ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך ט תצא שיחה ב143

143

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

שיחה ב

תצא ג

א. "ספר כריתות" - דבר והיבוכו

בפרשתנו' מדובר על ענין הגט, הכורת אשה מבעלה, והתורה מכנה את הגט בשם "ספר כריתות" - ובכך אנו מוצאים שני ניגודים:

מצד אחד, כיון שזהו "ספר כריתות" צריך הגט להיכתב? באופן שאינו מכיל שום תנאים המשאירים איזשהו קשר בין הבעל והאשה, כי הגט צריך להיות "דבר הכורת בינו לבינה"י.

אך מצד שני, מכך שהוא נקרא "ספר", לומדים שצריך להיות לגט שרטוט, וצריך שיהיה "ארכו יותר על רחבו", כספר תורה* - אשר על התורה אומר הרמב"ם = "בלשון ברורה ודרך קצרה"*, בספר ההלכות שלו, משנה תורה: כל התורה ניתנה לעשות שלום בעולם*, לגרום לאחדות.

ויותר מכך: מהמילה "ספר" לומדים שהגט כולו, מתחילתו ועד סופו, צריך

להיכתב על גליון אחד, כי "ספר אחד אמר רחמנא, ולא שנים ושלושה ספרים"? - ודין כזה של "אחדות" אינו קיים אפילו בספר תורה.

ב. ניגודים במספר השורות

אותם ניגודים קיימים גם לגבי מספר השורות שבגט, ואת זאת לומדים משתי המלים "ספר כריתות" ביחד:

מכך שהגט נקרא "ספר כריתות", יוצא, שנוהגים שיהיו בו שתים עשרה שורות, "כשיעור י"ב שיטין המפסיקין בין ארבעה חומשי ספר תורה" - גודל ההפסק, ה"כריתות", שיש ב"ספר (תורה)".

גם בכך אין ניכר רק ענין ההפסק והכריתות, אלא גם ענין האחדות, כי התורה כולה, ובמיוחד ארבעת הספרים הראשונים, אשר "משה מפי הגבורה אמרן"?, הם תורה אחת.

הערות

1. שיחות 19
1. כד, א ואילך.
2. ראה גיטין פד, ב - שבהגט עצמו (היינו בה"ספר") פוסלים גם תנאים כאלו שכשמתנה אותן בנתינת הגט אין פוסלין. ע"ש.
4. שם כא, ב. וש"נ. טושו"ע אה"ע סקמ"ג (ס"כ ואילך).
4. טושו"ע שם סקכ"ה (סע' י. יג).
65. הקדמת ס' היד בסופה.
6. הל' חנוכה בסופן. וראה גטין נט, ב. ולהעיר מספרי עה"פ (נשא ו, כו) וישם לך שלום "זה שלום תורה".
7. גיטין כ, ב.
8. תוס' ריש מס' גיטין.
9. מגילה לא, ב. וי"ל שזהו טעם הפנימי מה שאין חושבין ההפסק שבין במדבר למשנה תורה (ראה תוס' הנ"ל).

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 18 עמודים.