חיפוש לפי מקור בגמרא

דגים נמצאים תמיד במקום חיותם ומיד שפורשים מתים (ברכות סא, ב).

… יותר הנה ע"י התורה ממשיכים כל הגילוים הן בנוגע לחיים רוחניים הן בנוגע לחיים גשמיים, וכמאמרם על התורה (ברכות סא, ב) במקום חיותנו, והם נמשכים למטה, שיהי' להניח ברכה אל ביתך ממש ע"י האשה (יבמות סב, ב, וכמשנ"ת בלקו"ת ס"פ וזאת …

(איני מביא הבבלי דברכות סא, ב כיון ששם פרש"י באופן אחר, משא"כ בהנ"ל).

… ש"איבסום" — הרי אדם מועד לעולם כו'. ובכל אופן פשוט שלא נכשל רבה בזה אפילו בשוגג או באונס. ולהעיר שרבה אמר (ברכות סא, ב — ראה על הגליון שם שכ"ה הגירסא הנכונה) "כגון אנא בינוני". וראה תניא פ"א. שם פי"ג (יט, א).

… כו'. ובכל אופן פשוט שלא נכשל רבה בזה אפילו בשוגג או באונס. ולהעיר שרבה אמר (ברכות סא, ב — ראה על הגליון שם שכ"ה הגירסא הנכונה) "כגון אנא בינוני". וראה תניא פ"א. שם פי"ג (יט, א).

… כו'. ובכל אופן פשוט שלא נכשל רבה בזה אפילו בשוגג או באונס. ולהעיר שרבה אמר (ברכות סא, ב — ראה על הגליון שם שכ"ה הגירסא הנכונה) "כגון אנא בינוני". וראה תניא פ"א. שם פי"ג (יט, א).

ברכות סא, ב.

להעיר שהם בדוגמת מקום חיות הדגים לדגים (ברכות סא, ב). ועוד הדגים נבראו מן המים (חולין כז, ב).

ברכות סא, ב.

נצבים ל, כ. ברכות סא, ב. ובברכת אהבת עולם דק"ש של ערבית "כי הם חיינו ואורך ימינו".

ברכות סא, ב. וראה ע"ז ג, סע"ב (וראה זח"ג מב, א. רעח, ב): מה דגים שבים וכו' אף בנ"א כיון שפורשין מדברי תורה ומן המצות מיד …

ברכות סא, ב.

ברכות סא, ב.

ברכות סא, ב.

ברכות סא, ב.

ברכות סא, ב.

ברכות סא, ב.

ברכות סא, ב. וראה גם ע"ז ג, סע"ב.

ברכות סא, ב.

ראה ברכות סא, ב. ע"ז ג, ב.

לשון חז"ל – ברכות סא, ב.

ראה ברכות סא, ב. ע"ז ג, ב.

ברכות סא, ב.

ראה ברכות סא, ב. ועוד.

לשון חז"ל – ברכות סא, ב.

ברכות סא, ב.

לשון חז"ל – ברכות סא, ב.

תהלים קט, כב. וראה ברכות סא, ב.

לשון חז"ל – ברכות סא, ב.

ברכות סא, ב.

ע"ז ג, סע"ב. וראה ברכות סא, ב.

ברכות סא, ב.

ברכות סא, ב.

ראה ברכות סא, ב.

ראה ברכות סא, ב. ע"ז ג, ב.

ראה ברכות סא, ב. ע"ז ג, סע"ב.

ראה ברכות סא, ב. ע"ז ג, ב.

תהלים קט, כב. וראה ברכות סא, ב.

ברכות סא, ב.

ראה ע"ז ג, סע"ב. חולין קכז, א. ברכות סא, ב.

ברכות סא, ב. וראה תניא פי"ג.

ע"ז ג, ב. וראה ברכות סא, ב.

ראה עבודה זרה ג, ב. ברכות סא, ב.

ברכות סא, ב.

ברכות סא, ב.

