202

הערות

1. 1. מקץ מא, מג.
2. 2. וכדפירש"י עה"פ (ויגש מה, ח) וישמני לאב לפרעה. וראה גם פירש"י ד"ה אבא שבת נג, א.
3. 3. ודלא כבלשון הקודש. ומ"ש (ש"ב ג, לט) ואנכי היום רך ומשוח מלך, מפרש רש"י שם - הדיוט. ועד"ז הוא בשאר מפרשי התנ"ך שם. וגם בש"ס (ב"ב ד, א) אינו פשוט ש"רך" שבש"ב שם פירושו מלך, שלכן הוצרך להוסיף "ואי בעית אימא כו'".
4. 4. וכן בכל מקום שרש"י מציין ל"לשון ארמי" ולא התרגום, הוא מצד איזה טעם. וכדמוכח גם מפירש"י בפרשתנו מג, כ. עיי"ש.
5. 6. ב"ב ד, א.
6. 6. ויומתק בפרט לפירש"י לפני זה שגם בלה"ק כמה שמות למלך, גם נשיא וקצין (יד, יז).
7. 7. והוא בספרי ר"פ דברים. יל"ש שם רמז תשצב.
8. 8. כן הוא בכת"י ובדפוסים מדויקים.
9. 0. בספרי שלפנעו - "אין אברך אלא לברכיים". אבל ביל"ש שם (ויש מגיהים כן גם בספרי שם) הגירסא הוא "לשון ברכים", כבפרש"י.
10. 10. עוד שינוי מלשון רש"י ללשון הספרי: בספרי - למה אתה מעוות (ולא עד מתי). ואפשר, אשר (א) גירסת רש"י בספרי הוא "עד מתי". (אבל - דוחק. כי הלשון שם לפנ"ז הוא "למה". ולכן מסתבר, אשר) (ב) רש"י משנה מלשון הספרי (כמו שמצינו בהרבה מקומות, אשר רש"י בפירושו עה"ת משנה מלשון חז"ל, בכדי להטעים את הפירוש לפי פשטות הכתובים). וראה להלן הערה 38.