ספרי כ"ק אדמו"ראגרות קודשכרך יאג'תרמד

ג'תרמד

ג'תרמד

ב"ה, י"ח תמוז, תשט"ו

ברוקלין.

הוו"ח אי"א נו"נ כו' מוה"ר נפתלי שי' שו"ב

שלום וברכה!

במענה על מכתבו מד' פנחס, בו שאול ע"ד:

א) מענין בביתה כנסת אשר רק פחות מעשרה הם שומרי שבת והשאר אינם ר"ל.

ובעברו דרך שם בבקר בש"ק, בקשוהו להכנס ולהיות הש"ץ שלהם במנין הראשון, כיון שממהרים הם לעבודתם, ובכ"ז רוצים להתפלל בצבור וחלק גדול אומרים קדיש וכו'.

והספק הוא הצריך הוא להענות לבקשתם ולירד לפני התיבה.

והנה כנראה מהתיאור שלו, לא רצו הם בעצמם לירד לפני התיבה מפני דיעתם שבלתי שומר שבת אין עליו לעשות כזה, ולולי שיקבל הוא על עצמו להיות ש"ץ - יבטל המנין וקרוב לודאי שחלק גדול גם לא יתפללו.

ואם כן הוא, אין דעתי נוחה מדין קנאות שלא במקום המתאים לגמרי, ואומרים לאדם שיחטא חטא קל בשביל להציל חבירו מחטא חמור. ואף שי"א שהוא דוקא במקום שלא יש חלק בחטא חבירו אינו כן במדת חסידות*. ובנידון דידן יש לצרף, עכ"פ בתור סניף:

א. הדעות שחילול שבת בפרהסיא כאילו כו' הוא רק במלאכות מסוימות ובפני עשרה מישראל וכו' וכו', וכמצוין באחרונים לשו"ע יו"ד סי' ב' ס"ה. ב. אם לא הי' ממלא בקשות הנ"ל נחשב הי' בעיניהם לדחי' בשתי ידים וכו' ומעין חילול השם.

ב) אם יתפלל בבית הכנסת שאין בטוחים כ"כ במהות היורדים לפני התיבה, אבל ע"י כניסתו לשם יש בידו לתקן ענינים בסדר התפלה ובהלמודים.

מובן שמענה על זה - תלוי במהות החסרון שיש בהחזנים או המתפללים כו', ומה שראינו ברובא דרובה - הוא שגם אם אין מתפללים שם, אבל נכנסים מזמן לזמן ומשתתפים בלימודיהם - גם זה מספיק שיקבלו הצעות וכיו"ב, כשמסבירים להם הנחיצות והתועלת בזה. מובן שע"פ הנ"ל - צריך להעשות באופן דיפלומטי, שלא ירגישו שמתפלל בפ"ע ובמקום אחר.

בעת רצון אזכיר את כל אלו שכותב אודותם על הציון הק' של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, ואת בנו דובער שליט"א לפרנסה מתוך הרחבת הדעת וקב"ע, אשר שני הענינים גם יחד נדרשים מכל אחד מבני ישראל. והשי"ת יזכה את כת"ר ויצליחו לבשר טוב בכל הנ"ל.

בטח מלא בקשתי למסור עכ"פ איזה ענינם מההתועדות לאנ"ש שיחיו במחנו הט'.

ות"ח.

בברכה,

מ. שניאורסאהן

ג'תרמד

נדפסה בלקו"ש ח"ט ע' 278 והושלמה ע"פ צילום האגרת.

מוה"ר נפתלי שי': יוניק.

*) עיין בכ"ז תוד"ה כופין גיטין מא, ב. ריב"א בתוד"ה וכי שבת ד' א. רמב"ן בשבת שם בתירוץ ב'. ר"ח שבת שם בשם י"א. ריטב"א עירובין לב, ב.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 22 עמודים.

  1. שולחן ערוך כט גיטין מא, ב · עירובין לב, ב
  2. אגרות קודש תרב מאותו ספר גיטין מא, ב
  3. אגרות קודש א'תקסא מאותו ספר גיטין מא, ב
  4. לקוטי שיחות 226 גיטין מא, ב
  5. לקוטי שיחות 64 גיטין מא, ב
  6. תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ וישב, מבה"ח טבת ה'תשי"א גיטין מא, ב
  7. תורת מנחם בס"ד. שיחת* ש"פ וישלח, ט"ז כסלו, ה'תשכ"ה גיטין מא, ב
  8. שארית יהודה סימן מה גטין מא, ב
  9. שוע"ר עם ביאור דברי שלום שו באיזה חפצים מותר לדבר בשבת גיטין מא, ב
  10. תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשל"א גיטין מא, ב
  11. תורת מנחם שיחת יום ג' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשל"ב גיטין מא, ב
  12. אגרות קודש ר מאותו ספר עירובין לב, א
  13. אגרות קודש תרנז מאותו ספר עירובין לב:
  14. תורת מנחם בס"ד. שיחת יום ג' פ' וארא, כ"ד טבת ה'תשי"ב. עירובין לב, א
  15. שולחן ערוך א עירובין לב, ב
  16. שולחן ערוך א עירובין לב, ב
  17. שולחן ערוך א עירובין לב, א
  18. אגרות קודש ו'רפ עירובין לב, א
  19. אגרות קודש אגרת כב עירובין לב, א
  20. אגרות קודש אגרת לג עירובין לב, א
  21. שוע"ר עם ביאור דברי שלום שלו אם מותר לילך על גבי העשבים וכן באילן עירובין לב, ב
  22. שוע"ר עם ביאור דברי שלום תקיד שלא לכבות ביום טוב עירובין דף ל"ב