159
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
10 לקוטי לשלמותו, ולכן חייבים בני נח לקיים את המצוות שלהם
- הן המצוות שבין אדם לחבירו, כדי שהעולם יתנהג בצדק וביושר, והן בין אדם למקום, כגון עבודה זרה וברכת ה',
- כי בכך הם מכינים את העולם לכך שישראל יוכלו לעבוד כראוי את עבודתם בתורה ובמצוות ולרומם את העולם המזוכך לדרגה שמעל לעולם, ולהופכו לעולם של תורה, דירה לה' יתברך.
ומשום כך חייב בן נח העובר על אחת ממצוותיו במיתה% - שהרי כל קיומם של בני נח הוא כדי להביא לידי כך שישוב העולם יהיה כראוי, ולפיכך, כאשר הם פועלים להיפך מכך, על ידי אי קיום מצוותיהם, מתבטל הבסיס לקיומם בעולם, וכאשר בטלה הסיבה, בטלה התוצאה5.
לפי זה מובן, מדוע הגיע לאנשי סדום עונש מיתה, אף לשיטת הרמב"ם*:
וישלח א
אמנם, בני נח לא היו חייבים במצות הצדקה, ואידקיומה אינו יכול להיחשב להם ל"עוון", אך כאשר המצב של "יד עני ואביון לא החזיקה" הוא באופן כה חמור, שאינם מאפשרים גם לזולתם לתת צדקה, ויותר מכך, הם דנים את הנותן צדקה למיתה - התנהגות כזו היא בודאי "עוון", כי היא להיפך מישובו של עולם. ומשום כך, אם "הכצעקתה עשו" הרי מגיע להם עונש "כלה".
ט. ביטול כיבוד אב לצורך ישובו של עולס
לפי כל האמור לעיל אפשר להסביר, ולפחות לפי שיטת הרמב"ן, שמשום כך קיימת חובת כיבוד אב גם אצל בני נח, כי זהו ענין הנחוץ לישובו של עולם?. כלומר, מצות כיבוד אב בשלמותה, וכענין בפני עצמו, ניתנה לישראל ב"מרה". אך כבר לפני כן נצטוו על כיבוד אב לפי הנחוץ לישובו של עולם%.
וכיון שכיבוד אב לא היה אז ענין בפני עצמו, אלא חלק מהדרוש למען
הערות
- 4. בידי אדם או (עכ"פ) בידי שמים (ראה לעיל הערה 61).
- 5. ובמכש"כ מהא דבטל העיקר בטלה הטפלה (כלים ספי"ט).
- 6. גם י"ל (בדוחק עכ"פ), שמ"ש הרמב"ם שב" אינן מחוייבים בצדקה הוא רק עכשיו. אבל קודם מ"ת היו מחוייבים בצדקה* (ראה לעיל הערה 4 בענין כיבוד אב), ולכן בסדום - "יד עני ואביון לא החזיקה" נחשב ל"עון".
- 4. *) וי"ל, שלפי שיטת הרמב"ם כל הענינים ד"ישובו של עולם" (וצדקה בכללם) נכללים ב"פרו ורבו", שענינה - ישובו של עולם, כי "לא נברא העולם אלא לפרי' ורבי' שנאמר כו' לשבת יצרה" (גיטין מא, ריש ע"ב), ולכן לאחרי מ"ת שניטלה מהם מצות פו"ר (סנה' נט, ריש ע"ב) - פטורים הם מצדקה, משא"כ לפני מ"ת. והוא דלא כנ"ל בהערה 65.
- 7. ראה ירוש' פאה פ"א ה"א (וראה גם חינוך מצוה לג): "דבר שהוא פריעת חוב" - והרי פריעת חוב נוגע לישובו של עולם עוד יותר מצדקה. וראה ג"כ פיה"מ פאה שם.
- 6. ועפ"ז יומתק גם הל' (ב"ר פל"ט, ז. ועד"ז ברש"י ס"פ נח) "והלך לו לעת זקנתו" - כי עיקר הפריעת חוב בזה הוא כשאביו זקן.
- 8. ועפ"ז יומתק דיוק לשון רש"י כו"כ פעמים (במס' מגילה טו, סע"ב ואילך. וכן בפירושו עה"ת - נסמן לעיל הערה 30; 32) "כיבוד אביו" - ולא "מצות כיבוד אביו" (כל' המורגל בכ"מ) - כי אז עדיין לא היתה כיבוד אב כמצוה (בפ"ע) כ"א נכללת ב"דינין".
- 8. ומה שבפדר"א פכ"ג נאמר "ולא שם על לבו
מצוטט ב־6 עמודים
- לקוטי שיחות 212 לקו"ש ח"ה ע' 159
- לקוטי שיחות 226 לקו"ש ח"ה ע' 159
- לקוטי שיחות 236 לקו"ש ח"ה ע' 159
- לקוטי שיחות 284 לקו"ש ח"ה ע' 159
- לקוטי שיחות 324 לקו"ש ח"ה ע' 159
- תורת מנחם שיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשל"א לקו"ש ח"ה ע' 159
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 18 עמודים.
- אגרות קודש תרב גיטין מא, ב
- אגרות קודש א'תקסא גיטין מא, ב
- אגרות קודש ג'תרמד גיטין מא, ב
- לקוטי שיחות 226 מאותו ספר גיטין מא, ב
- לקוטי שיחות 64 מאותו ספר גיטין מא, ב
- לקוטי שיחות 158 מאותו ספר גיטין מא, ב
- לקוטי שיחות 178 מאותו ספר גיטין מא, ב
- לקוטי שיחות 278 מאותו ספר גיטין מא, ב
- לקוטי שיחות 284 מאותו ספר גיטין מא, ב
- לקוטי שיחות 138 מאותו ספר גיטין מא, ב
- לקוטי שיחות 355 מאותו ספר גיטין מא, ב
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ וישב, מבה"ח טבת ה'תשי"א גיטין מא, ב
- תורת מנחם בס"ד. שיחת* ש"פ וישלח, ט"ז כסלו, ה'תשכ"ה גיטין מא, ב
- שולחן ערוך כט גיטין מא, ב
- שארית יהודה סימן מה גטין מא, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום שו באיזה חפצים מותר לדבר בשבת גיטין מא, ב
- תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשל"א גיטין מא, ב
- תורת מנחם שיחת יום ג' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשל"ב גיטין מא, ב