ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך לד שופטים שיחה א100

100

"מקל" — כי עונש מלקות הוא ברצועה¹⁶ ולא הכאה במקל¹⁷; משא"כ בפרשתנו שהכוונה לשוטרים "הרודין את העם" שייראו מהשופט ויקבלו עליהם את דין השופט, צריכים (לפעמים) גם מקל. ואדרבה — רש"י מקדים "מקל" כי זהו סימן של "רדי'"¹⁸.

— אלא שע"פ כהנ"ל יש להבין בגופו של ענין: מהו ההכרח (בפשש"מ) דצ"ל שני סוגי שוטרים: (המסופר בפ' דברים) "אלו הכופתין כו' על פי הדיינין" ושוטרים (דפרשתנו) "הרודין את העם. . עד שיקבל עליו את דין השופט"¹⁹?

ג. ויש לומר הביאור בזה:

"שופט" בתורה (בדרך הפשט) אינו רק דיין הפוסק את הדין, אלא גם זה המבצע את הדין בפועל²⁰, וכמפורש לעיל בסוף פ' בלק²¹, שאמר משה "אל שופטי ישראל הרגו איש אנשיו". ומפורש ברש"י שם "הרגו איש אנשיו — כל אחד ואחד מדייני ישראל הי' הורג שנים כו'". וכן לקמן בעונש מלקות מפורש בקרא²² "והפילו השופט והכהו וגו'".

ועפ"ז מובן שא"א לפרש ש"שוטרים" כאן הם המבצעים את גזר הדין בפועל (כבפ' דברים) — שהרי זה נכלל בהציווי ד"שופטים. . תתן לך".

ואינו דומה ל"ושוטרים לשבטיכם" דפ' דברים, שפרש"י שהי' מינוי בפ"ע²³ על "הכופתין והמכין. . על פי הדיינין" — כי בכתוב שם לא נקראו הדיינים בשם "שופטים"²⁴ (כ"א כנאמר "ואקח את ראשי שבטיכם אנשים חכמים וידועים ואתן אותם ראשים עליכם שרי אלפים גו'"), ומובן דמש"נ אח"כ "ושוטרים לשבטיכם" יכול להתפרש על אלה המוציאים בפועל את הוראות הדיינים²⁵ (ושניהם בשם "שופטים" יקראו — וכולם נכללו במש"נ בכתוב שלאח"ז²⁶ "ואצוה את שופטיכם בעת ההיא גו' ושפטתם צדק גו'").

משא"כ בפרשתנו שנאמר "שופטים ושוטרים תתן לך", הרי שה"שוטרים" אינם בכלל "שופטים" —

הערות

16. משנה מכות שם. וראה רש"י סנהדרין ז, ב ד"ה רצועה (הובא לקמן בפנים ס"ה).
17. ברש"י סנהדרין שם ד"ה מקל (הובא לקמן שם), דמכת מרדות היא במקל. ולהעיר מעונשי ב"ד כשהשעה צריכה לכך (רמב"ם הל' סנהדרין ספכ"ד) שאפשר בכמה אופנים. אבל מובן שרש"י נקט דוגמא מעונש מלקות שבקרא, שהיא ברצועה.
18. כלשון רש"י ויחי (מט, י) "רודין את העם בשבט". וברש"י וילך (לא, ז) "טול מקל כו'". וראה ע"ז מא, א.
19. במשכיל לדוד כאן ד"הוה מצי לפרש המכים למי שנתחייב מלקות או מכת מרדות ע"פ הדיינים אלא משום דהכא לפי הענין בדיני ממונות מיירי כדכתיב לא תכיר פנים ולא תקח שוחד וכו' מש"ה פי' שמכין עד שיקבל כו'". אבל לכאו' אינו תירוץ מספיק, שהרי אפשר לומר שהציווי למנות "שוטרים" הוא ענין כללי (אף שאינו שייך לדיני ממונות).
20. ראה רש"י ישעי' (לב, ז) "משפט משמש שלשה לשונות תחלת הטענות. . וגמר הדין. . ומשטר ששוטרין אותו ביסורין". וראה באר בשדה (על פרש"י) כאן.
21. כה, ה. — וראה וירא יט, ט "וישפוט שפוט" (אבל ראה רש"י שם). שמות (ב, יד) "מי שמך גו' ושופט גו' הלהרגני גו'".
22. תצא כה, ב. אלא שמובן שהשופט יכול למנות שליח ע"ז (כמפורש ברש"י משפטים כא, יד "שליח ב"ד שהמית במלקות"). אבל זהו מענינם של ה"שופטים".
23. ראה מפרשי רש"י שם.
24. ולא שישפטו את העם — שזה נאמר רק לקמן בפסוק שלאח"ז "ושפטתם צדק".
25. וההכרח לפרש כן — ראה לקמן ס"ד.
26. א, טז.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 6 עמודים.