ספרי כ"ק אדמו"רלקוטי שיחותכרך לחבהעלותךשיחה ב40

40

שיחה ב*

א. בפרשתנו מסופר אודות מדת הענוה של משה רבינו — "והאיש1 משה עניו מאוד מכל האדם אשר על פני האדמה".

והנה פסוק זה בא בהמשך לדברי מרים ואהרן (בפסוק הקודם) "הרק אך במשה דבר ה', הלא גם בנו דבר"; ואח"כ ממשיך בכתוב "ויאמר2 ה' פתאום גו' (ופרש"י "להודיעם שיפה עשה משה שפירש מן האשה מאחר שנגלה עליו שכינה תדיר") ויאמר3 גו' אם יהי' נביאכם ה' במראה אליו אתודע בחלום גו' לא כן עבדי משה גו' פה אל פה אדבר בו גו' ותמונת ה' יביט". ודייקו במפרשים4, דמזה שהכתוב מפרש ענותנותו של משה בהסיפור ע"ד גודל מעלת נבואתו, מובן, שמכח מדת הענוה שלו זכה משה למעלת נבואתו (שהיתה אצלו בקביעות5).

והנה בגמ'6 איתא "אין הקב"ה משרה שכינתו אלא על גבור ועשיר וחכם ועניו וכולן ממשה", ומזה שכייל "עניו" ביחד עם "גבור עשיר וחכם" משמע לכאורה, שהוא שווה להם בנחיצותם בענין הנבואה;

אבל לאידך, מזה שהכתוב כאן (בענין גודל מעלת נבואת משה) מבאר רק מעלת הענוה שלו (אף ש"כולן ממשה", שאצלו היו כל המעלות המנויות בברייתא), משמע, שהשייכות דמדת הענוה לענין הנבואה גדולה יותר משאר המעלות7.

וכן הוא לפי הדיעה8 ד"ענוה גדולה מכולן"9 ו"מביאה לידי רוה"ק"10, דלפ"ז ענוה אינה כשאר המעלות דגבור עשיר

הערות

  1. *. וסיום מס' סוטה דירושלמי.
  2. 1. פרשתנו יב, ג.
  3. 2. שם, ד.
  4. 3. שם, ו ואילך.
  5. 4. ראה עיון יעקב לע"י נדרים לח, א.
  6. 5. ראה רא"ש נדרים שם. ובחדא"ג מהרש"א (ב"ב קלד, א ד"ה שמונים) מפרש דמצד מדת הענוה שלו "אצילות נבואתו הי' מאתו יתעלה ב"ה בזולת אמצעי".
  7. 6. נדרים שם.
  8. 7. בחדא"ג נדרים שם מפרש בגמ' "ולפי שאלו המעלות גבור חכם עשיר הם המעלות הגדולות בעיני הבריות. . ראוי שלא יחסר מהם נביא שליח השם והוסיף לו במדות שלא יתגאה בכל אלו ג' מעלות אבל שיהי' ג"כ עניו אצל אלו המעלות". ולפ"ז עיקר הצורך הוא בג' מעלות אלו. אבל בהמשך הכתובים בפרשתנו, ולפמ"ש בחדא"ג ב"ב (כנ"ל הערה 5) משמע דענוה היא העיקר בשייכות לנבואה. וראה גם עיון יעקב שם. וראה מכילתא יתרו כ, יח. לכללות מרז"ל הנ"ל (השקו"ט בתנאי הנבואה, ובדברי הרמב"ם הל' יסוה"ת פ"ז) — ראה בארוכה לקו"ש חכ"ג ע' 82 ואילך. וש"נ (ושם באו"א קצת מהמבואר לקמן בפנים).
  9. 8. דעת ריב"ל ע"ז כ, ב.
  10. 9. ובתוד"ה ענוה ע"ז שם, דבירושלמי שקלים[ednref_9_*] גריס (בדברי רפב"י) איפכא "וקא סבר כריב"ל דבסמוך דאמר ענוה גדולה מכולם".
  11. 10. ל' חדא"ג מהרש"א סנהדרין יא, א — לדעת ריב"ל דענוה גדולה מכולן (הובא לקמן בפנים סעיף ב). [edn_9_*] ספ"ג. ובירושלמי שקלים לפנינו (וכן בירושלמי שבת פ"א ה"ג) הוא כלפנינו שם "ענוה מביאה לידי יר"ח".

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 17 עמודים.

  1. אגרות קודש תפח ב"ב קלד, א
  2. מאמרי אדה"ז תסז ב"ב קלד, ב
  3. תורת חיים יב, ג בבא בתרא קלד, ב
  4. אגרות קודש ג'קעה סנהדרין יא, רע"א
  5. לקוטי שיחות 112 מאותו ספר סנהדרין יא, ב
  6. תורת מנחם בס"ד. שיחת אחרון של פסח ה'תשי"ג. סנהדרין יא, א-ב
  7. תורת מנחם בס"ד. יום ב' דראש השנה, ה'תשכ"א סנהדרין יא, סע"ב
  8. תורת מנחם בס"ד. ש"פ ויחי, י"ד טבת, ה'תשכ"ה סנהדרין יא, א
  9. תורת מנחם בס"ד. שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ג סנהדרין יא, ריש ע"א
  10. תורת מנחם בס"ד. מוצש"ק פ' צו, אור לי"ג ניסן (מאמר א), ה'תשכ"ו סנהדרין יא, ב
  11. מאמרים מלוקטים בס"ד. יום ד' חמשה עשר בשבט ה'תשל"א סנהדרין יא, ב
  12. שולחן ערוך ו סנהדרין יא, א
  13. שולחן ערוך ג סנהדרין יא, ב
  14. שוע"ר עם ביאור דברי שלום תל מנהג שבת הגדול סנהדרין יא, ב
  15. שוע"ר עם ביאור דברי שלום שלט כמה דינים פרטיים הנוהגים בשבת סנהדרין דף י"א סוף ע"א
  16. תורת מנחם יום ד' חמשה עשר בשבט ה'תשל"א סנהדרין יא, ב
  17. תורת מנחם שיחת אור ליום ועש"ק – יסוד שבתפארת – ה' אייר, ה'תשל"א סנהדרין יא, ב