(ד)

הערות

1. נו. ד"ה ולא תצא במחט שמחלקת (לענין אינה נקובה).
2. נז. ואינה סוגרת בה מפתחי חלוקה.
3. נח. כשסוגרת בה מפתחי חלוקה.
4. נט. שבדף יח, ב כתב לאסור באשה במחט שאינה נקובה דלמא שלפא ומחויא, ושם ע"ג כתב שבאיש לא גזרינן רק במפתח של זהב שהוא תכשיט גדול.
5. ס. סעיף ט.
6. סא. שבת ס, א ד"ה טהורה (דכיון דלצניעותא היא לא שלפא ומחוי).
7. סב. סק"ח.
8. סג. שם: אם מעמדת בה קישוריה מותר לצאת בו.
9. סד. סק"ח: דעל כרחך כאן מיירי (בשו"ע שם) שאינו תכשיט, דאל"כ אף במעמדת אסור דלמא שלפה לדעת התוס' (ס, א ד"ה ותהוי, החולק על רש"י הנ"ל. הרי מפרש השו"ע כהתוס' ולכן נדחק).
10. סה. כדעת התוס' הנ"ל, וכדלקמן סי' שג סי"א וש"נ.
11. סו. כשמעמדת קישוריה שרי מטעם מלבוש, כמבואר בט"ז שם ס"ק ז ומ"א ס"ק ח, וכדלקמן שם וש"נ.
12. סז. שם ד"ה ומ"ש אבל.
13. סח. לקמן ס"ו וש"נ.
14. סט. שהובא בפנים ס"ד וש"נ.
15. ע. הנזכר לעיל, שמתיר תכשיט באשה כשהוא לצניעותא.
16. עא. הנזכר לעיל, החולק על רש"י הנ"ל.
17. עב. ראה פ"ו סי' י (שהתיר במעמדת קישוריה).
18. עג. סקט"ו, שנראה מדבריו שמפרש המחלוקת אם דין איש דומה לאשה במחט נקובה ואינה נקובה (שמצויין בפנים ס"ד וס"ה), דמיירי כשתוחבים המחט בבגד למשוי (שלא לתכשיט ושלא להעמיד מפתחי החלוק).
19. עד. שהרי המשנה (נז, א) דמיירי באינה נקובה באשה מפרשינן בגמ' (ס, א) דמיירי בתכשיט (טס של זהב). וא"כ איך נפרש המחלוקת אם דין איש דומה לאשה - כשתוחבה שלא לצורך לבישה וקישוט. וגם קשה קושית הגמרא (ס, א) מחט שאינה נקובה למאי חזיא (ומתרצינן בגמ' לענין תכשיט, אבל לפירוש המ"א תישאר הקושיא).
20. עה. וראה גם מהדו"ב לסי' שא (ד"ה אבל) דמשמעות הרי"ף והרמב"ם דמיירו אפילו צורך לבישה.
21. עו. ולכן נתבאר כאן בפנים ס"ד-ה בין צורך לבישה ובין שלא לצורך לבישה.