ומצורע, וההלכה קובעת, ש"בדד ישב" - "שלא יהיו טמאים אחרים יושבים עמן"? המצורע צריך להיות אף מחוץ למחנות הטמאים האחרים.
הערות
- 1. ונוסף לזה: ענינה של פרשה זו הוא - זאת תהי' תורת המצורע. ולכן מסתבר לומר, שהדין "והובא אל הכהן" [ובפרט שהוא דין הראשון שנאמר מיד (ובאותו הפסוק) לאחרי ההקדמה ד"זאת תהי' גו'"] הוא דין שנוגע (לא לענין כבוד כהונה, כ"א) לתורת המצורע.
- 2. יתרה מזו: כיון שבדר ישב מחוץ למחנה מושבו ענינו עונש (צער), בטח ישתדל למעט בהבדידות ע"י שיהי' מושבו בקירוב האפשרי.
- 3. תזריע יג, מו. מערכין טז, ריש ע"ב.
- 13. כ"ה בדפוס וילנא תרנ"ב. בדפוס ראשון: נבדל. בכמה דפוסים: יבדל. (בהשמטת תיבת "יהא").
- 4. ואף שרק מעיירות מוקפות חומה משלחין
- 6. אותו (כלים פ"א, מ"ז) - הרי נבדל ונשתנה עי"ז משאר טמאים.
- 5. להעיר מלקו"ת תזריע כג, ד ובאוה"ת שם (כרך ב') ע' תקל.
- 6. ראה זח"ב סח, א. ובל"ת ובס' הלקוטים ר"פ יתרו (הובא במק"מ לזהר שם): מדין.. בקדושה הוא אהבה ובקליפה איבה ומריבה.
- 7. ראה גם תניא פרק לב.
- 8. לקו"ת מטות פה, ד. ד"ה החלצו תרנ"ט פ"ג ואילך. פי"ז. ד"ה איתא בזח"ג - נדפס בהוספה לד"ה החלצו הנ"ל (ובסה"מ תרנ"ט ע' ריא).
- 9. במדבר ה, ב.
- 0. פסחים סז, א. תו"כ (הובא בפרש"י) תזריע שם.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 16 עמודים.
- לקוטי שיחות 60 מאותו ספר פסחים סז, א
- לקוטי שיחות 89 מאותו ספר פסחים סז, א
- לקוטי שיחות 219 מאותו ספר פסחים סז, א
- לקוטי שיחות 145 מאותו ספר פסחים סז, א
- לקוטי שיחות 137 מאותו ספר פסחים סז, א
- לקוטי שיחות 233 מאותו ספר פסחים סז, א ואילך
- לקוטי שיחות 65 מאותו ספר פסחים סז, א
- לקוטי שיחות 73 מאותו ספר פסחים סז, א
- לקוטי שיחות 74 מאותו ספר פסחים סז, א
- לקוטי שיחות 21 מאותו ספר פסחים סז, א
- לקוטי שיחות 88 מאותו ספר פסחים סז, א
- לקוטי שיחות 109 מאותו ספר פסחים סז, א
- תורת מנחם בס"ד. שיחת י"ט כסלו ה'תשי"א פסחים סז, א
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ נשא, ט' סיון ה'תש"כ. פסחים סז, א
- ביאורי תניא פרק ח פסחים סז, א-ב
- תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ח פסחים סז, א