21

הערות

1. 1. ח"ג ע' 214, שאהוי"ר, עם היותם בחי' גילויים, הם ,דרכי הוי'" - לפי שעל ידם דוקא בא עצמותו ית' בגילוי, במעשה המצות. עיי"ש).
2. 2. וכמו שההתהוות, עם היות שהיא רק ביכולת העצמות, בכ"ז ההתהוות בפועל הוא מהאור וע"י התלבשותו בכלים (אגה"ק סי' כ' - קל, ריש ע"ב), כן גם השלמת הכוונה ד,דירה בתחתונים" - דירה לעצמותו, הוא ע"י (הקדמת ,להטיב לברואיו" = אור, ו,יכירו גדולתו" - כלים.
3. 3. וי"ל בדא"פ שזהו ג"כ הסדר ב,ושכנתי בתוכם": משכן - אור, ביהמ"ק (דשלמה) - כלי, וביהמ"ק דלעתיד - דירה לעצמותו.
4. 0. והנפקותא שמזה בעבודת האדם:
5. 5. באם כל ענין ההתהוות הי' מצד הטעם, הרי ישנו איזה ענין ותפיסת מקום להבריאה, בזה שהיא משלמת את הכוונה. ובמילא - תפיסת מקום גם להאדם העובד, בזה שהוא הוא המשלים כוונה זו.
6. 6. אבל מצד אמיתית ענין ההתהוות שהוא רק לפי שכן עלה ברצונו ית' - נתאווה, הרי אין שום יחס ותפיסת מקום להבריאה, וכל ענינה הוא רק מה שעצמותו ית' נתאווה כו'. ובמילא, עשיית הדירה הוא דוקא ע"י שלילת וביטול הרגש המציאות בתכלית (שלא יחשוב האדם: והרי דבר אני בזה שהשלמתי את הכוונה) - כי כל ענין ה,דירה בתחתונים" אי"ז שצריך אליו כ"א לפי שנתאווה כו' וראה להלן הערה 75.
7. 1. וגם מזה שהכוונה דדירה בתחתונים הוא בעצמותו ית' שלמעלה מכל הגילויים [שהרי גם האור שבבח" גילוי מן העצם הוא בשביל כוונה זו
8. 8. (ד"ה ועשית ח"ש תרע"ג. אנכי ה"א תש"ג פ"ג)], מובן שמה שמתאווה כו' הוא רק מצד רצונו ובחירתו ית' ולא מצד טעם - כי עצמותו ית' הוא שלילת כל התוארים ואין שייך בו שום נטי' ח"ו.
9. 2. ולבד זאת שעל ענין זה אין צורך להביאור דנתאווה כו" (מכיון שיש ע"ז טעם), הרי מצד המעלה והשלימות שבזה, אי אפשר שתושלם בו הכוונה דנתאווה כו' דירה. כי ענין הדירה הוא דירה לעצמותו כביכול, והרי הרגש המעלה והשלימות ,,סותר" ל,גילוי" העצמות (ראה הערות שלפנ"ז).