50
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
52 לקוטי גּ. לפי הפשט - :יתכן ש,גרס החטא" בענינים פרטיים, לבי הדרש - לא ייתכן
בנוסף לכך יש לומר: טענת משה ,למה הרעותה לעם הזה..." איננה טענה פרטית, הנוגעת רק לו עצמו, אלא קשורה ,,לעם הזה", לכלל ישראל, ולפיכך אין רש"י יכול להביא בדרך הפשט דוגמא מאברהם שלא הרהר בענין מערת המכפלה, וכן מיצחק בענין הבארות ומיעקב בענין ,ויקן את חלקת השדה", מפני שכל הענינים הללו ארעו לאבות כענין פרטי, ולכן ניתן להבחין ולומר שהם לא הרהרו במקרים אלו מפני שחשבו שההבטחה לא תקויים אצלם מפני ש,גרם החטא", כפי שפירש רש"י לפנרכן לגבי יעקב3.
ואילו טענת משה היתה על רעת כלל ישראל, ולא ייתכן שחטא משה יגרום ל,הרעותה לעם הזה"*?.
לכן מביא רש"י בדרך הפשט בסוף פרשת שמות את הדוגמא של ,לא כאברהם שאמרתי לו כי ביצחק יקרא לך זרע ואחר-כך אמרתי לו העלהו לעולה", שאף היא אינה אמורה לגבי
וארא א
אברהם בלבד, אלא לגבי המשך כל הדורות שלאחריו, ולכן אין כאן חשש של ,שמא גרם החטא", ולמרות זאת הוא ,לא הרהר אחר מדותי", ואילו אצל יצחק ויעקב אין מוצאים דוגמא להתנהגות כזאת.
כל זאת לפי הפשט, אך לפי המדרש -,,רבותינו דרשוהו"- הקשור ל,נשמתא דאורייתא"< (ש,רוב סודות התורה גנוזין בה"*:) ,,האבות הן הן המרכבה" - גם בעולם"הזה למטה הם בדרגה של המרכבה, כלמעלה*, וכלל לא ייתכן אצלם ענין של ,נתלכלתי בחטא"?, ולכן אפשר להוכיח ש,לא הרהרו אחר מדותי" גם מענינים שהם, לכאורה, פרטיים - מערת המכפלה אצל אברהם, ענין הבארות אצל יצחק, ואצל יעקב ,ויקן את חלקת השדה"- מפני שהם היו ,מרכבה רק לרצון העליון כל ימיהם"?*.
ד. הפשט והדרש מת'*יחסים לשני האופנים של ,,מעשה אבות"
מ,יינה של תורה" אשר בפירוש רש"י זה: יש לומר, שזה רמוז בקשר שבין שני הסברים לפירוש רש"י הנ"ל, כדלהלן:
הערות
- 3. וישלח לב, יא.
- 4. אף שי"ל דחטא ישראל גרם (ראה דברי דוד (ס"פ שמות. פרשתנו ו, ב ואילך) דמפרש שבזה הי' שאלת משה (למה זה שלחתני) ותשובת הקב"ה בכל המשך הפרשה),
- 3. הרי מדגיש רש"י (שמות ב, יד) שזהו רק מדרשו, ובפרט שנאמר לו ,לך שוב מצרים כי מתו כל האנשים גו'" - עליהם מדובר בשמות (ב, יד) - דבפשש"מ הוא, שכיון שהם מתו - אין מקום וחשש כלל ללה"ר וכו'.
- 4. שיחות
- 5. זח"ג קנב, א.
- 6. אגה"ק סכ"ג. הל' ת"ת לאדה"ז פ"ב ס"ג. ובאגה"ק שם: פנימיות התורה שהיא אגדה.
- 7. ב"ר פמ"ז, ו. פפ"ב, ו. ובפרש"י (לך יז, כב) ,,ולמדנו (מאברהם) שהצדיקים מרכבתו של מקום".
- 8. שכל אבריהם כולם היו קדושים ומובדלים מעניני עוה"ז כו' כל ימיהם (תניא פכ"ג).
- 9. להעיר מאגה"ק שם: ,אגדה שבתורה .. ומכפרת עונותיו של אדם".
- 0. תניא שם.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.