ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך טז תרומה שיחה ד309

309

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

0 לקוטי הזהב ומזבח הנחושת מפני שהן כקרקע דברי רבי אליעזר, וחכמים אומרים מפני שהן מצופין".

והגמרא מסבירה את דברי רבי אליעזר: מנין יודעים שהמזבחות הם כקרקע = ,מזבח הנחושת דכתיבי! מזבח אדמה תעשה לי, מזבח הזהב דכתיב?' המנורה והמזבחות איתקוש (=הוקשו) מזבחות זה לזה".

לאחר מכן מתעכבת הגמרא על המילים ,וחכמים אומרים מפני שהן מצופין" ושואלת: ,אדרבה, כיוון דמצופין נינהו = מיטמאו?" (ורש"י מסביר: אילולא הציפוי הם היו טהורים, מפני שהם ,כלי עץ העשוי לנחת":', שאינו מקבל טומאה). והגמרא עונה: ,אימא (=אמור): וחכמים מטמאין מפני שהן מצופין". = (כלומר, = שחכמים חולקים על רבי אליעזר וסוברים שהמזבחות נטמאו מפני הציפוי). ותירוץ נוסף: ,ואי בעית אימא: רבנן לרבי אליעזר קאמרי מאי דעתיך משום דמצופין = מיבטל בטיל ציפויין גבייהו''. = (=תירוץ נוסף: אומרים

תרומח ו

חכמים לרבי אליעזר דעתך שהמזבחות אינם נטמאים מפני שהם כקרקע נאמרת מפני שהם מצופין, והיינו יכולים לחשוש שאינם כלי עץ ועשויים להיטמא, אבל הדבר אינו. כך, כי הציפויים מתבטלים כלפיהם).

רש"י מסביר: חכמים אומרים לרבי אליעזר, שהוא נזקק לסיבה שהתורה מכנה את המזבחות ,אדמה" כדי להבטיח שהם נשארים טהורים, ואינו מסתפק בכך שהם ,כלי עץ העשויים לנחת", כיוון שהם ,מצופין" והוא סובר שהציפוי מוציאם מכלל ,עץ". על כך אומרים חז"ל: ,מיבטל בטיל צפויין גבייהו" - התורה מכנה אותם ,,עץ", ודבר זה מוכיח שציפוי המתכת בטל כלפיהם, ולכן אין הם נטמאים.

ואילו הרמב"ם"' סובר, שחכמים

הערות

1. יתרו כ, כא.
2. במדבר ג, לא.
3. דאינו מקבל טומאה ד,דומיא לשק בעינן כו'", כבגמ' שם לפנ"ז (כו, ב).
4. ולכאורה צ"ע, דהרי מדובר כאן בכלים שהיו במקדש ואעפ"כ קוראו מזבח הנחושת וצריך לטעם דאקרי אדמה או דבטל ציפוי לגבי העץ, הרי רק מזבח דמשכן ה" מעצי שטים מחופה נחושת (כבפרשתנו שם), אבל של ביהמ"ק הי" מאבנים כו' (וראה שבת נה, א ובפרש"י ותוס' שם), ו,האי רצפה" (זבחים כז, ב) ו,בנין" (שם ס, א. וראה פרש"י ותוס' שם) שאין בה דין טומאה. ובתויו"ט כאן תירץ: ,אילו הי' מזבח הנחושת
5. כבימי מרע"ה א"נ אם לעתיד יעשוהו משל נחושת כו'". וראה תוס' כאן ד"ה מזבח. אבל הל' במשנה ,כל הכלים שהיו במקדש כו'" (ועד"ז כמ"פ לפנ"ז) צע"ק. וברלב"ג (ועוד) למ"א (ח, סד) דגם מזבח שעשה שלמה הי' מצופה נחושת. וראה רי"פ פערלא לסהמ"צ רס"ג מנין הפרשיות ר"פ נה נו.
6. אמנם בנוגע למזבח הזהב לדעת הרמב"ם מוכרח לכאורה לפרש (במשנה וגמרא) כאן כמו שתירץ. התויו"ט (בתי' הא'), שהרי הרמב"ם (ביהב"ח פ"א הי"ח) כ ,,ומזבח הקטורת .. אין עושין אותן אלא מן המתכות בלבד" (וכ"ה באוה"ח פרשתנו כה, ט סד"ה ואני אומר). או י"ל (בדוחק עכ"פ) דאזיל בזה לשיטתו בדין ציפוי כיון שציפם בטלן (ראה לקמן בפנים ובהערות). אבל לכמה דיעות הי" מזבח הזהב של משה גם במקדש (ראה פרש"י זבחים כז, סע"ב). או שגם מזבח הזהב של שלמה הי' מחופה זהב, כהכ' במ"א ו, כ"כא ובמפרשים שם. וראה צפע"נ עה"ת תצוה ל, יוד. תו"ש מילואים לפ' תצוה (חכ"ג). ואכ"מ.
5. פיה"מ כלים פי"א מ"ד. וראה רמב"ם הלי

מצוטט ב־1 עמודים

תורת מנחם שיחת יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשל"א לקו"ש חט"ז ע' 309

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 14 עמודים.