ברכות סא, ב. ועוד.

ברכות סא, ב.

ברכות סא, ב.

ברכות סא, ב.

ע"ז ג. ב. וראה ברכות סא, ב.

ברכות סא, ב.

ברכות סא, ב.

ברכות סא, ב. וראה גם שיחת ש"פ אחרי תשכ"ב ס"ט (תו"מ חל"ג ע' 385). וש"נ.

ברכות סא, ב.

ברכות סא, ב. – המשך הביאור בשאלת תלמידי ר"ע "עד כאן", ותשובתו של ר"ע – נדפס בלקו"ש ח"ו ע' 126 הערה 35.

ברכות סא, ב.

… אותו כו'" (נדה ל, ב). "צדיק וטוב לו כו'" (ברכות ז, א). "צדיקים יצ"ט שופטן כו' לא שביק מר חיי לכל ברי'" (שם סא, ב). "רבש"ע בראת צדיקים כו'" (ב"ב טז, א). "צדיק ורשע לא קאמר" (נדה טז, ב). העובר על איסור קל של דברי סופרים …

… ראשית" (פרש"י ורמב"ן ר"פ בראשית), וכפי שאומרים בנוסח תפלת ערבית: "כי הם חיינו ואורך ימינו", וכדברי ר"ע (ברכות סא, ב) שבנ"י הם כמו דגים שהים הוא מקום חיותם, ו"כיון שעולין ליבשה (פורשין מדברי תורה) מיד מתים" (ע"ז ג, ב), ולא …

ראה ברכות סא, ב. ועוד.

ברכות סא, ב.

… אברהם אבינו למס"נ של רבי עקיבא, שר"ע חיפש את ענין המס"נ, באמרו, "כל ימי הייתי מצטער מתי יבוא לידי ואקיימנו" (ברכות סא, ב), משא"כ אברהם אבינו, חפצו ורצונו הי' לפרסם אלקות בעולם, כמ"ש (וירא כא, לג) "ויקרא שם גו' א-ל עולם", "שהקריא …

… ואקיימנו" (ברכות סא, ב), משא"כ אברהם אבינו, חפצו ורצונו הי' לפרסם אלקות בעולם, כמ"ש (וירא כא, לג) "ויקרא שם גו' א-ל עולם", "שהקריא לשמו של הקב"ה כו'" (סוטה יו"ד, ריש ע"ב), שכולם ידעו שהקב"ה הוא (לא רק "א-ל ה עולם", …

ראה ברכות סא, ב.

ע"ז ג, ב. וראה ברכות סא, ב.

ברכות סא, ב.

ראה ברכות סא, ב.

ראה ברכות סא, ב. וש"נ.

ברכות סא, ב.

ברכות סא, ב.

ברכות סא, ב.

ברכות סא, ב.

ברכות סא, ב. הובא בתניא פ"א.

ראה ברכות סא, ב. ע"ז ג, סע"ב.

ברכות סא, ב.

… לדרגת בינוני – כמבואר בתניא בתחילתו בנוגע לרבה ש"לא פסיק פומי' מגירסא" (ב"מ פו, א) ואמר "כגון אנא בינוני" (ברכות סא, ב), כיון ש"הבינוני אין בו אפילו עון ביטול תורה", אע"פ שביטול תורה הוא מג' העבירות שאין אדם ניצול מהם בכל יום …

… תורה", אע"פ שביטול תורה הוא מג' העבירות שאין אדם ניצול מהם בכל יום (ראה ב"מ"מ, הגהות והערות קצרות" לתניא שם (ע' כו) הערה ד"ה אפי'). – מהנחה בלתי מוגה.

ברכות סא, ב.

ברכות סא, ב.

ראה ברכות סא, ב.

ברכות סא, ב. וראה תניא שבהערה 47.

ראה ברכות סא, ב. ע"ז ג, ב.

ברכות סא, ב.

