ספרי כ"ק אדמו"ר הזקןשולחן ערוךאורח חיים חלק בהלכות שבתשו באיזה חפצים מותר לדבר בשבת ובו כ"ט סעיפים:כט

כט

כט מי שנודע לו בשבת שהוציאו נכרים את בתו מביתו להוציאה מכלל ישראל מצוה לשום לדרך פעמיו להשתדל להצלתה ויצא אפילו חוץ לי"ב מיל^רמא ואפילו אם יצטרך לעשות מלאכה גמורה להצלתה^רמב ואפילו אם <(א)> הוא ספק אם יצילנה^רמג מפני שענין זה הוא כפיקוח נפש שמחללין השבת אפילו בספק הצלה שאין לך פיקוח נפש יותר מזה שלא תצא מכלל ישראל ותחלל שבתות כל ימיה^רמד ומוטב לחלל עליה שבת אחת משתחלל היא שבתות הרבה^רמה שמטעם זה ג"כ מחללין שבת בשביל פיקוח נפש שאמרה תורה^רמו חלל עליו שבת אחת כדי שישמור שבתות הרבה^רמז (ולפיכך אף אם הבת היא קטנה שאינה מחוייבת עדיין במצות יחלל עליה להצילה שלא תחלל שבתות הרבה כשתגדיל^רמח שמטעם זה מחללין שבת לפיקוח נפש הקטנים^רמט).

ואם אינו רוצה להשתדל בהצלתה בחילול שבת כופין אותו^רנ והוא הדין אם אינה בתו אלא בת או בן איש אחר אע"פ שאינו קרובו^רנא ויש יכולת בידו להשתדל במצוה זו אע"פ שהוא ספק אם יציל כופין אותו להשתדל בכל מה שאפשר אפילו בעשיית מלאכות גמורות אם יצטרך להן.

ולא אמרו שאין אומרים לאדם חטא כדי שיזכה חבירך^רנב אלא כשחבירו פשע בזה^רנג וע"י פשיעתו בא לו האונס אח"כ כגון שהדביק פת בתנור בשבת ונזכר קודם שתיאפה שאף שמותר לו לרדות מן התנור כדי שלא יבא הוא לידי איסור חמור ממנו^רנד אסור לאדם אחר לרדותה כדי שלא יבא חבירו לידי איסור חמור של אפיית הפת בשבת^רנה כיון שחבירו פשע במה ששכח^רנו והדביק פת בתנור בשבת אבל כאן זה שהנכרים רוצים לאנסו לצאת מכלל ישראל לא פשע מאומה^רנז.

אבל אם אין רוצים להוציאו מכלל ישראל אלא שאונסים אותו לעבור עבירה אחת אפילו לעבוד עבודה זרה ואח"כ יניחוהו להחזיק דתו אין מחללין עליו שבת באיסור של תורה בשביל הצלתו^רנח (בין הוא בעצמו^רנט בין אחרים) מפני שלא ניתנה שבת לדחות אלא בשביל פיקוח נפש ולא בשביל הצלת עבירה חמורה ממנה^רס אבל לחלל שבת באיסורי דברי סופרים מותר (אפילו לאחרים)^רסא כיון שהוא לא פשע^רסב (ואפילו אם אין רוצים לאנסו לעבודה זרה אלא לעבור על מצות לא תעשה אחרת של תורה^רסג אבל בשביל מצות עשה אין דוחין שבות כמ"ש בסי' תקפ"ו^רסד).

וכל זה ביחיד אבל להציל רבים מעבירה^רסה (חסר).

(עיין סוף סי' תקפ"ו ותרנ"ה בט"ז^רסו וצ"ע בכה"ג):

הערות

רמא. ב"י סוף הסי' מדברי התוס' ד, א ד"ה וכי, ועירובין לב, ב ד"ה ולא, וגיטין מא, ב ד"ה כופין, ובכמה מקומות. שו"ע סי"ד. ד"מ סי' שכח אות י.
רמב. ב"י שם. ד"מ שם.
רמג. לבוש סי"ד. וראה קו"א.
רמד. ב"י שם. ט"ז סק"ה. מ"א סקכ"ט.
רמה. ראה מ"א שם.
רמו. ושמרו בני ישראל את השבת (שמות לא, טז).
רמז. יומא פה, ב. שבת קנא, ב. וראה לקמן סי' שכח ס"ב. קו"א כאן. וראה תניא ספכ"ד.
רמח. אליה רבא סקל"ג וכאופן הב' במ"א שם. וראה מ"א שם שהניח הדבר בצ"ע, ואולי משום כך כתבו רבינו במוסגר.
רמט. ראה שבת שם. מ"א שם.
רנ. שו"ע שם. ד"מ שם.
רנא. מלבושי יו"ט ועולת שבת סוף הסי'. אליה זוטא סקי"ב.
רנב. שבת ד, א.
רנג. ב"י שם בשם התוס' שצויינו לעיל. מ"א סקכ"ח. וראה גם לעיל סי' רנד סוף סי"ב.
רנד. שבת שם. טור ושו"ע סי' רנד ס"ו. לעיל שם.
רנה. שבת שם. מ"א סי' רנד סקכ"א.
רנו. כדלעיל שם דמיירי בין בשוגג בין במזיד, וש"נ.
רנז. ב"י סוף הסי'. רמ"א סי' שכט ס"ח. מ"א סקכ"ח וסקכ"ט. וראה גם לקמן סי' שכט ס"י.
רנח. מ"א סקכ"ט לדעת הב"י שם ורמ"א סי' שכח ס"י. וראה גם ט"ז סק"ה.
רנט. כלומר, להציל עצמו מע"ז ע"י חילול שבת. וראה מ"מ וציונים.
רס. ראה אג"ק ח"א ע' שיז.
רסא. משמעות המ"א שם. אליה רבא סקל"ג. וראה גם מ"א סי' רנד סקכ"א. לעיל שם סוף סי"ב.
רסב. ראה ס' הק"ן ע' 47.
רסג. אליה רבא שם.
רסד. סכ"ב. וראה גם לעיל סוף סי"ז.
רסה. ראה מ"א סוף סקכ"ט.
רסו. ס"ק ב.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 22 עמודים.