254
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
206 לקוטי
א) האמונה (שלפני הציווי), ידיעה כללית שיש אלוקה (מבלי להכנס לשום פרטים).
ב) הידיעה (מצד הציווי) שיש שם מצוי ראשון והוא ממציא כל נמצא וכו', הידיעה בשלימותו ית' (שע"פ שכל).
ג) ידיעה נעלית יותר (שגם היא בכלל המצוה) שהוא ית' אינו מוגדר בגדר השכל; וגם ענין זה באופן של ידיעה שכלית (,לידע") -- שהשכל גופא ידע ויבין שהוא נברא מהקב"ה, ושהקב"ה אינו מוגדר בו ח"ו, ובלשון החקירהי:: תכלית הידיעה שלא נדעך.
= אלא שאעפ"כ, גם ידיעה זו היא שונה מהידיעה הכללית (האמונה) שיש אלוקה, שישנה באדם עוד לפני קיום המצוה.
בי ידיעה הנ"ל ד,יעלה על הדעת שהוא אינו מצוי", היא באה מצד ידיעת ושכל האדם (ורק שבשכל האדם גופא היא באופן של ידיעת השלילה); משא"כ האמונה והידיעה הכללית שיש אלוקה, הרי ידיעה זו שבאדם היא לא מצד גדרי ידיעת ושכל האדם (גם לא כמו שהוא באופן של ידיעת השלילה), כי אם, מצד זה שהוא ית' נמצא בגילוי בכל מקום5.
ט. והנה כמו שהוא במצות ידיעת השם -- מצוה ראשונה, ראשונה גם במעלה (כנ"ל ס"ב) -- עד"ז הוא בכללות המצוות, שיש בהם (דוגמת) ג' ענינים אלו%:
הנקודה העיקרית במצוות הוא - שהם רצונו של הקב"ה, רצונו ית' שלמעלה גם מחכמתו;
אלא שאעפ"כ רצה הקב"ה שהרצון דמצוות -- יומשך גם בשכל -- טעמי המצוות. ויתירה מזו: גם המצוות גופא ניתנו בתורה שהיא חכמתו ית', ולא עוד אלא שרובם ככולם של דיני המצוות נתפרשו בתושבע"פ:, ומהן -- דברים הנלמדים ע"פ שלש עשרה מדות, שאופן הלימוד הוא ע"פ שקו"ט וכו' (ועד ששייך בזה פלוגתא) -- חכמה ושכל;
ולאחרי השקו"ט שבכל סוגיא -- באה המסקנא, ההלכה והפס"ד איך צריך
- = לקיים את-המצוה,-שהוא-גילוי-רצונו ית
שלמעלה מחכמתו. [שלכן נקראים הלכות בשם ,כתרה של תורה"", להיותם גילוי רצונו ית' שלמעלה
מחכמתו, בדוגמת כתר ועטרה שלמעלה מהראש"?].
וכמו שהוא בהמצוות עצמן, עד"ז הוא גם בקיום המצוות של האדם, שגם בזה יש דוגמת ג' ענינים הנ"ל:
הנקודה הראשונה שצ"ל עוד לפני קיום המצוות, היא קבלת עול מלכות שמים וקבלת עול מצוות" [בדוגמת אמירת ,נעשה ונשמע"יי שהיתה לפני מ"ת] -- בדוגמת האמונה והידיעה
הערות
- 4. ראה בחינות עולם ח"ז פ"ב. עיקרים מ"ב ספ"ל. של"ה קצא, ב.
- 5. ראה תו"א וירא יד, ב: המאור הוא בהתגלות ולכן אפילו תינוקות יודעים כו'.
- 6. ועד"ז הוא בכללות הבריאה: הרצון לברוא את העולם (מצד עצמו) -- הוא באופז ד,נתאוה", תאוה שלמעלה מהטעם (המשך תרס"ו בתחלתו); לאח"ו -- נעשה גם טעמים על הרצון, ,בגין דישתמודעון לי" וש,יתגלו שלימות כחותיו" (כמובא
- 4. הדון על הרמב"ם
- 5. שיחות
- 6. בהמשך הנ"ל שם מזהר וע"ח); אמנם הכוונה בטעמים אלו היא בכדי שעל ידם תושלם (אח"כ) הכוונה ד,דירה בתחתונים", דירה לעצמותו (ראה לקו"ש ח"ו ע' 21 הערה (6).
- 7. שעיקרה (משא"כ תושב"כ) הוא הבנה והשגה, וכשאינו מבין ,אינו נחשב לימוד כלל" (הל' ת"ת לאדה"ז ספ"ב. וש"נ). וראה לקו"ת ויקרא ה, ב.
- 8. מגילה כח, ב.
- 9. אגה"ק סכ"ט.
- 0. ברכות יג, א.
- 11. ו3) משפטים כד, ז. וראה שבת פח, סע"א ואילך.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.