חו"מ, דיני שמירת גוף ונפש ובל תשחית
א
דיני שמירת גוף ונפש ובל תשחית ובו ט"ז סעיפיםא:
א מצות עשה לעשות אדם מעקה לגגו שנאמרב ועשית מעקה לגגך והוא שיהיה בית דירהג אבל בית הכנסת ובית המדרשד ובית האוצר ובית הבקר והתבןה פטורים שאין רגילות כלל להשתמש על גגיהםו ולכן גגין שלנו פטורים.
וכל בית שאין בו ד' אמות על ד' אמות [פטור]ז מפני שאינו ראוי לדירהח ואין שם בית עליוט:
הערות (9)
- א. סעיפים א-יג – שמירת גו"נ. יד-טז – בל תשחית.
- ב. דברים כב, ח. ספרי תצא פיסקא רכט. רמב"ם הל' רוצח פי"א ה"א. שו"ע סי' תכז ס"א.
- ג. ספרי שם. רמב"ם שם. שו"ע שם. וראה לבוש סי' תכו ס"ב (והוא שיהיה בית דירה שבני אדם מצויין שם).
- ד. חולין קלו, א. רמב"ם שם ה"ב. שו"ע שם ה"ג.
- ה. רמב"ם שם ה"א. שו"ע שם ס"א.
- ו. סמ"ע שם ס"ק ב (לענין בית האוצר והבקר), וס"ק ה (לענין בית כנסת ובית מדרש). וראה רמב"ם שם ה"ב (לענין בית כנסת ובית מדרש). לעיל הל' עירובין סי' שע סוף ס"א (שבית האוצר ובית הבקר חשובים דירה). לקו"ש חכ"ד ע' 140 הערה 36 והערה 38. אמרי יעקב ביאורים ד"ה אבל.
- ז. סוכה [ג] , סוע"א. רמב"ם שם. שו"ע שם ס"ב.
- ח. גמרא שם רע"ב. לבוש סי' תכו ס"ג. סמ"ע סי' תכז ס"ק ג. וראה גם לעיל או"ח סי' שסו ס"ה (שאין דירתו חשובה דירה, ואפילו הוא ארוך הרבה אם אין ברחבו ד' אמות אינו חשוב דירה). סי' שצח ס"י.
- ט. ראה סמ"ע שם (אינו בית תשמיש). וראה גם לעיל שם: אינו נקרא בית.
ב
ב גובה המעקה אין פחות מעשרה טפחיםי כדי שלא יפול הנופל מהגג וצריכה להיות המחיצה חזקה כדי שישען אדם עליה ולא תפוליא:
הערות (2)
- י. רמב"ם הל' רוצח פי"א ה"ג, מספרי תצא פיסקא רכט. שו"ע סי' תכז ס"ה.
- יא. מדרש תנאים דברים שם. רמב"ם שם. שו"ע שם.
ג
ג כל המניח גגו בלא מעקה ביטל מצות עשה ועבר על לא תעשה שנאמריב ולא תשים דמים בביתך.
אחד הגג ואחד כל דבר שיש בו סכנה וראוי שיכשל בו האדם וימות כגון שיש לו בור בחצרו בין יש בו מים בין אין בו חייב לעשות לו חוליא גבוה עשרה טפחים סביב או לעשות לו כיסוי כדי שלא יפול בו אדם וימותיג.
וכן כל מכשול שיש בו סכנת נפשות מצות עשה להסירו ולהשמר ממנו ולהזהר בדבר יפה שנאמריד השמר לך ושמור נפשך מאוד ואם הניח ולא הסיר המכשולות המביאים לידי סכנה ביטל מצות עשה ועבר בלא תשים דמיםטו כגון אם סולם רעוע עומד בביתוטז וחצרויז.
