ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך ט וזאת הברכה שיחה א230

230

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

עצומה, גם הוא יקלוט את הרעיון, ואף ייתכן שיבין אותו בפנימיות.

ג) מקיף בעצם. זהו מקיף שאינו בגדר גילוי כלל, והמשכתו היא באופן של העלם - בדברים שאינם "כלים" לאור. בדומה לידוע*:, שב"תגין" של ספר תורה*, שהם אינם כלים לרעיונות השכליים כאותיות התורה - דוקא בהם נרמזים "רזין דאורייתא", שאינם יכולים להתבטא על ידי האותיות.

וגם לדרגה זו יש דוגמא בשכל האדם"**: רואים, שכאשר אדם מביע רעיון, הוא משתמש גם בתנועות ידים וכדומה. אמנם, הרמזים ביד כלל אינם "כלי" לרעיון שכלי, אך דוקא בהם הוא מבטא את הענינים הדקים ביותר, שאינו יכול להביעם במלים.

. שמחת תורה - "מקיף

בעצם" ויש לומר, שזהו ההסבר לשלוש הדרגות - סוכות, שמיני עצרת

ושמחת תורה:

ה"מקיף" של הסוכה הוא "מקיף הקרוב"**. משום כך נאמר "למען

*38) ראה לקו"ת ויקרא ה, ריש ע"ב.

9 ועד"ז הוא גם בנוגע לסיפורי מעשיות שבתורה (המשך באתי לגני שם. וש" וראה גם לקו"ת שם סע"ב).

0) בפרטיות - שני ענינים בסוכה: המקיף דסכך. הסוכה עצמו, והמקיף דבחי" כוכבים

וזאת הברכה א

ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי" -

שנראים מתוכה (שהם ברקיע השמיני* שלמעלה מהשתלשלות) - שלמעלה מהסכך ונמשך על ידו. ושתי בחי' אלו נמשכות ע"י קיום המצוה (דישיבה בסוכה) וע"י הברכה: ע"י המצוה נמשך המקיף דסכך [ובחינה זו, מכיון שגם מצד עצמה שייכת לידיעה. (כבפנים), באה (ע"י הישיבה בסוכה) בהתיישבות - "בסוכות תשבו"**], וע"י הברכה - המקיף דבחי' כוכבים*** [והמשכת בחינה זו היא רק בבחי' מקיף. וראה לקמן הערה 45]. (ממאמר ושיחת שמח"ת תשי"ד).

1) אמור כג, מג. וראה סוכה ב, א, שכשאין אדם יודע כו' הסוכה פסולה. ויתירה מזו, שהידיעה היא חלק מהמצוה (ראה ב"ח ושו"ע אדה"ז ריש הלי סוכה).

וי"ל, שמה שהסוכה (עצמה) צ"ל באופן ד"אדם יודע כו'", היינו לפי שהמקיף דסוכה הוא מקיף הקרוב שנרגש בידיעה (ע"ד העומק שמרגישים אותו - גם כשאין יודעים מהו העומק), וע"י ה(מצוה ד)ידיעה וכוונה, ממשיכים אותו בידיעה ממש.

הערות

1. *) ראה רמב"ם הל' יסוה"ת רפ"ג. וראה בארוכה אוה"ת סוכות ע' א'תשכד ואילך.
2. ועפ"ז יומתק הל' (סוכה כב, רע"א. ועוד) "כוכבים נראין מתוכה" (ולא "בה" וכיו"ב) - ע"ד מבין דבר מתוך דבר וניו"ב - ראיית הכוכבים (המשכת המקיף דכוכבים) הוא ע"י מצות הסוכה, כבפנים ההערה.
3. ובזה יומתק גם לשון הרמב"ם (הל' סוכה פ"ה הכ"א. וכ"ה גם בטור או"ח סתרל"א) "כדי שיראו ממנו הכוכבים כו'" - דלכאורה: "כוכבים נראין" הוא רק סימן ושיעור בעובי הסכך, ומהו "כדי" - כי מה שהסיכוך צ"ל קל, היינו "כדי" להמשיך על ידו המקיף דכוכבים, "שיראו ממנו הכוכבים".
4. **) אלא שגמר ההמשכה הוא ע"י הישיבה בסוכה במשך כל שבעת הימים, ואח"כ נעשה הקליטה דעצרת "שאין יושבין בסוכה", כנ"ל סעיף ה.
5. ***) ראה תו"א נב, סע"ב), שע"י המצוה עצמה נמשך האור פנימי, וע"י הברכה של המצוה נמשך בחינת המקיף. ומכיון שבסוכה, גם ע"י המצוה נמשך בחי" אור מקיף, צ"ל, שע"י הברכה נמשך מקיף נעלה יותר.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 18 עמודים.