194

4 לקוטי שאדם הדר בדירה נמצא בה בכל הויתו, כך הפירוש של "דירה בתחתונים" - שהקב"ה יהיה למטה בכל עצמותו ומהותו, יתברך.

הרי נאמר "עוז וחדוה במקומו", ולכן כדי שתהיה דירה בתחתונים יש הכרח בעוז וחדוה, שאז אפשרי להיות מקומו ודירתו יתברך%

כך יובן הדבר שיש להיות תמיד בשמחה, אפילו בזמנים שעליהם נאמר "ממעטין" יש להיות בשמחה, במדה מסוימת, שכן דירה לו, יתברך, יש לעשות תמיד, בכל רגע ורגע, שהרי זה כל האדם: "אני (לא) נבראתי (אלא) לשמש את קוני"*, ולכן מוטלת החובה להיות תמיד, בכל רגע בשמחה.

יג. העובדה שפעמים צריך להיות סדר-עבודה ב"קו" שני, קו מנוגד לשמחה, תובן גם היא לפי המוסבר במאמר - הסדר של עשיית דירה לו, יתברך, במשל לעשיית דירה למלך בשר ודם: ראשית יש לנקות את המקום מכל לכלוך וכו' ולאחר מכן מקשטים אותו בכלים נאים כדי שיהיה ראוי לדירת המלך.

כך גם בעבודה הרוחנית: תחלה יש להוציא את הלכלוך וכו', דבר המושג

על ידי קו המרירות, וזו עבודת חדש אב, בו מממעטים בשמחה, כדי להוציא את הענינים של "ומפני חטאינו גלינו מארצנו". אך אין זו אלא הכנה לדירה, ואילו הדירה עצמה נעשית על ידי שמחה.

יד. הנאמר בגמרא, ביחס ל"משנכנס אדר מרבין בשמחה", בהדגשת "כשם", שממנה משמע

ש"משנכנס אדר מרבין" נובע מן "משנכנס אב ממעטין" - יובן לפי המוסבר בתורת החסידות*: ש"יתרון האור" בא מתוך החושך דוקא. מובן, לכן, שמי מעורר באדם את אי ההגבלה של שמחה, "עד דלא ידע"? - החושך דוקא, ע"י אתכפיא סטרא אחרא ע"י מרירות. אז גדולה השמחה מאד, ללא הגבלה.

וזה הטעם לכך שדוקא בחדש אדר השמחה היא בלתי מוגבלת, לפי שאז היא באה מתוך החושך, ככתוב: "ורבים מעמי הארץ מתיהדים", "עמי הארץ", שלוש קליפות הטמאות, נעשו "יהודים", כופרים בעבודה זרה ומודים בכל התורה5'.

ומשום עבודה זו נעשה יתרון האור, שבפורים חובת השמחה היא "עד דלא ידע", וגם בכל חדש אדר צריכה להיות השמחה בריבוי, ככתוב: "והחדש אשר נהפך", כל חדש אדר.

(משיחות שבת מברכים אדר, תשט"ז)

2-ל 5)