חיפוש לפי מקור בגמרא

שבת נג, א.

דאין לה אלא ד' אמות (שבת דף נ"ג)).

שבת נג, א (אם נשפכו קודם מילה, המילה נדחית ואין השבת נדחה ...

חמרא אפי' בתקופת תמוז קרירא לי' : שבת נג, א. ראה אוה"ת שמע"צ ע' א'תתטז. מאמר ד"ה ביום השמע"צ תרל"ב[ednref_277_ב] ע' 21. סה"מ תרל"ב ס"ע לו. ע' קכד. ע' …

חמרא אפי' בתקופת תמוז קרירא לי' : שבת נג, א. ראה גם מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"א ע' שלה. מארז"ל ע' נט. אוה"ת שמע"צ ע' א'תתטז. סה"מ תר"ם ח"א ע' שצח. …

חמרא . . קרירא לי' : שבת נג, א. ראה גם מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"א ע' שלה. מארז"ל ע' נט. אוה"ת שמע"צ ע' א'תתטז. סה"מ תר"ם ח"א ע' שצח. …

וכידוע הלשון כמה גרוע כו' (שבת נג, ע"ב) ואפילו כו' מנכין כו' (שבת ל"ב ע"א).

ולשון המאירי "מזלו וטבעו"" — ראה מאירי ב"ק ב, ב "צד או טבע להשתדל בהצלה". וראה ב' הפירושים ברש"י שם (וברש"י שבת נג, ב שצויין בגליון הש"ס שם). ואכ"מ.

… ד"ח "ההקדמה הא' שחפץ הש"י לקיים מנהגו של עולם בכל מה דאפשר ושהטבע יקר בעיניו לא ישנהו אלא לצורך הכרחי". וראה שבת נג, ב. ועוד.

הש"י לקיים מנהגו של עולם בכל מה דאפשר ושהטבע יקר בעיניו לא ישנהו אלא לצורך הכרחי". וראה שבת נג, ב. ועוד.

ועוד מעלה בנס שנעשה לנשיא על נס שנעשה לעצמו, כי בניסים - ב' דיעות (שבת נג, ב): כמה גדול אדם זה כו' כמה גרוע אדם זה כו'. משא"כ בנס שנעשה לנשיא שהוא בודאי לטוב ולמעליותא בכל הפרטים.

וכדפירש"י עה"פ (ויגש מה, ח) וישמני לאב לפרעה. וראה גם פירש"י ד"ה אבא שבת נג, א.

בתמוז: החודש בו תוקף השמש -- שמש ומגן הו" אלקים (ראה שבת נג, א. סודיה כי שמש ומגן הו" אלקים, תרצ"ב -- בסה"מ-קונטרסים כרך א' ריא, א).

תמוז . . תוקף השמש: ראה שבת נג, א,

שבת נג, א. וראה המשך תער"ב ח"א ע' שסח.

שבת נג, ב.

שבת נג, א.

ראה דרשות הר"ן דרוש ח (נעתק בלקו"ש ח"ג ע' 966 הערה 3). וראה שבת נג, ב. ועוד.

שבת נג, א.

שבת נג, א.

ראה דרשות הר"ן דרוש ח (נעתק בלקו"ש ח"ג ע' 966 הערה 3). וראה שבת נג, ב. ועוד.

ראה דרשות הר"ן דרוש ח (נעתק בלקו"ש ח"ג ע' 966). וראה שבת נג, ב. ועוד.

… ד"ח "ההקדמה הא' שחפץ הש"י לקיים מנהגו של עולם בכל מה דאפשר ושהטבע יקר בעיניו לא ישנהו אלא לצורך הכרחי". וראה שבת נג, ב. ועוד.

שבת נג, א. וראה גם תו"מ חכ"ח ע' 163. וש"נ.

בתקופת תמוז החום הוא בתוקף ביותר (שבת נג, א). – ראה גם תו"מ חל"ז ע' 153. וש"נ.

שבת נג, א. וראה גם לעיל ע' 157. וש"נ.

ראה דרשות הר"ן דרוש ח (נעתק בלקו"ש ח"ג ע' 966). וראה שבת נג, ב. ועוד.

שבת נג, א. וראה לקו"ת שמע"צ פז, ג.

שבת נג, א. וראה גם תו"מ ח"מ ע' 157. ע' 249. וש"נ.

שבת נג, א. וראה המשך תער"ב שם. סה"מ תרפ"ט ע' קכו ואילך.

שבת נג, א. וראה המשך תער"ב שם. סה"מ תרפ"ט ע' קכו ואילך.

שבת נג, א. וראה לקו"ת שמע"צ פז, ג.

ראה דרשות הר"ן דרוש ח (נעתק בלקו"ש ח"ג ע' 966). וראה שבת נג, ב. ועוד.

באמת היו טוחנים גם סממנים, כדי לעשות מהם רפואות, שמטעם זה אסרו להתרפאות בשבת "גזרה משום שחיקת סממנים" (שבת נג, ב. שוע"ר סי' שכח ס"א). אלא שזה אינו קשור למלאכת המשכן, שהסממנים הם רק לצבע, ולא לרפואה.