ספרי כ"ק אדמו"ר הזקןשולחן ערוךאורח חיים חלק בהלכות שבתרמו דיני השאלה והשכרה לנכרי בשבת. ובו י"ט סעיפים:יט

יט

יט כשם שאדם מצווה על שביתת בהמתו בשבת כך הוא מצווה על שביתתה ביו"טקכ לפיכך כל פרטי ההלכות שנתבארו לענין שאלה ושכירות בהמתו לנכרי ושותפות עמו גבי שבת הן נוהגים ג"כ גבי יו"ט שאין בין יו"ט לשבת אלא מלאכות שהותרו בגלל אוכל נפש שנאמרקכא כל מלאכה לא יעשה בהם אך אשר יאכל לכל נפש וגו'.

ויש אומריםקכב שביו"ט אין אדם מצווה מן התורה על שביתת בהמתו לפי שלא נצטוינו ביו"ט אלא שלא נעשה מלאכה ומה שבהמתנו עושה אין זו נקראת מלאכה אצלינו אלא אצל הבהמה ואף בשבת לא למדנו איסור זה ממה שנאמר לא תעשה כל מלאכה שאין זו מלאכה כלל אצלינו אלא מצוה אחרת היא שנאמרקכג למען ינוח שורך וחמורך ואינה נוהגת ביו"ט כללקכד והוא הדין לשביתת עבדו שאינה נוהגת ביו"ט לפי דבריהםקכה לפי שאינה בכלל מלאכה אלא מצוה אחרת היא שנאמרקכו למען ינוח עבדך ואמתך כמוך. ולענין הלכה יש להחמיר בשל תורה כסברא הראשונה (עיין סי' תצ"הקכז):

הערות

  1. קכ. ב"י סי' תצה ד"ה כתב הכלבו . רש"ל ביש"ש פ"ה דביצה. מ"א ס"ק יב.
  2. קכא. שמות יב, טז. שבת ס, ב.
  3. קכב. ב"י סוס"י שה בשם שבלי הלקט סי' קיג. רמ"א ס"ג. דעה הב' ב כלבו סי' נח (יז, ד). הובא בב"י סי' תצה ד"ה כתב הכל בו. שו"ת צ"צ (הראשון) סי' לה ד"ה וכל זה.
  4. קכג. שמות כב, יב. וכדלעיל ס"ז.
  5. קכד. לבוש סוף הסי'. פר"ח סי' תצה ס"ג.
  6. קכה. שעה"מ פ"ה מהל' יו"ט ה"ב. לשיטת המתירים.
  7. קכו. דברים ה, יד. וראה ס' התרומה סי' רכב; רנב. מהדו"ב לסי' רנב וסי' דש.
  8. קכז. סעיף יא.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 8 עמודים.

  1. אגרות קודש תקמד שבת ס, ב
  2. שולחן ערוך (ד) מאותו ספר שבת ס, א
  3. שולחן ערוך מה מאותו ספר שבת ס, א
  4. שולחן ערוך (ג) מאותו ספר שבת ס, ב
  5. שוע"ר עם ביאור דברי שלום מהדורא בתרא לסימן שא שבת ס, א
  6. שוע"ר עם ביאור דברי שלום שח דברים המותרים והאסורים לטלטל בשבת שבת דף ס
  7. שוע"ר עם ביאור דברי שלום שמ כמה דינים מדברים האסורים בשבת כעין תולדות מאבות שבת ס, א
  8. שוע"ר עם ביאור דברי שלום תצה איזה מלאכות אסורים ביום טוב שבת ס, ב