ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך ט ראה שיחה א97

97

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

זו": נסכים אעם כה חשובים כקרבנות. ולכן נאמר "ושברתם את מצבתם" לאחר "נתצתם את מזבחתם" - תחילה את המזבחות המשמשים לקרבנות, ואחר כך את המצבות, שעליהן5 מנסכים נסכים?. לאחר מכן מחדשת התורה חידוש עצום, "ואשריהם תשרפון באש ופסילי אלקיהם תגדעון" - למרות שאין משתמשים ב"אשריהם" וב"פסילי אלקיהם" לעבודת האלילים, כבמזבחות ובמצבות, אלא רק כמקומות** לעבודה זרה\י. ואחר כך מוסיפים ומחדשים יותר מכך: "ואבדתם את שמם" - למרות שאין זו עבודה זרה בעצמה, וכן אין הדבר קשור להקרבת קרבנות, לא לניסוך נסכים, וכן אין זה מקום לעבודה זרה, אלא זהו שם בלבד. ובמיוחד כאשר ב"שמם" נכללים גם שמות שאינם מבטאים חשיבות.

ד. פירוט ולא תוספת

אך רש"י אינו חפץ להסביר כך. כי המשמעות הפשוטה של "אשריהם" ועלדאחת-כמהדוכמה?* של "פסילי אלקיהם" היא - עבודה זרה בעצמה. ואם כך, אי אפשר לומר שהפסוק "ונתצתם... " מוסיף על "אבד תאבדון את אלקיהם", כי שריפת אשריהם וגדיעת פסילי אלקיהם הם איבוד אלקיהם. ואם כך הכרחי להסביר, שהפסוק "ונתצתם..." מבאר ומציין את הפרטים של "אבד תאבדון... את אלקיהם".

ולכך רומז רש"י בפשטות סגנונו: בכך שאין הוא מציין בפירושו את המלים של הפסוק - "מזבחתם", "מצבתם", "ואשריהם" - אלא את המלים "מזבח", "מצבה" ו"אשרה", הוא מבהיר, שפירושו "מזבח וכו" אינו פותח ענין חדש, אלא זהו ההסבר לדבריו הקודמים "תאבדון מהם את

אלקיהם (אשר על ההרם)": "אלקיהם... " שיש לאבדם הם: "מזבח וכו'".

ה. ביאור הפרטים של "אלק'הם" לפיכך מוסיף רש"י דוקא בפסוקנו לגבי המצבה "והוא בימוס...", וכן לגבי האשרה - "אילן הנעבד", למרות שכבר ביאר זאת לפני כן - כי בכך

הערות

8. בפרש"י שופטים טז, כב "מצבת .. להקריב עלי'". אבל מצבה שברוב המקומות היא לנסך, כנ"ל בפנים.
9. להעיר ג"כ מפירוש מצבה שברמב"ם (הלי ע"ז פ"ו ה"ו) ורמב"ן (שופטים שם).
0. להעיר ג"כ מפירוש הרמב"ם (שם ה"ט) ורמב"ן (שם) ב"אשרה".
1. וגם ב' אלו הם בסדר ד"לא זו אף זו": (א) המקומות שנפסלו בהרים להעמיד שם את אלקיהם, אין בהם תפיסת ידי אדם כ"כ (שה"ה בדוגמת חק תוכות - ראה גיטין כ, א ופרש"י שם) כמו באשריהם. (ב) החשיבות ד"אלקיהם" באה מצד ההרים עצמם ולא (כ"כ) מצד הדברים שפיסלו בהם, משא"כ באשרה.
5. ראח א שיחות 101
2. שהוא פשוט יותר מ"אשריהם". שלכן מפרש רש"י רק "אשרה - אילן הנעבד" ואינו צריך לפרש "פסילי אלקיהם".

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 13 עמודים.