ספרי כ"ק אדמו"ררשימות<h1>מנורה</h1><h2>מו"מ מונחת</h2>קלח

קלח

במקור חיפוש חדש

[reshimo]

דצו"ד מונחת. ואמר אשולחן דצו"ד מונח דילפינן מארון, לשיטתי' בשבת וברכות שם דישראל צ"ל עושים רצונו של מקום [פ"ר דק"ש שנאמר בה בכל מאדך ומסנ"פ – ברכות סא:] ומלאכתן נעשית ע"י נכרים והק' מחלק מזון וריוח לעו"ר (כל' פירש"י בשבת), היינו שהשלחן אינו ברשות האדם – שלכן אין בזה חלוקים דמו"מ –[/reshimo]

[pianuach]

ולכן , דעתו של ראב"ש במנורה – שרומזת על עבודה הרוחנית – דענינה עסק התורה , עבודת המוח והשכל שלמעלה מעבודת הלב והרגש ולא כל אחד מסוגל לבוא לתכליתה, עבודה הקשורה עם קדושת התורה כפי שהיא למעלה מחילוקי הדרגות שמצד טבע ודקות נפש האדם וקדושתה, ד משום זה צפון ודרום מונחת.

פז . ו יש להוסיף ולבאר דעת ראב"ש ד אמר אשולחן דצפון ודרום מונח , דילפינן מארון 492:

ראב"ש אזיל לשיטתי' בשבת וברכות שם , דישראל צריכים להיות עושים רצונו של מקום [ שזוהי דרגת העבודה ד פרשה ראשונה דקריאת שמע שנאמר בה בכל מאדך ומסירת נפש – ברכות סא, ב 493, שדרגא זו נקראת "עושין רצונו של מקום"494 ] – שאז עוסקים בחיי עולם (לימוד התורה), ומלאכתן נעשית ע"י אחרים, ואין עוסקים בחיי שעה, "דאפשר ע"י נכרים , והקב"ה מחלק מזון וריוח לעושי רצונו " (כלשון פירש"י בשבת שם ).

ו היינו ש לשיטת ראב"ש, השולחן , שרומז על הענינים הגשמיים, מזון וכו', אינו ברשות האדם שיהי' תלוי בעסקו בעניני העולם, או אפילו בעבודתו הרוחנית (תפלה) בקשר למזונו – שלכן צפון ודרום מונח, להורות ש אין בזה חילוקים דמזרח [/pianuach]

הערות

  1. 492. "ראב"ש מאי טעמא (ס"ל ששולחנות מזרח ומערב מנחי) גמר מארון, מה ארון צפון ודרום, אף הני (שולחנות) נמי צפון ודרום" (מנחות צח, ב).
  2. 493. ושם: "אם נאמר בכל נפשך למה נאמר בכל מאדך, ואם נאמר בכל מאדך למה נאמר בכל נפשך, אלא, אם יש לך אדם שגופו חביב עליו מממונו לכך נאמר בכל נפשך, ואם יש לך אדם שממונו חביב עליו מגופו לכך נאמר בכל מאדך". – ולכאורה הכוונה בציון זה, ש"בכל מאדך", אף שקאי בממון, הו"ע של מס"נ . ולהעיר מהמבואר בדא"ח ש"בכל מאדך" הו"ע של בלי גבול (ראה לקו"ת שבהערה הבאה. ובכ"מ). וענין זה שייך גם לממון – ראה ספר הערכים חב"ד ערך אהבת ה' (ע' תלז ואילך), ובהנסמן שם.
  3. 494. ראה תוד"ה כאן בזמן (ברכות לה, ב), שמ"ש בגמרא ש"בזמן שאין ישראל עושין רצונו של מקום מלאכתן נעשית ע"י עצמן, שנאמר (בפרשה שני' דק"ש) ואספת דגנך", "מיירי ודאי שעושין רצונו, אבל אין עושין רצונו כ"כ, דאינם צדיקים גמורים". ובחדא"ג מהרש"א שם: "מדכתיב בהך פרשה (שני') בכל לבבכם ובכל נפשכם ולא כתיב נמי ובכל מאדכם, כדכתיב בפרשת שמע ובכל מאדך, משמע לי' דאיירי הכא באינן צדיקים גמורים, דהיינו שאינם צדיקים במאד, כדאמרינן דיש לך אדם שחביב לו ממונו יותר מגופו, וע"כ עונשן בדבר שבממון שאין מלאכתן נעשית ע"י אחרים". – וראה גם או"ת להה"מ פ' עקב סקס"ו (נג, ד). לקו"ת שלח מב, ג. ובכ"מ.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 15 עמודים.

  1. אגרות קודש תקנד מנחות צח, ב
  2. אגרות קודש ו'שעא מנחות צח, א
  3. לקוטי שיחות 138 מנחות צח, סע"א
  4. לקוטי שיחות 192 מנחות צח:
  5. תורת חיים תמ, ב מנחות צח, ב
  6. רשימות י מאותו ספר מנחות צח:
  7. רשימות כ מאותו ספר מנחות צח:
  8. רשימות ב מאותו ספר מנחות צח, ב
  9. רשימות יא מאותו ספר מנחות צח, ב
  10. רשימות קכב מאותו ספר מנחות צח, ב
  11. רשימות כג מאותו ספר מנחות צח:
  12. רשימות קלב מאותו ספר מנחות צח, סע"א
  13. רשימות קמה מאותו ספר מנחות צח:
  14. רשימות קמז מאותו ספר מנחות צח, ב
  15. שיעורי הלכה למעשה הלכות חנוכה מנחות צח, ב