202

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

שיחה ב

₪ לקוטי

מקץ ג

א "אברך" - כתרגומו ובדברי אגדה

מן הפסוק "ויקראו לפניו אברך"י מצטט רש"י את המילה "אברך", ומפרש: "כתרגומו דין אבא למלכא" - שמשמעות המילה "אברך" היא כפי שמפורש בתרגום "אבא למלכא" - חבר ופטרון למלך?. כי המילה "אברך" מורכבת משתי מלים: "אב" ו"רך", והרי "רך בלשון ארמיי - מלך".

מתעוררת הרי השאלה: התרגום הוא בארמית, וכאן נאמר בתרגום עצמו, כפי שרש"י מצטט, "אבא למלכא", ולא "אבא לרכא". ומכך אנו רואים, שגם בארמית נקרא מלך בשם "מלכא", ולא "רכא"? לפיכך+ ממשיך רש"י ומוסיף "בהשותפין לא ריכא ולא בר ריכא" - שבפרק השותפין* בגמרא, מכנה הגמרא, הכתובה בארמית, את המלך בשם "ריכא". וכאן מופיעה בתרגום

המילה "למלכא", מפני שגם בארמית עצמה יש שני כינויים למלך% - מלכא וריכא.

לאחר מכן ממשיך רש"י ואומר "ובדברי אגדה" - גם בדברי אגדה? יש פירושים למושג אברך: פירוש אחד הוא, ש"דרש רבי יהודה" - "אברך זה יוסף, שהוא אב בחכמה ורך בשנים" - שמשמעות. המושג "אברך", המורכב מהמילים אב ורך היא "אב" בחכמה ו"רך" - צעיר בשנים.

פירוש שני הוא: "אמר לן רבי יוסי% בן דורמסקית" (לרבי יהודה): "עד מתי אתה מעוות עלינו את הכתובים, אין אברך אלא לשון ברכיים?, שהכל היו נכנסין לפניו ויוצאין תחת ידו, כענין

הערות

  1. 1. מקץ מא, מג.
  2. 2. וכדפירש"י עה"פ (ויגש מה, ח) וישמני לאב לפרעה. וראה גם פירש"י ד"ה אבא שבת נג, א.
  3. 3. ודלא כבלשון הקודש. ומ"ש (ש"ב ג, לט) ואנכי היום רך ומשוח מלך, מפרש רש"י שם - הדיוט. ועד"ז הוא בשאר מפרשי התנ"ך שם. וגם בש"ס (ב"ב ד, א) אינו פשוט ש"רך" שבש"ב שם פירושו מלך, שלכן הוצרך להוסיף "ואי בעית אימא כו'".
  4. 4. וכן בכל מקום שרש"י מציין ל"לשון ארמי" ולא התרגום, הוא מצד איזה טעם. וכדמוכח גם מפירש"י בפרשתנו מג, כ. עיי"ש.
  5. 6. ב"ב ד, א.
  6. 6. ויומתק בפרט לפירש"י לפני זה שגם בלה"ק כמה שמות למלך, גם נשיא וקצין (יד, יז).
  7. 7. והוא בספרי ר"פ דברים. יל"ש שם רמז תשצב.
  8. 8. כן הוא בכת"י ובדפוסים מדויקים.
  9. 0. בספרי שלפנעו - "אין אברך אלא לברכיים". אבל ביל"ש שם (ויש מגיהים כן גם בספרי שם) הגירסא הוא "לשון ברכים", כבפרש"י.
  10. 10. עוד שינוי מלשון רש"י ללשון הספרי: בספרי - למה אתה מעוות (ולא עד מתי). ואפשר, אשר (א) גירסת רש"י בספרי הוא "עד מתי". (אבל - דוחק. כי הלשון שם לפנ"ז הוא "למה". ולכן מסתבר, אשר) (ב) רש"י משנה מלשון הספרי (כמו שמצינו בהרבה מקומות, אשר רש"י בפירושו עה"ת משנה מלשון חז"ל, בכדי להטעים את הפירוש לפי פשטות הכתובים). וראה להלן הערה 38.

מצוטט ב־1 עמודים

  1. תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ מקץ, שבת חנוכה, ה'תשכ"ז לקו"ש ח"ה ע' 202

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 11 עמודים.

  1. כתר שם טוב פד ב"ב ד, א
  2. לקוטי שיחות 236 מאותו ספר ב"ב ד, א
  3. לקוטי שיחות 221 מאותו ספר ב"ב ד, רע"א
  4. לקוטי שיחות 165 מאותו ספר ב"ב ד, א
  5. לקוטי שיחות 284 מאותו ספר ב"ב ד, א
  6. תורת מנחם בס"ד. שיחת כ"ף מנחם-אב, ה'תשי"א ב"ב ד, א
  7. תורת מנחם בס"ד. י"ב תמוז ה'תשט"ז ב"ב ד, א
  8. תורת מנחם בס"ד. יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ה ב"ב ד, א
  9. אור התורה תפא ב"ב דף ד
  10. רשימות פ ב"ב ד, א
  11. אגרות קודש אגרת ח ב"ב ד, א