וכן המגדל כלב רעיח ואפילו אינו נושך אלא שמנבח כי שמא תפיל אשה מיראתויט וכל המגדל כלב רע הרי הוא עומד בארור כמו המגדל חזיריםכ ואם הוא קשור בשלשלתכא של ברזלכב מותר שאז אין מורא ופחד לאדם ממנוכג ובעיר הסמוכה לספרכד וצריכה שימורכה מאויבים מותר לגדלו וקושרו ביום ומתירו בלילהכו וכלב שאינו רעכז שאינו מנבח על אדם מותר לגדלו בכל מקום ואין צריך לקשרו כלל ועכשיו נהגו להקל בגידול כלב שאינו קשור ביום ויש שלימדו עליהם זכותכח אם אינו נושךכט ונדחו דבריו לכן כל ירא שמים יזהר שיהא קשור בשלשלת של ברזל עד שעה שבני אדם הולכים לישן אפילו אינו נושך אלא מנבחל:
הערות (19)
- יב. דברים כב, ח. ספרי תצא פיסקא רכט. רמב"ם הל' רוצח פי"א ה"ג. שו"ע סי' תכז ס"ו.
- יג. רמב"ם שם ה"ד מ ספרי שם. שו"ע שם ס"ז.
- יד. דברים ד, ט. רמב"ם שם. שו"ע שם ס"ח. וראה גם ברכות לב, סוע"ב.
- טו. רמב"ם שם. שו"ע שם.
- טז. ברייתא ב"ק טו , ב.
- יז. ראה רמב"ם הל' ת"ת פ"ו הי"ד אות ז (מנדין כו' שיש ברשותו כו').
- יח. ברייתא שם. רמב"ם שם. טור ושו"ע סי' תט ס"ג.
- יט. מעובדא דההיא איתתא ב גמרא שם פג , א. רש"י שם עט, ב ד"ה את הכלב. לבוש שם ס"ג.
- כ. ברייתא שם פג, א. רמב"ם הל' נזקי ממון פ"ה ה"ט. וראה לעיל סי' שכד ס"ז.
- כא. משנה שם עט, ב. ברייתא שם פג, א. רמב"ם שם. טור ושו"ע שם.
- כב. טור ושו"ע ורמ"א שם.
- כג. סמ"ע שם ס"ק ה.
- כד. ברייתא שם. רמב"ם שם. טור ושו"ע שם.
- כה. רש"י שם ד"ה לספר.
- כו. ברייתא שם. רמב"ם שם. טור ושו"ע שם.
- כז. הגהות מיימוניות פי"א מהל' רוצח אות ג. יש"ש ב"ק פ"ז סי' מה.
- כח. שלטי גבורים על המרדכי ב"ק רמז עד. רמ"א שם.
- כט. רמ"א שם (אם אין לחוש שיזיק בני אדם).
- ל. רש"ל ביש"ש שם. הובא בט"ז יו"ד סי' קטז סוף ס"ק ו.
ד
ד הרבה דברים אסרו חכמים מפני שיש בהם סכנת נפשות וכל העובר עליהם ואומר הריני מסכן עצמי ומה לאחרים עלי או איני מקפיד בכך חייב מכות מרדותלא ואלו הם לא יניח פיו על צנור המקלח מים וישתהלב שמא יבלע נימא של מיםלג והיא עלוקהלד וכן לא ישתה מן הנהרות והאגמים בפיו מטעם זהלה ולא בידו אחתלו מפני שממהר וזורק לפיו ואינו בודק אבל בשתי ידיו יכול לעכבם ולעיין בהםלז ובלילה אסור בכל עניןלח ואפילו על ידי סינון בכלילט לא ישתה בלילה מן הנהרות והאגמים משום סכנת שברירימ והיא מכת סנוריםמא.
ואפילו ביום צריך לשפוך מעט מן המים קודם שישתהמב לפי שיש מים הרעים ששתו מהם השדים בנהר וזו רפואתםמג.
(ובליל שבת ובליל רביעי בשבת לא ישתה מיםמד באפלהמה אף על פי שנשאבו מבעוד יוםמו ונסתננו בכלימז מפני סכנת רוח רעהמח ואם צמא מאדמט ישליך בהם איזה דבר ואחר כך ישתהנ).
