ספרי כ"ק אדמו"ר הזקןשולחן ערוךקו"א אורח חיים חלק בסימן שא(ד)

(ד)

(ד) מפתחי כו'. עיין סי' ש"ג בב"ינו דפטור אבל אסור גבי אשה היינו כשעשויה לתכשיטנז ומשום דלמא שלפא ומחויא אבל בלאו הכינח הוה מותר. ולכן כהאי גוונא באיש התיר הסמ"גנט עיין שם. וזהו ג"כ כוונתו במה שכתב שם בש"עס לאסור כשאינה מעמדת קישוריה, אבל כשמעמדת ס"ל כרש"יסא דלא שלפא, עיין שם במג"אסב שכן הוא דעת הש"עסג, ובחנם נדחק שם הט"זסד. אלא דלדינא הסכימו המג"א וט"ז לאסור אף במעמדת משום דלמא שלפאסה. אבל כשאינו תכשיט שריסו, דלא כב"חסז. ולפי זה באיש כהאי גוונא הוה שרי אף בתכשיט כמו שכתב הסמ"ג, אם לא משום דקיי"לסח לאסור בתכשיט המיוחד לאיש ולאשה. אבל בשאינו תכשיט כלל אם הוא צורך לבישתו דומיא דמפתחי חלוקו שבסמ"ג שרי לגמרי כמו מעמדת קישוריה שבאשה, דהא השתא קיימינן לשיטת הגאוניםסט דאיש שוה לאשה לגמרי בדין המחטים. ובפרט לדעת רש"יע דאף באשה מיקל יותר מהתוספותעא והרא"שעב. ולהמג"א כאןעג צריך לומר דמיירי שלא לצורך לבישה וקישוט אלא שתחב במקום שדרך לתחוב לפעמים בחול להוליכה לאיזה מקום ועל זה נחלקו. אבל לפי זה דין האשה בשאינה נקובה לא נזכר בשום מקוםעד וקשה קושית הגמרא למאי חזיא. וגם המג"א חזר בו ופירש בסי' ש"ג סק"ז מתני' דמחט נקובה במעמדת קישוריהעה, וא"כ כהאי גוונא באיש לצורך לבישה חייב בנקובה ופטור בשאינה נקובה. ולדינא הכל אמתעו:

הערות

  1. נו. ד"ה ולא תצא במחט שמחלקת (לענין אינה נקובה).
  2. נז. ואינה סוגרת בה מפתחי חלוקה.
  3. נח. כשסוגרת בה מפתחי חלוקה.
  4. נט. שבדף יח, ב כתב לאסור באשה במחט שאינה נקובה דלמא שלפא ומחויא, ושם ע"ג כתב שבאיש לא גזרינן רק במפתח של זהב שהוא תכשיט גדול.
  5. ס. סעיף ט.
  6. סא. שבת ס, א ד"ה טהורה (דכיון דלצניעותא היא לא שלפא ומחוי).
  7. סב. סק"ח.
  8. סג. שם: אם מעמדת בה קישוריה מותר לצאת בו.
  9. סד. סק"ח: דעל כרחך כאן מיירי (בשו"ע שם) שאינו תכשיט, דאל"כ אף במעמדת אסור דלמא שלפה לדעת התוס' (ס, א ד"ה ותהוי, החולק על רש"י הנ"ל. הרי מפרש השו"ע כהתוס' ולכן נדחק).
  10. סה. כדעת התוס' הנ"ל, וכדלקמן סי' שג סי"א וש"נ.
  11. סו. כשמעמדת קישוריה שרי מטעם מלבוש, כמבואר בט"ז שם ס"ק ז ומ"א ס"ק ח, וכדלקמן שם וש"נ.
  12. סז. שם ד"ה ומ"ש אבל.
  13. סח. לקמן ס"ו וש"נ.
  14. סט. שהובא בפנים ס"ד וש"נ.
  15. ע. הנזכר לעיל, שמתיר תכשיט באשה כשהוא לצניעותא.
  16. עא. הנזכר לעיל, החולק על רש"י הנ"ל.
  17. עב. ראה פ"ו סי' י (שהתיר במעמדת קישוריה).
  18. עג. סקט"ו, שנראה מדבריו שמפרש המחלוקת אם דין איש דומה לאשה במחט נקובה ואינה נקובה (שמצויין בפנים ס"ד וס"ה), דמיירי כשתוחבים המחט בבגד למשוי (שלא לתכשיט ושלא להעמיד מפתחי החלוק).
  19. עד. שהרי המשנה (נז, א) דמיירי באינה נקובה באשה מפרשינן בגמ' (ס, א) דמיירי בתכשיט (טס של זהב). וא"כ איך נפרש המחלוקת אם דין איש דומה לאשה - כשתוחבה שלא לצורך לבישה וקישוט. וגם קשה קושית הגמרא (ס, א) מחט שאינה נקובה למאי חזיא (ומתרצינן בגמ' לענין תכשיט, אבל לפירוש המ"א תישאר הקושיא).
  20. עה. וראה גם מהדו"ב לסי' שא (ד"ה אבל) דמשמעות הרי"ף והרמב"ם דמיירו אפילו צורך לבישה.
  21. עו. ולכן נתבאר כאן בפנים ס"ד-ה בין צורך לבישה ובין שלא לצורך לבישה.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 8 עמודים.

  1. אגרות קודש תקמד שבת ס, ב
  2. שולחן ערוך יט מאותו ספר שבת ס, ב
  3. שולחן ערוך מה מאותו ספר שבת ס, א
  4. שולחן ערוך (ג) מאותו ספר שבת ס, ב
  5. שוע"ר עם ביאור דברי שלום מהדורא בתרא לסימן שא שבת ס, א
  6. שוע"ר עם ביאור דברי שלום שח דברים המותרים והאסורים לטלטל בשבת שבת דף ס
  7. שוע"ר עם ביאור דברי שלום שמ כמה דינים מדברים האסורים בשבת כעין תולדות מאבות שבת ס, א
  8. שוע"ר עם ביאור דברי שלום תצה איזה מלאכות אסורים ביום טוב שבת ס, ב