ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך ט דברים שיחה א8

8

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

נתינתו להם את עבר הירדן כחלק של ארץ ישראל (שאם הם רק יקיימו את התנאי שהציב להם משה, תתקיים נתינה זו של משה למפרע), יוצא, שהוא כבר נכנס לחלק של ארץ ישראל, ולכן הוא חשב, שהנדר כבר הותר*, כי נדר שהותר מקצתו הותר כולו'+ - גם לגבי חלקי ארץ ישראל האחרים. וכיון שהנדר כבר הותר, תועיל תפלתו לבטל את הגזירה?'.

אך בפרשת דברים, בראש חודש

שבט, כאשר התחיל משה רבינו לומר את משנה תורה9, הוא כבר נצטווה אז, על ידי הקדוש-ברוך-הוא בעצמו (ולא על ידי נביא) - "אל תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה"**. הוא כבר ידע בודאות שהוא לא ייכנס לארץ ישראל, כדברי רש"י "שלא הוכיחן אלא סמוך למיתה", אלא יהושע "הוא ינחיל אותם את הארץ"5.

ומפני חידוש זה, שהתחדש בתקופה שבין פרשת מטות לבין פרשת דברים, שכיבוש הארץ ייעשה בודאי על ידי יהושע, צריך היה משה להוסיף "לפני אחיכם".

*. מלחמות משה - למעלה מהטבע

כיבוש ארץ ישראל בפועל על ידי יהושע נעשה על ידי מלחמה באופן טבעי. לעומת זאת, אילו היה הכיבוש נעשה על ידי משה, הוא היה מתקיים באופן שלמעלה מהטבע, ככל המלחמות שנערכו על ידי משה, כפי שמסופרים הניסים שבהן בחומש ובפירוש רש"י.

אפילו מלחמת עמלק, שנעשתה על ידי יהושע, נאמר בה "בחר לנו" על ידי "אנשי משה", ולמרות, שהיה צורך

הערות

1. אלעזר ואת יהושע ואת ראשי אבות המטות (מטות לב, כח) - ואולי מצד הציווי (מסעי לד, יז) "אלה שמות האנשים אשר ינחלו וגו'" (באם ת"ל שהפרשיות הן שלא כסדרן) - הרי גם זה נכלל בהגזירה שהתפלל עלי' לבטלה.
9. ועפי"ז מובן דיוק לשון רש"י (פנחס כז, יב) "כיון שנכנס משה לנחלת בני גד ובני ראובן" - ולא לארץ סיחון ועוג - כי באם לא ה" מנחיל את הארץ לב"ג וב"ר, הרי אינה מכלל ארץ ישראל, ובמילא אין זה שייך להנדר (כמ"ש בגור ארי' ר"פ ואתחנן).
3. וכן מוכח גם מסדר הכתובים (דברים ג, טו ואילך) "ולמכיר נתתי גו' ולראובני ולגדי נתתי גו'", ורק אחרי זה "ואתחנן גו' בעת ההיא", לפי שדוקא אז דימה שהותר הנדר.
4. ומ"ש רש"י (ר"פ ואתחנן) "לאחר שכבשתי ארץ סיחון ועוג" - יש לומר: התרת הנדר הוא ע"י כניסתו ל(חלק של) א"י, ולא ע"י שהנחיל אותה לישראל (ראה פירש"י פנחס שם "כיון שנכנס כו'". ולא כבפירוש הראשון, שמדבר בנוגע ל"הותרה הגזירה" -- "אותי צוה המקום להנחיל"). ומכיון שכניסתו היתה בעת הכיבוש (אף שרק אח"כ נעשית ארץ סיחון ועוג לא"י), כותב רש"י "לאחר שכבשתי כו'" (ואינו חש להדגיש "נחלת ב"ג וב"ר" - כי פירש זה כבר בפ' פנחס).
0. פירש"י פנחס שם.
1. נדרים כה, ב. סו, א.
2. ראה גו"א וש"ח לפירש"י ואתחנן שם (ובארוכה - לקו"ש חכ"ד ע' 32 ואילך).
8. דברים א שיחות 9
3. פרשתנו א, ג.
4. ואתחנן ג, כו. ומספר שם מה שהי' קודם ר"ח שבט.
5. שם, כח.

מצוטט ב־2 עמודים

לקוטי שיחות 40 לקו"ש ח"ט ע' 8
תורת מנחם ד. כ"ק אדמו"ר שליט"א צוה לנגן, ואמר מאמר ד"ה ראה נתתיך אלקים גו'. *** לקו"ש ח"ט ע' 8

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 12 עמודים.