ולעולם לא ישתה מים פושרין בכלי מתכותנא מפני שהם רעים לגוףנב אלא אם כן השליך בתוכה איזה דבר שדרך ליתנו במשקין כגון עשבים או תבלין או עיקרי בשמיםנג וכיוצא בהם ואם (הרתיחונד) (הם רותחיןנה) מותר בכל ענין ובכלי חרס מותר בכל עניןנו:
הערות (26)
- לא. רמב"ם הל' רוצח פי"א ה"ה. שו"ע סי' תכז ס"ט-י. וראה לעיל הל' נזקי גו"נ ס"ד. דרכי תשובה יו"ד סי' קטז ס"ק נז.
- לב. ברייתא וגמרא ע"ז יב , ע"ב. רמב"ם שם ה"ו. שו"ע שם ס"ט.
- לג. רבי חנינא בגמרא שם.
- לד. גמרא ורש"י שם ד"ה נימא. רמב"ם שם. שו"ע שם.
- לה. ברייתא וגמרא שם. פרי חדש יו"ד סי' קטז ס"ק ט.
- לו. ברייתא שם.
- לז. רש"י שם ד"ה בידו.
- לח. רמב"ם שם. שו"ע שם.
- לט. פרי חדש שם.
- מ. ברייתא שם, הביאוה הרי"ף שם (ג, ב) ורא"ש שם פ"א סי' י.
- מא. רש"י שם ד"ה שברירי (שד הממונה על מכת סנוירים). רשב"ם פסחים קיב, א ד"ה שברירי (סנוירים, שכן תרגם אונקלוס בראשית יט, יא).
- מב. חולין קה , סוע"ב (מפומא דחצבא) ורש"י שם ד"ה דשדו (השותה בכד). וראה גם לעיל או"ח סי' רו סט"ו (ישפוך קודם שיתחיל לברך ולא אחר הברכה).
- מג. גמרא שם ורש"י ד"ה מים (וזו תקנתן).
- מד. ברייתא פסחים קיב , א. פרי חדש שם (טוב ליזהר).
- מה. ר"ח שם (במחשך). רשב"ם שם ד"ה בלילי (בלא נר). פרי חדש שם.
- מו. ואין חשש של מכת סנוירים.
- מז. ואין חשש של עלוקה.
- מח. גמרא שם.
- מט. גמרא שם (צחי).
- נ. גמרא שם (האפשרות האחרונה).
- נא. רבי יוחנן ב"מ כט , סוע"ב. פרי חדש שם.
- נב. רש"י חולין פד , רע"ב ד"ה כסא.
- נג. גמרא ו רש"י ב"מ שם ד"ה ציביא.
- נד. רש"י חולין פד שם ד"ה ציץ.
- נה. רש"י ב"מ שם ד"ה צויץ.
- נו. גמרא שם ושם. זהירויות נוספות בשתיית מים, ראה לקמן סוף ס"ז. לעיל או"ח סי' רו סי"ד. סי' תנה סט"ו-ז.
ה
ה מי שאכל או שתה או ישן או שימש מטתו או הקיז דם אחר שעשה אחת מהנה אין לו לעמוד מיד אלא ישהה מעט קודם שיעמודנז והמקיז דם ומשמש מטתו קודם שיטעום מאומה אחר ההקזה דמו בראשונח ואין להקיז כי אם בראשון בשבת וברביעי ובערב שבת אבל לא בשני ושלישי וחמישינט:
הערות (3)
- נז. שבת קכט , ע"ב. פרי חדש יו"ד סי' קטז ס"ק ט. וכ"ה (לענין שינה) לעיל או"ח (מהדו"ב ומהדו"ק) סי' א ס"ו (במהדו"ב שם, עד שיגמור נוסח מודה אני, ומציין להל' דרך ארץ).
- נח. נדה דף [י]ז , ע"א.
- נט. שבת שם. וראה לעיל או"ח סי' תסח סכ"ב (לענין הקזת דם בערב שבועות וערב יו"ט).
