ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך י ויחי שיחה ב169

169

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

טעם בזה ש,נסתלקה השכינה"? גם צ"ל הרי אמר להם תומ"י כו"כ עניני נבואה, הרי ששרתה עליו השכינה.

והענין הוא:

יעקב ביקש ,לגלות לבניו (היינו -- את הידוע לו) קץ הימין', כי לפי ראות עיניו (שהוא ראה אותם כפי ,שעמדו בעולמו* הוא) חשב שהם ראויים (אחרי שיהיו במצב ד,האספו" -- הכנה מסויימת) שיגלה להם את הקץ*,

ולכן אמר ,האספו -- ואגידה לכם" : כאשר תתאספו ותתאחדו -- ,ואגידה (ואגלה) לכם וגו' באחרית הימים", את קץ הימין.

,ונסתלקה ממנו (מה שהוא באותה שעה -- מבקש לגלות הקץ לבניו'י) שכינה" : היכולת להשכין בענין זה -- גילוי הקץ -- למטה (שזהו פירוש לי ,שכינה", .ששוכנת ומתלבשת" *').

כלומר: יעקב עצמו שרתה עליו שכינתו ית' (הגילוי דאוא"ס ב"ה) גם לאחרי כן, שהרי אמר להם דברי נבואה, כנ"ל ; וגם ה,קץ" עצמו לא נתכסה ממנןי -- אלא שנסתלקה ה,שכינה* (ענין הגילוי למטה) של בחי' הקץ.

וזהו הדיוק בלשון הגמרא ,נסתלקה ממנו שכינה" (ולא נסתם ממנו הקץ),

ויחי ג

כי רק הכח להשכין ולהמשיך גילוי הקץ (למטה) נסתלק ממנו.

ה. ואעפי"כ הדגישו חז"ל בלשונם .ונסתלקה ממנו שכינה" (אף שסילוק השכינה האמור הוא ענין שנוגע לבאורה רק להשבטים, והול"ל אלא. שלא היו בניו זכאין לכך *:, או כיו"ב) :

זה גופא שאין בניו ראויים לגילוי הקץ, פעל ירידה גם ביעקב: עלד דרך שמצינו במשה רבינו, שאמר לו הקב"ה יי ,לך רד (מגדולתך), כלום נתתי לך גדולה אלא בשביל ישראל" -- ומכיון שהם אינם כדבעי, הרי זה גורם ירידה גם במשה.

ו אמנם עפי"ז אינו מובן: כיון שמצבו של יעקב תלוי במצב בניו, א"כ למה ,נסתלקה ממנו שכינה* רק לאחרי שביקש לגלות הקץ -- הרי היו במצבם זה גם קודם לכן (משא"כ בבנ"י ומשה) וא"כ מלכתחילה לא היתה צ"ל השראת השכינה בהנוגע לענין זה?

וגם בזה אנו מוצאים דוגמא במשה רבינו:

ברדת משה מן ההר היו ;שני לוחות העדות בידו", אבל ,כאשר קרב אל המחנה וירא את העגל ומחולות", מיד ,כבדו על ידיו":י, ,ויחר אף משה וישלך מידיו את הלוחות וישבר אותם" *::. ולכאורה: מה נתחדש בד אותה שעה! עשיית העגל היתה טרם שירד משה מן ההר; ויתירה מזו: משה ידע מזה בהיותו בהר, הקב"ה הודיעו ש,עשו להם עגל מסכה וגו'*

*2) תשא לב, יט.

הערות

6. ובמכ*ש מזה שיעקב חשב אפילו בנוגץ לעשו שכבר נתברר (תו"א ר"פ וישלח), ולכן כבר אפשר להיות הגאולה, שלכן אמר ,ויהי לי גו' וחמור* -- וחמור זה מלך המשיח (ב"ר פע"ה, ו. וראה לקו"ש ח"א ע' 70 ואילך)
2. זו) עדיז פי' בתורה תמימה עה"פ.
8. תניא פמ"א.
9. ומודגש זה ע"י השיגוי מלי המדרש ב"ר רפצ"ח : הקץ ונתכסה ממנו - וכד" לקמן בפנים.
2. ע"ד סנהדרין יא, א.
1. ברכות לב, א. פרש"י תשא לב, ו 2) ירושלמי תענית פ"ד ה"ה.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 19 עמודים.