183
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
ה. תכלית הגלות - הגאולה
מהענינים של "יינה של תורה" בפירוש רש"י זה:
כבר הוסבר פעמים רבות?', שלמרות ש'גלינו מארצנו" דוקא "מפני חטאינו", בכל זאת התכלית הפנימית של הגלות היא, שבאמצעותה יגיעו לדרגה נעלית יותר מאשר לפני הגלות - למצב שבו יהיו ישראל בגאולה העתידה, שאז תהיה התעלות אף יותר מכפי שהיה בזמן שבית המקדש היה קיים''.
לפי זה יוצא, שלמרות שבפועל באה הגאולה לאחר הגלות, עד שאפילו התחלת הגאולה - כאשר "ולד מושיען של ישראל" - היתה רגע לאחר החורבן", בכל זאת, כיון שתכלית הגלות היא להגיע לגאולה (על-אף שבפועל נגרמה הגלות "מפני חטאינו") יוצא, שבכוונה הגאולה היא לפני הגלות.
לכך רומז רש"י כאשר בפירושו על "שמר את הדבר", הוא מצטט תחילה את הפסוק "שומר אמונים", ורק לאחר מכן "לא תשמור על חטאתי":
התגשמות חלום *וסף, שעליה מדובר בפסוקנו, היתה כדי להוביל ל"כי גר יהיה זרעך בארץ לא
2) ראה לעיל ע' 62 ואילך. לקמן ע' 195.
3 ראה פרש"י לך (טו, יט); ירושה לעתיד. רמב"ם בסופו - סוף הל' מלכים. בהנסמן בהערה הקודמת.
4) איכ"ר פ"א, נא. ויש לתווך זה עם מרז"ל (מגילה יג, ב) דהקב"ה מקדים רפואה למכה.
5 לך טו, יג.
וישם א
להם"*' -- גלות מצרים היא שורש"י כל הגלויות.
ועל כך אומר רש"י, שלמרות שהגלויות, אשר נשתלשלו מגלות מצרים, באו כ"פרעון" על "חטאינו" - הענין של "לא תשמור על חטאתי"* - בכל זאת*' הגורם הראשון והעיקרי
הערות
- 1. שיחות 18
- 6. כמובן בפשטות. וראה גם רש"י פרשתנו לז, יד.
- 7. ראה לקו"ש ח"ט ע' 178 הערה 28. - ועפ"ז יובן פרש"י לך (טו, יב) גליות (ל' רבים. וראה ג"כ בפרש"י שם טו, יז. טו, יט). ויומתק מש"כ שם (טו, יד) לרבות ד' מלכיות.
- 8. ואף שגלות מצרים עצמו לא הי" בגלל חטא (ע"ד הפשט*. וראה שמו"ר פ"ה, כב: העם הזה מה עשו) - בכל זה, מביא רש"י כאן הפסוק "לא תשמור על חטאתי" (כענין שני עכ"פ), לפי שגלות מצרים הוא שרש לכל הגליות הבאים "מפני חטאינו".
- 5. ויומתק ביותר ע"פ פרש"י שמות ב, יד: שהם ראויים לכך. ולהעיר גם ממחז"ל (ב"ר פמ"ד, כא) שבחר אברהם אבינו שעבוד גליות כנגד גיהנם (ש"שעבוד" שם כולל גם שעבוד מצרים), והרי גיהנם הוא פרעון על חטא.
- 9. ויש לומר שזהו גם הטעם (בפנימיות הענינים) מה שבענין פרעון על חטא מפסיק הכתוב (בתיבת על) = כי מכיון שאגו רוצה בהפרעון, ה"ה בריחוק מזה. ועד"ז הוא גם ב"שמר את הדבר" כיון שהביא ל"כי גר יהי" זרעך"* =
- 7. *) בזהר ח"א פא, ב: כיון דנחת אברהם למצרים בלא רשו אשתעבידו בנוי במצרים ארבע מאה שניך אבל בפרש"י לך יב, 2 הקב"ה... משיאו לצאת ממנה. וראה לעיל ע' 64.
- 8. *) ואף שבפשטות, מה שיעקב שמר את הדבר הוא שהי" ממתיךן ומצפה למלכותו של יוסף - הרי הכוונה בכ"ז (בפנימיות הענינים) ה" - גלות מצרים (והגאולה), וכמארז"ל: ראוי ה" יעקב אבינו לירד למצרים בשלשלאות של ברזל אלא שזכותו גרמה לו (שבת פט. ב) -
- 9. אלא שענין זה לא נתלבש בידיעתו של יעקב.
מצוטט ב־1 עמודים
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ נצבים-וילך, כ"ה אלול, ה'תשכ"ג לקו"ש ח"ה ע' 183
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.