ו
ו אסור לעבור תחת קיר נטוי או על גשר רעועס או ליכנס לחורבהסא או לילך בשאר מקום סכנהסב (א) (ולא יצא יחידי בלילהסג) ואסור לישן בבית יחידי (ב) (בלילהסד) וכל הישן בבית יחידי (בלילה) אחזתו ליליתסה ואסור ללון בבית הקברותסו:
הערות (7)
- ס. ר"ה טז , ב. רמב"ם הל' רוצח פי"ב ה"ו. רמ"א יו"ד סי' קטז ס"ה, וש"ך שם ס"ק ה.
- סא. ברכות ג , ע"א. רמב"ם שם. ש"ך שם. וראה לעיל או"ח סי' צ ס"ה.
- סב. רמ"א שם. וראה גם רמב"ם שם (אסור לעמוד במקומן). לעיל או"ח סי' קנו סי"ט (אל יעמוד אדם במקום סכנה ויאמר שעושין לו נס).
- סג. פסחים קיב , ב. רמ"א שם. וראה קו"א ס"ק א. לעיל או"ח סי' קי סוף ס"ט.
- סד. ראה קו"א ס"ק ב.
- סה. שבת דף קנ[א] , ב.
- סו. נדה יז, א. פרי חדש שם. וראה לעיל יו"ד סי' א ס"ק לז.
ז
ז לא יתן תבשילסז או שאר אוכליןסח ומשקיןסט תחת המטה מפני שרוח רעה שורה עליהםע אפילו אם מחופים בכלי ברזלעא.
ולא יאכל שום קלוף או בצל קלוף או ביצה קלופהעב שעבר עליהם הלילהעג מפני שרוח רעה שורה עליהם אפילו הם צרורים בבגד וחתומיםעד ואם שייר בהם עיקרםעה והוא השער שבראש השום והבצלעו או מעט קליפתםעז מותרים. וכן לא ישתה משקין מזוגין שעבר עליהם הלילהעח אחר שנמזג במיםעט והוא שלנו בכלי מתכות או כלי נתרפ (ואין צריך לומר מים עצמן שעבר עליהם הלילה בכלי המתכותפא):
הערות (15)
- סז. ירושלמי תרומות פ"ח ה"ג. רמב"ם וראב"ד הל' רוצח פי"ב ה"ה. טור ושו"ע יו"ד סי' קטז ס"ה.
- סח. פסחים קיב , א.
- סט. פסחים שם. טור ושו"ע שם.
- ע. פסחים שם. ראב"ד שם. שו"ע שם.
- עא. פסחים שם. ב"י שם סוד"ה וצריך. ש"ך שם ס"ק ד.
- עב. רשב"י נדה יז , א. סמ"ק סי' קעא. פר"ח שם ס"ק ט.
- עג. רש"י שם ד"ה שעבר.
- עד. גמרא שם.
- עה. גמרא שם.
- עו. רש"י שם ד"ה עיקרן.
- עז. גמרא שם (שייר כו' קליפתן).
- עח. רשב"י נדה שם. וראה שו"ת בני ציון ח"ב סי' ג אות ד. אג"ק ח"ב ע' קמ.
- עט. ירושלמי ברכות פ"ז ה"ה. רא"ש ברכות פ"ח סי' ב.
- פ. גמרא נדה שם.
- פא. ראה לעיל או"ח סי' תנה סוף סי"ט (ואפילו נשתהו המים בתוכו ימים רבים מותר ללוש בהם). קונטרס עובר אורח (סוף אורחות חיים ח"ב) סי' ד ס"ב. שו"ת מוהרש"ם מפתחות ליו"ד סי' ח. שו"ת בני ציון ח"א סי' י אות יא. תהלה לדוד סי' ד סוף ס"ק ח. מחשבות בעצה יו"ד סי' ה. אג"ק ח"ב ע' קמג-ה. דברי יציב יו"ד סי' לג ס"ק ב.
ח
ח לא יתן ככר לחם תחת השחי מפני הזיעהפב שכל זיעת האדם הם סם המות חוץ מזיעת הפניםפג סימן לדבר בזעת אפיך תאכל לחםפד ולא יתן מעות בפיופה שמא יש עליהן מעט זיעהפו וגם יד הכל ממשמשת בהן ויש מהם חולים וזוהמתם דבקה בהן ומזקת לאדם כשנותנה לפיופז.
