96

הערות

1. 0. ואתחנן שם. וגם לפנ"ז - תשא שם.
2. 2. הטעם מה שבפ' תשא כותב "הוא אילן כו" (ודלא כבפ' ואתחנן ובפרשתנו): בפעם הא' - ה"ז חידוש. לאח"ז - רק מזכיר הישנות.
3. 1. כבמשנה ע"ז מה, א.
4. 2. תשא לד, א. וראה פרש"י מ"א (ה, לב): ויפסלו, בהרים.
5. 3. ועפ"ז יומתק מ"ש "פסילי אלקיהם" (ולא "פסיליהם", כבפ' ואתחנן) - כי פירושו הוא: דברים שנפסלו בהר - (פסילי) - בכדי להעמיד את אלקיהם.
6. 23. ומ"מ א"צ לאבד את ההרים עצמם - ראה רש"י (יב, ב) ורק מה שנפסל בהם לאלקיהם - כי אין בההרים תפיסת ידי אדם (שלכן בדרך ההלכה, אין צריך לאבדם גם כשעובדים את ההרים עצמם - משנה שם), משא"כ אשריהם ופסילי אלקיהם.
7. 4. וע"ד שמצינו בעקידה "על אחד ההרים", מ"ת על הר סיני. ועוד. ובכ"מ בנביאים.
8. 5. ראה כלי יקר כאן פסוק ד'. וראה להלן סעיף יא.
9. 6. וגם בדרך ההלכה - לדעת הת"ק (ע"ז מח, א), כל שיש תחתי' עכו"ם (אף שאין עובדין להאילן) היא אשרה.
10. 7. ואף שכבר פרש"י (פסוק ב') "ומה תאבדון מהם את אלקיהם על ההרים" ולא המקומות עצמם - (באם לא הי' מפרש מזבח וכו' - ראה לקמן סעיף ד' וה') ה" אפשר לומר: (א) שהכוונה היא לשלול רק את ההרים (ראה לעיל הערה *23). (ב) שזהו ציווי שנוסף בכתוב זה, שהרי גם לפי הפי' שבפנים - הדין דאיבוד משמשי ע"ז מחדש הכתוב בפסוק ונתצתם גו' (וכז לקמן בפנים, שהציוויים הם בסדר ד"לא זו אף זו").
11. 11. ולכן צריך רש"י לשלול פי' זה ולפרש שכוונת הכתוב "אבד תאבדון גו'" (שלפני "ונתצתם גו'") היא - לאיבוד אלקיהם.