ספרי כ"ק אדמו"רלקוטי שיחותכרך לאויקהלשיחה ב208

208

מזה שכ"א שהי' לו מדברים אלה (אפי' רק א' מהם) הביאום להמשכן, והביא כל מה שהי' לו מדברים אלה³⁵ (ולא כמו חח ונזם גו' כל כלי זהב, שלא נאמר שהביאו כל התכשיטים והזהב שהי' להם³⁶), וזוהי הוכחה מספיקה שהיתה פעולת ההכנה באופן ד"לי לשמי"³⁷.

ו. ויש לומר שבענין זה חלוקים רש"י (עה"ת) והמדרש:

איתא במדרש³⁸: יעקב אבינו. . קרא לבניו אמר להם היו יודעין שהקב"ה עתיד לומר לבניכם לעשות משכן אלא יהיו כל צרכיו מוכנים בידכם כו' ויש מהם שהתקינו עצמן לדברים ויש מהן ששכחו וכשבא משה ועשו המשכן יש מהם שהביאו מעצמן ויש מהם שלא הביאו אלא ממה שהי' מונח בידו שכן הוא אומר כל איש אשר נמצא אתו תכלת וארגמן ואומר³⁸ כל אשר נמצא אתו עצי שטים. ופירשו המפרשים³⁹ דבב' פסוקים הנ"ל כתוב "אשר נמצא אתו" (בתכלת וארגמן גו' ובעצי שטים), שפירושו שהי' אצלם למשמרת מוכן מאבותם — משא"כ בנוגע לחח ונזם וכל כלי זהב וכיו"ב ששם נאמר שהי' בנדבת הלב ושל המביא (לא שהי' מוכן מקודם, מאבותיהם).

אבל רש"י אינו מפרש "אשר נמצא אתו" הנאמר בתכלת וארגמן וכו' שהי' מוכן אצלם מאבותם³⁹, וא"כ ס"ל שהם הכינו והפרישו מינים אלו לה'.

ויש לומר שתלוי בגדר דין לשמה שהוצרך להיות בנדבת המשכן⁴⁰, דיש לומר בזה ב' אופנים⁴¹ — א) שהוא דין במעשה הגברא⁴², או ב) שהוא דבר השייך ונתפס בהחפצא, חפצא זו צריכה שתעשה לשמה.

ובזה הוא החילוק בין המדרש ופירוש רש"י:

לפי המדרש, החיוב ד"לשמה" בנדבת המשכן שייך לקדושת הדברים שמהם נעשה המשכן, דכדי שיהי' ה"ושכנתי בתוכם", בתוך הדברים שבמשכן — צריכים הדברים להיות מוכנים לקדושתם. והיינו שזה נוגע לגוף החפצא דדברים אלה שיהיו מזומנים למלאכת המשכן⁴³. ולכן מפרש המדרש, דמש"נ "אשר נמצא

הערות

35. להעיר מהגי' בדפוס שני דרש"י "הכל הביאו".
36. וראה אוה"ח שם (לה, כב).
37. ואולי י"ל, דזה שהביאו הכל מאותו המין — מראה ומוכיח יותר שהיתה אצלם הכוונה "לשמי", מבאם היו מביאים חלק מכל מין ומין.
38. שמו"ר ספל"ג.
38. פרשתנו לה, כד.
39. ראה יפ"ת (השלם), פי' מהרז"ו, ועוד שם.
39. ורק בעצי שטים פירש לעיל (תרומה כה, ה. כו, טו) שיעקב אבינו נטעם במצרים וציוה לבניו להעלותם עמהם ממצרים שיהיו מזומנים בידם.
40. בגדר ד"לי לשמי" דנדבת המשכן לפרש"י — ראה לקו"ש חט"ז ע' 286 ואילך. חכ"ו ע' 172. ועוד. ושם — באו"א קצת מהמבואר בפנים.
41. להעיר (ע"ד ההלכה) מחילוקי דרגות "לשמה" בסת"ם (סנהדרין מח, ב ובמפרשים שם. מנחות מב, ב. רמב"ם הל' תפילין פ"א הי"א והט"ו; פ"ג הט"וטז. טושו"ע (ודאדה"ז) או"ח סל"ב ס"ח וט' (סי"א ואילך). יו"ד ר"ס רעא. ועוד — ובנ"כ), בציצית (סוכה יא, ב. מנחות שם. רמב"ם הל' ציצית פ"א הי"א. פ"ב ה"ג. טושו"ע (ודאדה"ז) או"ח רסי"א (ס"ג)). ועוד. וראה בעל המאור ומלחמות ה' לסוכה ט, א. ועוד. ואכ"מ.
42. להעיר מר"ן סנהדרין שם (בשם הרמב"ן) דלדעת רבא, עיבוד לשמה אינו כדי לקדש את העור אלא מצוה היא לחבב את המצות כו'. ע"ש. וראה בארוכה במלחמות ה' שם.
43. ראה פנים יפות פרשתנו עה"פ. וראה צפע"נ עה"ת פרשתנו לה, ו. ועוד.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 10 עמודים.