ולא ינעוץ סכין בתוך אתרוג גדול או בתוך צנוןפח שמא יפול אדם על חודה וימותפט או שמא ישב עליהצ ולא יתן מחט בתוך הלחם לכלב שמפסיד לו שמא ישתגע ויזיק לבריות אלא יתן לו סם המות ואין בו משום צער בעלי חיים כיון שמפסיד לוצא:
הערות (10)
- פב. ירושלמי תרומות פ"ח ה"ג. טור ושו"ע יו"ד סי' קטז ס"ה.
- פג. ירושלמי שם. רמב"ם הל' רוצח פי"ב ה"ד. טור ושו"ע שם ס"ד.
- פד. בראשית ג, יט. ש"ך שם ס"ק ב.
- פה. ירושלמי שם. רמב"ם שם. טור ושו"ע שם ס"ה.
- פו. רמב"ם שם.
- פז. ר"ן ע"ז (י, ב) ד"ה אסור ליתן. ש"ך שם ס"ק ג.
- פח. ירושלמי שם. רמב"ם שם ה"ו. טור ושו"ע שם. וראה לעיל או"ח סי' רו ס"ח.
- פט. רמב"ם שם. שו"ע שם.
- צ. ר"ן שם ד"ה ממצע.
- צא. רש"ל ביש"ש ב"ק פ"י סי' לז. הובא בט"ז שם סוף ס"ק ו (לדעת התוס' ב"ק קטו, ב ד"ה ולא, שהריגת בע"ח אין בה משום צער בע"ח אלא משום בל תשחית, וכשמפסיד מותר). וכאן מותר אף לדעת הסוברים (שיטה מקובצת ב"ב כ, א בשם הר"י מיגאש, ור"ן חולין ה, ב ד"ה מתני'), שהריגת בע"ח יש משום צער בע"ח. וכ"ה לעיל הל' עוברי דרכים ס"ד.
ט
ט לא יעבור איש בין שתי נשים ולא אשה בין שני אנשיםצב מפני שרוח רעה שורהצג וכן הכלב בין שני בני אדם או אדם אחד בין שני כלבים וכן הדקלצד של תמרים ויש אומרים אף החזיר ויש אומרים אף הנחשצה.
ולא ישב תחת מרזב היוצא מן הגג מפני שהמזיקים מצויים שםצו ולא יעבור על מי שופכין יחף אלא אם כן כבר צעדו ועברו עליהם ששים צעדים או שעברה עליהם זריחת החמה או שפיזר עליהם עפר או שרקק עליהם רוקצז שאם אין שם אחד מכל אלו רוח רעה שורה עליהםצח.
ולא יישן בחצר בצל לבנה של כותל החצרצט מפני שהשדים דרכם להלוך בלילה ובזמן שהלבנה זורחת מתייראין לילך במקום האור והולכין במקום הצלק ואם הלבנה במערב והוא ישן בצל הכותל במזרחו אין לחושקא.
לא יעמוד בפני הנר ערום שכל העומד בפני הנר ערום יהיה נכפהקב והסורק ראשו יבש נותן עורון לאור עיניוקג וכן השותה משקה המטפטף מן החביתקד וכן הנועל מנעליו בעוד שרגליו לחות ממי הרחיצהקה (בימיהם שהיו נועלים על רגלים יחפים וכן באנפלאות שלנוקו).
והשותה רתיחה העולה על גבי משקה קשה לרירין הבאין מן החוטם והמנפחה בפיו קשה לראש והדוחק אותה לצדדים קשה לעניותקז והשותה מים בקערה קשה לכליון עינים קערה כפויה על פי הכד קשה לעניות סובין בבית קשה לעניות פת תלויה באויר קשה לעניותקח אבל בשר ודגים אין לחוש הואיל ודרכם בכךקט פירורי פת בבית קשה לעניותקי (אם הם במקום דריסת הרגליםקיא).
