514

אלא גדודיות כו' עיייש כל האריכות שלכאורה אינה מובנת כלל, ומאי קמ"ל, ומפני מה מאריך בסגנונו ,לא כו' אלא כו'"". והול"ל: חירות הללו גדודיות היו כו', עיי"ש. ויל"פ דרוצה לבאר שהתני' לפני פה"ח הכריחה לומר נבוכים הם, וכמש"כ שם ,אין נבוכים אלא מטורפין". והולך ומפרט: לא היו משופעות (שאז אין ראי' כ"כ כי מטורפים הם, כי כשהשיגו אותם מצרים היו בנ"י יכולים לטפס עליהם בכל הצדדים ולהמלט) אלא גדודיות (כמין חומה). לא היו תרוטות (פתוחות מצד אחד עכ"פ (ראה בירוש' ריש מס' שבת וערוך ע' טרטות) לברוח), אלא מוקפות. לא היו עגולות (אשר שני עגולים, עמודים עגולים וכדומה, סמוכים זל"ז הרוצה לעבור ביניהם עליו לנתוץ רק חלק העיגול במקום הקצר ביותר), אלא מרובעות (וא"כ הרי נוגעות וצריך לנתוץ בכל אורך עוביים). לא היו מעשה אדם (אשר פשוט שאדם אחר יכול להורסם) אלא מעשה שמים. (וא"ת והלא א"א שיהיו מעשה שמים, כי אין מרובע מוימ"ב, לכן מסיים:) ,ועינים להם פתוחות" וא"כ הרי אין שטחם חלקי. -- ואיש כל אריכות הל' במכילתא וגם סגנונו וסדרו. -- כן במ"ש לא היו מעשה אדם כו': א) מבאר דינם שלא נאסרו פי החירות גם למ"ד שה" ע'ז, כי לא ההרים אלקיהם (ע"ז מה, א**. ב) מתרץ בפשיטות מה שא"ל הקב"ה לפני פה'ח תחנו, אף שאין לומר שמור לי בצד ע"ז (סנה' סג, ב), ואף אם הוא דרבנן, הרי דבר שהתירה התורה בפי' אין חז"ל אוסרים, וכידוע (ונסמן ביד מלאכי כלל רצה). ועייג"כ דעת זקנים מבעה"ת לשמות יד, ב. -

ג) הבטוי מששת ימי בראשית, יל"פ: א) בריאה בידי שמים ואף שבא לאחר וימ"ב, וכמו תחש ופי הארץ, אבל מפעולות אדה"ר ביום הששי אפשר שהיי גם מרובע. ב) כל מה שהי' בוימ"ב, הן מעשה שמים והן מעשה אדם. אבל יכול להיות בריאה אח"כ והוא מרובע. ועצ"ע.

ד) בדא"ח וקבלה: בעבודת הלוי (ח"ב דף עג ע"ב) מביא מס' לימודי האצילות שהצמצום הראשון הוא בסוד רבוע ומבארו. במאו"א ע אות ו: כל דבר מרובע בנקבה ... הארץ היא מרובעת. בביאוה"ז לזח'"ב קפ, א. בד"ה ויהי בנסוע רס"ט ובד"ה העושה סוכתו רדע"ת ביאור ענין עיגולא וריבועא. בפי' דרוש ברכת הזימון ביאור ענין וימ"ב. ועוד...

(ממכתב כ"ז ניטן תש"ח**י)

6-9