שזהו ענינו המיוחד של ר' עקיבא, כדאיתא בגמרא (ברכות סא, ב) שאמר בנוגע לענין המס"נ בפועל: "כל ימי הייתי מצטער על פסוק זה, בכל נפשך (ואתחנן ו, ה), אפילו נוטל את נשמתך, …

… שנה. וכמו בתפלת נעילה דיוהכ"פ שבסיומה עומדים בתנועה של מס"נ ומכריזים בקול רם: "שמע ישראל גו' ה' אחד", ו"ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" ג"פ (כנגד ג' עולמות בי"ע*), ולאח"ז נשארים נשמה בגוף, ומכריזים: "לשנה הבאה …

ברכות סא, ב.

ברכות סא, ב.

ברכות סא, ב.

ואתחנן ו, ה. וראה ברכות סא, א-ב. סנהדרין עד, א.

ברכות סא, ב.

ברכות סא, ב.

ברכות סא, ב.

ברכות סא, ב.

ראה ברכות סא, ב. וראה גם תו"מ ח"ס ע' 392. וש"נ.

ע"פ לשון הכתוב – ס"פ נצבים. וראה ברכות סא, ב.

ברכות סא, ב.

ברכות סא, ב.

ברכות סא, ב.

ברכות סא, ב.

תהלים קט, כב. ברכות סא, ב. תניא פ"א (ה, ב).

ראה ברכות סא, ב.

ברכות סא, ב.

ברכות סא, ב.

… דילפינן מארון, לשיטתי' בשבת וברכות שם דישראל צ"ל עושים רצונו של מקום [פ"ר דק"ש שנאמר בה בכל מאדך ומסנ"פ – ברכות סא:] ומלאכתן נעשית ע"י נכרים והק' מחלק מזון וריוח לעו"ר (כל' פירש"י בשבת), היינו שהשלחן אינו ברשות האדם – שלכן …

… צריכים להיות עושים רצונו של מקום [ שזוהי דרגת העבודה ד פרשה ראשונה דקריאת שמע שנאמר בה בכל מאדך ומסירת נפש – ברכות סא, ב , שדרגא זו נקראת "עושין רצונו של מקום" ] – שאז עוסקים בחיי עולם (לימוד התורה), ומלאכתן נעשית ע"י אחרים, ואין …

ראב"ש אזיל לשיטתי' בשבת וברכות שם , דישראל צריכים להיות עושים רצונו של מקום [ שזוהי דרגת העבודה ד פרשה ראשונה דקריאת שמע שנאמר בה בכל מאדך …

… וזאת לפנים בישראל* דישראל ר"ת יש ס"ר אותיות לתורה, וכאו"א יש לו אות בתורה שזהו חיותו** [ונרמז ג"כ במרז"ל (ברכות סא:) מקום חיותנו .

… ", כנגד ששים ריבוא בנ"י , וכל אחד ואחד מששים ריבוא בנ"י יש לו אות בתורה שזהו חיותו ** [ונרמז ג"כ במאמר רז"ל (ברכות סא, ב) " מקום חיותנו .

והנהיג עצמו בה עד שנקבעה בלבו – שע"ז אמרז"ל (ברכות סא:) צדיקים יצ"ט שופטן שנא' ולח"ב, כי הרגו ליצה"ר, כדאיתא בירוש' סוטה ה' ה' (ופירש"י בברכות צ"ע).

והנה סוג שני בבנ"א והם הבינונים, שעליהם אמרז"ל (ברכות סא:) בינונים זו"ז – יצ"ט ויצה"ר – שופטן, היינו דבענין דתומ"צ דעסקינן בי', מתלקחת מלחמה בנפשו, והן היצ"ט והן …

ועוד סוג אחרון ישנו והם הרשעים, שעליהם אמרז"ל (ברכות סא:) יצ"ר שופטן, שהיצה"ר לו הדיעה היחידית, שהוא כמארז"ל (סוכה נב:) בסוף קראו – ליצה"ר – איש, ופירש"י בעה"ב.