והרגיל לשפוך מים שהם חמין ביותר מדאי על בשרו קשה לצרעתקיב וכן הדורך על קליפי ביציםקיג וכן הלובש חלוק מכובס שלא עברו עליו שמונה ימים אחר שנתכבס שהכינים הראשונים חוזרים וחיים וקשין לצרעתקיד וכן האוכל דג ובשר כאחת כמו שנתבאר ביו"ד סימן קט"זקטו:
הערות (24)
- צב. ברייתא פסחים קיא , א ורש"י ד"ה אין ממצעין וד"ה אין מתמצעין.
- צג. ראה רש"י שם ד"ה ארבעה.
- צד. ברייתא שם ורש"י ד"ה אין ממצעין וד"ה אין מתמצעין.
- צה. ברייתא שם.
- צו. חולין קה , ב.
- צז. פסחים שם.
- צח. ראה רש"י שם ד"ה ארבעה וד"ה ולא אמרן.
- צט. פסחים שם סוע"א.
- ק. רשב"ם שם ד"ה בצלה.
- קא. גמרא שם.
- קב. פסחים קיב , ב. וראה גם לעיל או"ח סי' ערה סי"ג.
- קג. גמרא שם קיא , ב.
- קד. גמרא שם ורשב"ם ד"ה ושתי (יין).
- קה. גמרא שם ורש"י ורשב"ם ד"ה אדמתנא. וראה לעיל או"ח מהד"ק סי' ד ס"כ (גבי פניו). תורת מנחם תשמ"ג ח"א ע' 382 ואילך.
- קו. ראה לעיל או"ח מהד"ת סי' ב ס"ב (במוסגר). חידושי תורה מקבציאל גליון יב ע' עז. העו"ב תצ ע' 25.
- קז. חולין קה , ב.
- קח. ראה לעיל או"ח סי' תעז סי"א.
- קט. פסחים קיא, סוע"ב. וראה לעיל או"ח סי' מ ס"א (גבי תפילין). וראה אג"ק ח"ב ע' קמד.
- קי. פסחים שם. חולין שם.
- קיא. ראה רש"י שם ד"ה נפל. פסחים שם ד"ה נקוד. וראה גם לעיל או"ח סי' קפ ס"ה (כשדורסים על פירורי לחם).
- קיב. פסחים קיב , ב ורש"י ורשב"ם ד"ה חמימי. וראה רמב"ם הל' דעות פ"ד הט"ז (ורוחץ כל גופו בחמין שאין הגוף נכוה בהן וראשו בלבד בחמין שהגוף נכוה בהן).
- קיג. גמרא שם.
- קיד. גמרא שם ורש"י ורשב"ם ד"ה מאן דמחוור. וראה בדי השלחן סי' עג ס"ק כב. תו יהושע הל' שמירת בריאות הגוף והנפש סי' יז ס"ד. אהלי שם ח"ג ע' לח בסופו.
- קטו. סימן זה בשוע"ר לא הגיע לידינו, וראה שו"ע שם סעיף ב. וראה לקו"ת פ' בהעלותך לג, ב שמנהג ישראל לאכול דגים קודם בשר.
י
י אסור לעמוד בפני הנשים בשעה שחוזרות מן המת מפני שמלאך המות מרקד ובא לפניהם ויש לו רשות לחבלקטז כי עולה ומסטין ויורד ונוטל נשמהקיז וכן כשהולכות אחר המתקיח לא יפגע אותן פנים אל פנים אלא ילך מאחריהן או לפניהן ובחזירתו ילך בדרך אחרת שלא יפגע אותןקיט ואם פגע מה תקנתו ידלג ממקומו ד' אמות אם יש שם נהר יעברנו או אם יש שם דרך אחרת ילך בה ואם יש שם כותל יעמוד אחורי הכותל עד שיעברו ואם לאו יחזיר פניו ויאמר פסוקקכ ויאמר ה' אל השטן יגער ה' בך כו' עד שיעברו כולן (ואם אין שם שבע נשים אין לחוש כל כךקכא):
הערות (6)
- קטז. ברכות נא , א.
- קיז. זהר ויקהל קצו, סוע"א.
