ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך ז צו שיחה א31

31

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

4 לקוטי ג. הנברא אינו קלים לגבי הבורא

כדי להבין זאת יש להקדים ולבאר את מהות ה"צוותא וחיבור" שעל ידי המצוות, כפי שמוסבר בתורת החסידות *:

ללא המצוות, אין שום השוואה וקשר יחסי בין הבורא לנברא כשלעצמם, עד אשר לעומת "מציאות" הבורא, הרי הנבראים אינם מציאות כלל. כמוסבר בתורת החסידות בהרחבה על ידי משל אודות חכם גדול, שמשום חכמתו העצומה, כל מציאות האדם לגביו היא ההבנה השכלית בלבד, ואיש פשוט, שאינו מבין רעיונות שכליים, אינו נחשב למציאות אצל החכם.

העדר היחס בין הנברא לבין הבורא הוא כך, שאין ביניהם אפילו קשר של שלילה: כלומר, אין הכוונה שמציאות הבורא שוללת את מציאות הנברא, אלא, שלגבי הבורא - הנברא אינו קיים כלל. את זאת מבהירה החסידות באמצעות המשל על החכם הגדול והאיש הפשוט: הדבר דומה לאידקיומו של האיש הפשוט בעיני החכם הגדול: לגבי מעלת שכלו והבנתו של החכם, האיש הפשוט אינו קיים כלל*.

צן א

בדיוק כשם שהשכל אינו נתפס על ידי חוש המישוש, ואין הכוונה, שהשכל קשור למישוש, ורק מפני "עדינותו" אין חוש המישוש יכול לקולטו, אלא הכוונה היא, שהשכל הוא מציאות שונה לחלוטין, אשר אין בה כלל מגבלות של ששה קצוות גשמיים, ולכן אין הוא קיים כלל בעולם המישוש. כדברי אדמו"ר הזקן בתניא?, שאם יאמר אדם על חכמה (רמה ועמוקה) ש"אי אפשר למששה בידים מפני עומק המושג", הרי "כל השומע יצחק לו",

כי מציאות השכל (הרוחניות) נבדלת בכך מהדברים שהם הרוחניות שבגשמיות, כגון: קול, מראה וריח, אשר "אין בהם משום מעילה""': אמנם, אין למששם בחוש המישוש, אך יש להם "קשר" לגשמיות הניתנת למישוש וממילא יש לה קשר אל המישוש בדרך השלילה. כלומר, לגביהם אפשר לומר שאי אפשר למששם משום דקותם ו"עדינותם". אך מציאות רוחנית אמיתית, כשכל, שונה מכך, ואינה קשורה כלל. לענין המישוש. כפי שהרעיון של "מודה

הערות

7. ד"ה רבי אומר ש"ת ספ"א ואילך. ביוהשמע"צ השי"ת בתחלתו. התמים ח"א ע' כה ואילך.
8. ראה ד"ה ביוהשמע"צ שם: וביטול זה הרי אין זה מה שהחכם מבטלו אלא שהוא באופן כזה שאינו עולה בשם ביטול כלל. דענין הביטול הוא
3. מה שלעצמו הוא איזה דבר אלא שהוא בטל וטפל, אבל הפשיטות דאיש פשוט .. הוא בטל באמת כאילו אינו כלל.
9. ח"ב פ"ט.
0. פסחים כו, א.
6. וגם בנוגע לריח שלמסקנת הגמרא שם יש בו משום מעילה, היינו לפי ש"יש בו ממש בסממנין" (פרש"י שם), אבל לא בהריח עצמו.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 21 עמודים.