חיפוש בטקסט המלא

… לחדש ניסן, מסמך גאולה לגאולה, ובשניהם הרי נדגשת הנקודה דקירוב ואחדות כל בני ישראל זה לזה (תנחומא עה"פ שמות ב, יד.

כה, ה. — וראה וירא יט, ט "וישפוט שפוט" (אבל ראה רש"י שם). שמות (ב, יד) "מי שמך גו' ושופט גו' הלהרגני גו'".

ויומתק ביותר ע"פ פרש"י שמות ב, יד: שהם ראויים לכך. ולהעיר גם ממחז"ל (ב"ר פמ"ד, כא) שבחר אברהם אבינו שעבוד גליות כנגד גיהנם (ש"שעבוד" שם כולל …

כמ"ש (שמות ב, יד) .מי שמך לאיש? (וכפרש*י שם -- והוא דלא כמ"ש בשמו"ר שם) ,וחזקת והיית לאיש* (מיא ב, ב). ועוה

ד מכילתא ר"פ יתרו, רש"י ויגש. מז, כד, שמות ב, טה

שמות ב, יד (וכפרש"י ורבינו בחיי שם - והוא דלא כמ"ש בשמו"ר שם). מ"א ב, ב. וראה ספר השרשים להרד"ק ע' איש.

להעיר מפרש"י שמות ב, יד. פרש"י נח ט, ב.

הרי מדגיש רש"י (שמות ב, יד) שזהו רק מדרשו, ובפרט שנאמר לו ,לך שוב מצרים כי מתו כל האנשים גו'" - עליהם מדובר בשמות (ב, יד) - דבפשש"מ …

הרי מדגיש רש"י (שמות ב, יד) שזהו רק מדרשו, ובפרט שנאמר לו ,לך שוב מצרים כי מתו כל האנשים גו'" - עליהם מדובר בשמות (ב, יד) - דבפשש"מ הוא, שכיון שהם מתו - אין מקום וחשש כלל ללה"ר וכו'.

להעיר מפרש"י שמות (ב, יד): ישראל כו' ראויים לכך - שעפ"ז, לכאורה, אין טעם להעניש המצריים.

… אלא גם מלחמה כפשוטה – "לפי חרב" (שם, יג), והרי לא היתה זו חרב של שם המפורש, כפי שמצינו במק"א (פרש"י שמות ב, יד), אלא (גם) חרב כפשוטה, היינו, מלחמה בגשמיות (מהנחה בלתי מוגה).

שמות ב, יד.