- קיח. ראה שו"ע יו"ד סי' שנט ס"א, וש"ך שם ס"ק ב.
- קיט. זהר שם רע"ב.
- קכ. זכריה ג, ב. ברכות שם.
- קכא. זהר שם סוע"ב.
יא
יא אסור לעבור בנחל שמימיו רודפים אם המים מגיעים למעלה ממתניםקכב משום סכנה שלא ישטפוהו המיםקכג.
ואין לחתוך בשר על גבי הידקכד שלא יחתוך הידקכה ואין לחצוץ שינים בקרומית של קנהקכו וכיוצא בו שכשדוחקין בו קיסמין ניתזין ומתפרשים ממנו ויכולין להזיקקכז:
הערות (6)
- קכב. יומא עז , ב. שו"ע או"ח סי' תריג ס"ה. וראה גם לעיל שם ס"ט (מעט למעלה ממתניו).
- קכג. רש"י שם ד"ה כי. וראה גם לעיל שם.
- קכד. ברכות ח , ב. פרי חדש סי' קטז ס"ק ט.
- קכה. רש"י שם ד"ה משום סכנה.
- קכו. חולין טז , ב.
- קכז. רש"י שם ד"ה ה' דברים.
יב
יב אסור להוציא מפיו דבר פורענות על אדם מישראלקכח אפילו לומר אילו היה פלוני קיים היה בא לכאןקכט כי ברית כרותה לשפתיםקל ואין לאב ואם לעשות מורא לתינוק בדבר טמא כגון לומר חתול או כלב יקחוהו כי יש מזיקים שלהם שמות כשמות הטמאים ההם ויוכלו להזיק לתינוק בגופו או בנשמתו שברית כרותה לשפתיםקלא וכן בכל כיוצא באלו צריך ליזהר מאד מהרגל הלשוןקלב:
הערות (5)
- קכח. כתובות ח , ב (אל יפתח פיו לשטן).
- קכט. פרי חדש שם.
- קל. מו"ק יח, א. סנהדרין קב, א.
- קלא. של"ה שער האותיות דרך ארץ (סז, ב) ד"ה ויזהרו.
- קלב. ראה ספר חסידים סי' תעט.
יג
יג שלום בעיר אל יהלך אדם בצדי הדרכים מפני שמלאך המות אין לו רשות לעבור ומחביא עצמו בצדי דרכים דבר בעיר אל יהלך אדם באמצע הדרך מפני שמלאך המות מהלך באמצע הדרכים הואיל ונתנו לו רשות לעבורקלג ויש לברוח בתחלת הדבר ואם לא ברח בתחלתו לא יברח בסופוקלד אלא יחביא עצמו במסתרים ולא יתראה בשוק מפני המזיקיםקלה כמ"שקלו ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו עד בוקר:
יד
יד כשםקלז שצריך להזהר בגופו שלא לאבדו ולא לקלקלו ולא להזיקוקלח כך צריך להזהר במאודוקלט שלא לאבדו ולא לקלקלו ולא להזיקוקמ וכל המשבר כליםקמא או קורע בגדיםקמב או הורס בנין או סותם מעין או מאבד מאכלותקמג או משקיןקמד או ממאסםקמה (או זורק מעות לאיבודקמו) וכן המקלקל שאר כל דבר הראוי ליהנות בו בני אדם עובר בלא תעשה שנאמרקמז לא תשחית את עצה וגו' (ואם הזהירה תורה על של נכרים שנלחמים עמהם קל וחומר לשל ישראלקמח או אפילו משל הפקרקמט).
ואפילו כוונתו כדי להראות כעס וחימהקנ להטיל אימה על בני ביתו שאינן נוהגין כשורהקנא:
הערות (15)
- קלז. ראה לקו"ש חי"ח ע' 466. לקו"ש חל"ד ע' 166-167 והערות 15-16.
- קלח. כדלעיל ריש ס"ד, וש"נ.
- קלט. בממונו.
- קמ. ב"ק צא , ב וקידושין לב , א. וראה פתחי חושן הל' נזיקין פ"א ס"ק ז.
