231

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

ד. בדרך זו יובן גם הענין כפי שהוא לעתיד לבוא: כיון שלעתיד תהיה התגלות עצמותו ית' - תוסרנה כל ההגבלות ויהיה גם : "ולציון יאמר איש ואיש יולד בה", איש מזריע תחלה - יולדת בחינת זכר.

ה. לפי האמור תובן המחלוקת בין התלמוד הבבלי לבין התלמוד הירושלמי בקשר לולד זכר ונקבה, בבבלי* נאמר שעד ארבעים יום יכולה להועיל בקשת רחמים שיהא הולד זכר, אך לאחר ארבעים יום זה תפלת שוא. ואילו בירושלמי* נאמר שגם לאחר ארבעים יום, ולפי דעה נוספת - גם כשהאשה כורעת ללדת, עשויה עוד תפלה להועיל שיהא הולד זכר.

הדבר ניתן להסבר - לפי האמור - כך: אמנם לאחר עיצוב דמות הולד - תפלה כזו היא תפלת שוא, אבל לפי הירושלמי עשויה תפלה להועיל תמיד, משום שבירושלמי - בניגוד לבחינת "במחשכים" וקושיות שבתלמוד בבלי? - שורר מעין הגילוי שלעתיד, ובבחינה זו אין קיימות כל הגבלות.

כן גם הענין של זכר ונקבה, על פרטיהם האמורים: א) הבדל בין "איש מזריע תחלה" לבין "אשה מזרעת תחלה" ב) הבדל בין עתה לבין לעתיד - מצוי גם בבחינה רוחנית, לגבי עבודתו הרוחנית בנפש האדם.

ז. ב"לקוטי תורה" (שם) מוסבר מאמר רז"ל זה (איש מזריע וכו') - מבחינת המשמעות הרוחנית: איש ואשה הם הקב"ה וכנסת ישראל. פירוש: "איש מזריע תחלה" הוא שההתעוררות מתחילה מלמעלה, "אתערותא דלעילא", ו"אשה מזרעת תחלה" - שההתעוררות מתחילה באדם, "אתערותא דלתתא".

"איש מזריע תחלה - יולדת נקבה": כשההתעוררות באה מלמעלה נוצרת למטה בחינת "נקבה", דבר שאינו של קיימא (כמאמר*): "נשים דעתן קלות", כי מאחר שהאדם לא הכין "כלי" להתעוררות זו, שבאה רק מלמעלה, אין לה אחיזה בנפש האדם, אבל כש"אשה מזרעת תחלה", כשההתעוררות באה מצד האדם, והרי הוא "כלי" אליה, "יולדת זכר", נעשה הדבר לבר קיימא, שכן האדם קולטו בפנימיות.

ח. למרות זאת יש יתרון גם ב"איש מזריע תחלה" (אתערותא דלעילא), שכן "אתערותא דלתתא" מסוגלת "להמשיך" אך ורק אור שהוא

הערות

  1. 1. ו כפי שדובר פעמים מספר - הרי כל דבר גשמי, וביחוד כזה הכתוב בתורה, נמצא גם ברוחניות, ומבחינתו הרוחנית הוא משתלשל ונוצר כפי שהוא בגשמיות.
  2. 65. ברכות ס, א.
  3. 6. ברכות פרק ט, הלכה ג.
  4. 7. בארוכה - בשערי אורה שער החנוכה דרוש הא' פנ"ד. ד"ה חייב אינש לבסומי תש"ח אות יא.
  5. 5. תזריע שיחות -
  6. 8. שבת לג, ב. קידושין פ, ב.

מצוטט ב־3 עמודים

  1. תורת שמואל קה לקו"ש ח"א ע' 231
  2. תורת מנחם בס"ד. ש"פ תזריע, פ' החודש, מבה"ח ניסן (מאמר א), ה'תשי"ז לקו"ש ח"א ע' 231
  3. תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ שמיני, פרשת החודש לקו"ש ח"א ע' 231

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 16 עמודים.

  1. לקוטי שיחות 69 מאותו ספר קדושין פ, ב
  2. לקוטי שיחות 70 מאותו ספר קדושין פ, ב
  3. לקוטי שיחות 149 מאותו ספר קידושין פ, ב
  4. לקוטי שיחות 33 מאותו ספר קדושין פ, ב ואילך
  5. לקוטי שיחות 150 מאותו ספר קדושין פ, ב
  6. תורת מנחם בס"ד. שיחת י"ט כסלו ה'תשי"ג. קידושין פ, א
  7. תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ נשא, ט' סיון ה'תש"כ. קידושין פ, ב
  8. תורת מנחם בס"ד. ש"פ מקץ, שבת חנוכה, מבה"ח טבת, ה'תשכ"א קידושין פ, ב
  9. תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ כי תבוא, ח"י אלול, ה'תשכ"ג קידושין פ, רע"א
  10. שולחן ערוך [ז] קידושין פ, א
  11. שו"ת א קדושין דף פ
  12. אגרות קודש אגרת ח קידושין פ, א
  13. שיעורי הלכה למעשה כללי איסור יחוד קידושין פ, ב
  14. דובר שלום טלית ואתרוג שהשאילו חבירו ע"מ לצאת בו קידושין ס"כ:
  15. תורת מנחם שיחת ש"פ נח, בדר"ח מרחשון, ה'תשל"א קידושין פ, א
  16. תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשל"א קידושין פ, א