196
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שיחה יד
. . . ומה שהעיר בדברי המגדל עוז (יד הל' ע"ז רפ"ב) שהרמב"ם לא קרא בספרי מירוס וכיו"ב -- דמוכח להיפך ממש"כ במו"נ ח"ג פכ"ט ופ"ל ובאגרתו לחכמי מרשיליא,
כן גם דעתי נותנת. ואף שבפרקים הנ"ל יש לדחוק שכוונת הרמב"ם היא שקיבל שכך כתוב בספרי הע"ז וכו' וכדעת המג"ע, אבל -א"א לומר כך בספמ"ט שם. ולהעיר מפתיחת הח' פרקים.
ודברי המג"ע לא זכיתי להבין ופליאה הם בעיני, ובפרט דמביא את המו"נ ח"ג בפירושו (הל' יסוה"ת פ"א ה"י). ואולי י"ל דכיוון דלשון המו"ג הוא העתק מערבית, אפשר דאינו מדויק כ"כ בזה, לדעת המג"ע, והכוונה היא שהרמב"ם קיבל כל הכתוב בפ' הנ"ל. ואגרת הנ"ל אולי לא ראה המג"עי
ועדיין צ"ע, שעכ"פ ה"ל -- להמג"ע -- להזכיר את המו"ב הנ"ל.
וצע"ג גם ברמב"ם למה לא הביא בידו הדין דלהבין ולהורות מותר, ואפילו במעשה, דאין זה נשמע ממש"כ בהל' ע"ז פ"ג ה"ב ובהלי סנהדרין רפ"ב. שוב ראיתי דעמד ע"ז במנחת חנוך מצוה תקי"א, והניח בצ"ע.
ומה שהעיר במש"כ בתניא ספ"ח: בחכמת האומות
- ,עו"ג" אינו בדפוס הראשון וכו'. והיא הוספה מאוחרת
מיראת הצנזר. ובקצת הוצאות שינו ל,חכמות אחרות"
(לעמבערג. תרט"ז ועוד). ולא הסתפקו בזה (ווילנא תרליב.
ועוד), והעירו בשולי הגליון: ומוציא אותן לדברי הבאי וחקירת מינות ! --
הוא מלביש ומטמא כו' בטומאת ק'נ כו' אלא א"כ כו' וזהו טעמו של הרמב"ם ורמב"ן ז"ל. וסיעתן שעסקו בהן.
ושקו"ט במכתבו איך הוא בחכמות ע"ז. דלכאורה הן מג"ק הטמאות שהרי הלימוד בהן נאסר באל תפנו אל האלילים, אבל מוכרח לומר שגם הן מק"נ, שהרי להבין ולהורות מותר, וזהו טעמו של הרמב"ם שעסק בהן. וא'יכ גם הן נכללו במש'כ בתניא שם. -- כמדומה שזה כוונתו במכתבו אלי.
ולפענ"ד א'א לומר כן. וממנ"פ: אם לומד חכמות ע"ז שלא ע"מ להורות -- מטמא בחי' חב"ד שבנפשו בטומאת ג"ק הטמאות לגמרי, וכמו
הערות
- 1. + + 0
מצוטט ב־3 עמודים
- אגרות קודש תצה לקו"ש חי"ב ע' 196
- לקוטי שיחות 452 לקו"ש חי"ב ע' 196
- לקוטי שיחות 187 לקו"ש חי"ב ע' 196
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.