32
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
אך הדבר אינו מבטל את עצם הגזירה והעונש שלא ייכנס לארץ ישראל. לפיכך הוא התפלל לקדוש-ברוך-הוא (מיד לאחר מחשבתו ,שמא הותר הנדר") לבטל את ,נגזרה גזירה".
לפי זה יש לומר, שהמחלוקת בין הספרי לבין המדרש, כרוכה בשתי הדעות ", אם תפלה מועילה גם ,לאחר גזר דין", או רק ,קודם גזר דין":
המדרש הוא בהתאם לדעה הסוברת שתפלה מועילה גם לאחר גזר דין?, ולכן משה התפלל לקדוש-ברוך-הוא באחד מעשרה הלשונות של תפלה5,
ומהם הוא בחר תחנונים.
דוקא בלשון
ואילו הפירוש הראשון שבספרי הוא בהתאם לדעה הסוברת שתפלה מועילה רק קודם גזר דין, ולא היה מועיל כאן ביטוי של תפלה**. אלא, משה בקש זאת כמתנת חנם*.
ויש לומר, שוהו ההסבר גם למחלוקת שבין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי לגבי דברי המשנה%6 שתפלה על אשה מעוברת ,שתלד אשתי זכר הרי זו תפלת שוא" -
לפי התלמוד הבבלי?" מדברת המשנה גם על הזמן שמיד לאחר ארבעים הימים הראשונים, כאשר כבר
הערות
- 0. ל' רש"י כאן (פסוק כד) ד"ה אתה החילות. - ומתורץ עפ"ז השינוי בלשון רש"י מ,נדר" ל,גזירה". ועד"ז החילוק בב' הפירושים שבפרש"י פינחס שם (וראה גם ספרי דבי רב שם).
- 1. ר"ה יז, ב ואילך.
- 2. ראה ר"ה שם שכ"ה דעת ר' יוחנן (דתשובה מקרעת גז"ד) - בעל המאמר במדרש שם.
- 4. ולפי מסקנת הגמ' שם דבגז"ד על היחיד לא מהני - יש לומר, שהמדרש ס"ל שהגזירה על משה היתה גזירת הציבור (כהדיעה בספרי פינחס שם (פי' קלה), וכפי' הספרי דבי רב ועוד שם), מאחר שמשה הוא ככל ישראל (רש"י חוקת כא, כא), ובפרט שמשה רצה ליכנס לארץ בשביל טובת ישראל (כמבואר בלקו"ת כו' ריש פרשתנו. וראה לקמן בסוף השיחה). ובגזירת ציבור מהני תפלה גם לאחר גזר דין (ר"ה שם). וראה גם פרשת דרכים דרך הרבים דרוש יג. משא"כ להספרי הוי כגזירה על היחיד (כמפורש בתנחומא פרשתנו ו). אבל ראה הערה 44.
- 3. אבל רק לאחרי שחשב שהותר הנדר, כי בלאה"כ הוי גזר דין שיש עמו שבועה שלכו"ע אינו נקרע ע"י תפלה (ר"ה יח, א). ולכן לא הועילה תפלת משה כי ,לפי האמת לא נתבטלה השבועה"
- 6. ואתחנן א שיחות 9>
- 7. (גו"א שם), והוי גז"ד עַם שבועה (ראה גם עיקרים שם פכ"א. ספרי דבי רב שם. ועוד). אבל ראה הערה הבאה.
- 4. את"ל (כנ"ל הערה 30) שהלשון ,היו יכולים לתלות" פירושה, שלפי האמת היתה אפשרית תפלה בזכות מעשיו - צ"ל שגם להספרי הוי כאן כגזירת הציבור (ראה הערה 42), אלא שמשה מצד ענוותנותו החשיב א"ע כיחיד. אבל עפ"ז צ"ל דזה שלא הועילה תפלת משה אינו משום שהיתה עם שבועה (כנ"ל הערה הקודמת), כי על גזירת הציבור מהני תפלה גם אם יש עמה שבועה (כמ"ש בעיקרים שם).
- 5. ע"פ המבואר בפנים (שבקשת מתנת חנם אפשרית גם כשאין תפלה מועלת) מתורצת בפשטות קושיית התולדות יצחק (שהובאה בצידה לדרך כאן) ,למה התפלל משה כו"", עיי"ש.
- 6. ברכות רפ"ט.
- 7. שם ס, א.
מצוטט ב־1 עמודים
- לקוטי שיחות 8 לקו"ש חכ"ד ע' 32
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.