183

הנביא אסף את כל נביאי הבעל וכל ישראל ואמר להם: "עד מתי אתם פוסחים על שתי הסעיפים?".

לכאורה: לשם מה תבע מהם "עד מתי אתם פוסחים על שתי הסעיפים", והרי היה צריך לתבוע: "עד מתי אתם עובדים לבעל?", הגיעה השעה לחדול מלעבוד את הבעל ולהכריז: "הוי' הוא האלקים".

הדברים יובנו לאחר הסברה מוקדמת של ההבדל בין "עבודה זרה" לבין "פוסחים על שתי הסעיפים".

יב. לאמתו של דבר בלתי מובן איך יתכן שיהודי יעבוד עבודה זרה? הרי בני ישראל מאמינים בני מאמינים ואינם שייכים לכפירה, ח"ו, כלל.

הדבר יובן לפי דברי הרמב"ם5 שהתחלת תעיית בני אדם אחרי עבודת כוכבים ומזלות היתה משום שההשפעה שמלמעלה עוברת דרך הכוכבים והמזלות - לפיכך השתחוו ונתנו כבוד לכוכבים ולמזלות כדי שישפיעו את השפע הדרוש.

האמת היא שלמרות שההשפעה עוברת דרך הכוכבים והמזלות אין לתת להם כבוד, לפי שאינם אלא כגרזן ביד החוצב.

כפי שמוסבר בתורת החסידות%< ההבדל בין אב ואם שנצטוינו לכבדם

לבין כוכבים ומזלות, שלא זו בלבד שלא נצטוינו לכבדם, אלא, אדרבה, יש עבירה בדבר: כי האב והאם הם בעלי בחירה ואילו כוכבים ומזלות הם כגרזן ביד החוצב.

- נתינת כבוד והשתחואה לכוכבים ומזלות היא עבודה זרה שהיא מן העבירות החמורות, כאמור בגמרא7: "חמורה עבודה זרה שכל הכופר בה כאילו מודה בתורה כולה".

נמצא, איפוא, שסיבת העבודה הזרה היתה - בהתאם למושגים המסולפים ששררו בקרבם - לשם קבלת השפעות גשמיות, כלומר, משום פניות עצמיות.

וזו סיבת הדבר שגם יהודים, מאמינים בני מאמינים, עלולים להכשל ר"ל בחטא עבודה זרה - שכן אין זו עבודה באמת ח"ו כי אם רק לשם פניות עצמיות.

(יהודי העובד את הקב"ה אין זה כדי שישפיע לו את צרכיו, אלא משום שהוא מסור אליו באמת ובלב שלם, שלא על מנת לקבל פרס, לא כן העובד ע"ז, להבדיל, שהדבר בא לדידו רק משום ההשפעות שהיא משפיעה).

מאותה סיבה גם עבדו לבעל, ככתוב<: "ומן אז חדלנו גו' - חסרנו כל".