452
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שני הפרטים של ,קליץצ" ו"סבל" הכרחיים לקיוס מצוות רבות
הענין הראשון הנזכר לעיל בקשר ל,צבי קייץ", שהאומנות היא שמירה על החפץ, על התאנים, אינו מתאים דיו לפי המשמעות של ,קייץ", כפירוש רש"י ,מייבש קציעות בשדה", שכוונתו שינוי בגוף הדבר.
לכן בא הענין השני, כאמור לעיל, ש,צבי קייץ", וכן ,ארי סבל" הם גם ענינים כלליים במצוות: כדי שיהודי יוכל לקיים את המצוה בחפץ גשמי, כנטילת אתרוג ולולב וכו', עליהם להינתק תחילה מחיבורם אל האילן - זהו שינוי בחפץ - באתרוג ובלולב, בכך שאין להם יותר צמיחה ויניקה מן האילן (בדומה ל,קייץ" ייבוש התאנים), ולאחר שינוי זה בגוף הדבר, יש צורך בשינוי מקום - ,ארי סבל".
בדרך דומה לזו קיימים שני פרטים אלו לגבי צמר לציצית: גזיזית הצמר מגוף הבהמה - צבי קייץ, והבאתו אל היהודי - ארי סבל, וכך גם לגבי קרן
ויחי ד
- לשופר, סכך ודפנות לסוכה, ועוד מצוות דומות.
יותר מכך קיימים פרטים אלו אצל עור לתפילין, למזוזה ולספר תורה: תחילה יש להפריד את העור מבשר הבהמה ולעבדו9, שזהו שינוי ממשי*4 בעור, ואחר"כך להעביר את העור למקום היהודי.
לפי זה רואים ששני הפרטים של ,צבי קייץ וארי סבל" הכרחיים במצוות רבות (ולכן מוצאים אצלם שינוי בין התלמוד הבבלי לירושלמי, כדלהלן), ואילו ,שועל חנוני" - שינוי הבעלות על החפץ לפני הגיעו לרשות היהודי - קשור רק לענינים מסויימים בתורה ומצוות, שאינם נפוצים כל כך.
תפקידם של השבטים כחיות, החל להתבצע לאחר מות יעקב
לפי כל האמור לעיל ניתן להסביר מדוע דוקא יעקב קרא לשבטים על שם חיות: כשם שתפקידן של החיות בכלל, כאמור לעיל, הוא הכנת החפצים בעולם לצורך קיום תורה ומצוות על ידי יהודים (וזאת בשלושה סוגים:
הערות
- 1. כשבהמה וצבי אוכלים איסור (ערלה כלאים וכיו"ב) בכדי שיהודי יקיים אח"כ מצות עונג שבת באכילת הבהמה וצבי (וכיו"ב).
- 2. ולהעיר גם בנוגע לישראל, כשמצד פקו"נ הותר מאכל האסור. וראה בתניא אגה"ק סכ"ו (קמד, רע"א) ,גמור" בחצי רבוע. או גם באופן האסור, כשאכל מאכל האסור, ועשה תשובה מאהבה שזדונות נעשו לו כזכיות ולמצוה (ראה תניא פ"ז. וראה בפרטיות בכל הנ"ל במכתבים שנדפסו בלקו"ש חי"ב ע' 196 ואילך).
- 3. להדיעות שאין צריך עיבוד לשמה בעור הבתים והרצועות או גם קלף סת"ם (ראה סנהדרין מח, ב וש"נ. פרש"י ותוס' וראשונים שם. הובאו באנציקלופדי' תלמודית ע' הזמנה (א) סעיף ג', וש" - הרי אין מוכרח שהעיבוד יהי" ע"י יהודי דוקא. ופשיטא בנוגע לההפשט שלפני זה.
- 43. להעיר מתו"א משפטים (עו, א ואילך): עבוד הוא לשון עיבוד עורות כו'.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 11 עמודים.
- לקוטי שיחות 208 מאותו ספר סנהדרין מח, ב
- תורת מנחם בס"ד. שיחת חג הפורים ה'תשט"ו. סנהדרין מח, ב
- שולחן ערוך לא סנהדרין מח, ב
- שולחן ערוך נז סנהדרין מח , ב
- שולחן ערוך עג סנהדרין מח , ב
- שולחן ערוך ד סנהדרין מח, א
- שולחן ערוך ו סנהדרין מח, ב
- תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשל"ג סנהדרין מח, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום לב דין כתיבת התפילין סנהדרין מח, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום לג דין תיקוני התפילין ודיני הרצועות סנהדרין מח , ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום מב אם מותר לשנות תפילין של יד לשל ראש שם מח, ב