- קמא. שבת קכט , א. רמב"ם הל' מלכים פ"ו ה"י.
- קמב. ב"ק שם. קידושין שם. רמב"ם שם.
- קמג. רמב"ם שם. וראה גם רש"י מנחות פא, א סוד"ה ומשני. וראה לעיל או"ח סי' שכח סמ"ד (שאסור לגרום להקיא מה שאכל משום הפסד אוכלין שבמעיו שמתוך כך הוא רעב וחוזר ואוכל). יו"ד סי' יח קו"א סוף ס"ק ו (משום בל תשחית יש לבדוק הסכין בין שחיטה לשחיטה).
- קמד. ראה כתובות מד, ב (אסור לשפוך מי בורו ואחרים צריכים לו). רבנו ירוחם מישרים סוף נל"א (משום בל תשחית). וראה לעיל או"ח סי' רצו ס"ה.
- קמה. ראה ברכות מה, א. טור ושו"ע או"ח סי' קעא ס"א.
- קמו. עיין ביו"ד סי' כח סכ"א בהגהה (שאין לשרוף בגד או לשחוק הזהב על מנת לכסות באפרם את דם השחיטה אם הם שוים יותר מהעוף עצמו). וראה לקמן סט"ו.
- קמז. דברים כ, ט. רמב"ם שם ה"ח (אפילו שלא במצור). ספר המצות לא תעשה נז (כל הפסד נכס). חינוך מצוה תקכט (כל השחתה).
- קמח. עיין משנה למלך (שהכסף משנה שם הוכיח כן מהגמרא (שבת קכט, א. קידושין לב, א) שהמשבר כלים וקורע בגדים עובר על בל תשחית, והקשה במשנה למלך שם ממ"ש הרמב"ם שם ה"י שלוקה מכת מרדות, דהיינו שהוא רק מדרבנן). ולפי מ"ש (כאן בפנים, שלמדים זאת מקל וחומר) לא קשה מידי דאין עונשין מן הדין (מכות ה, ב). וראה שבעים תמרים סי' נב-ג אות ח.
- קמט. ראה רמב"ם שם (בכל מקום). לקו"ש חי"ב ע' 118 הערה 28. חי"ח ע' 465 (אפילו בהפקר בית דין). שבעים תמרים שם אות יא. אמרי יושר ח"א סי' קג. חקרי הלכות ח"א מ, א.
- קנ. ראה לעיל או"ח סי' קנו ס"ג (יראה עצמו כאילו הוא כועס), וש"נ.
- קנא. ראה שבת קה, ב וחדא"ג מהרש"א ד"ה שכך. חינוך שם. סמ"ק סי' קעה. לחם הפנים וישועות חכמה על קיצור שו"ע סי' קצ סוף ס"ג. שער הכולל פ"א ס"ה. עץ השדה סי' יב ס"ו. שבעים תמרים שם אות י. הפסגה ז ע' 73. כנסת חכמי ישראל סי' עא אות נד, וסי' קיא אות ג. לקו"ש חל"ד ע' 53 הערה 22. אפיקי מים ח"א סי' לו הערה ד.
טו
טו במה דברים אמורים כשעושה דרך השחתהקנב וקלקול אבל על מנת לתקן מותר לקלקל אם אי אפשר לתקן אלא על ידי קלקול זהקנג כגון אילן מאכל שמכחיש את הקרקע ומזיק לאילנות אחריםקנד הטובים ממנוקנה וכן אם צריך למקומוקנו לבנות שםקנז או שמאפיל על החלוןקנח מותר לקצצו וכן אם דמיו יקריםקנט לבנין יותר מלמאכלקס וכן כל כיוצא באלו בקלקולי שאר דבריםקסא.
ואין צריך לומר אם מקלקלו על מנת לתקן גופו כגון ששורף כסא ושולחן להתחמם בהםקסב אם אין לו עצים אחריםקסג או שורף בגד לכסות דם באפר כדי שיוכל לשחטו ולאכלו אם אין לו עפר אחר כגון שהולך בספינהקסד וכן כל כיוצא בזה:
הערות (13)
- קנב. רמב"ם שם. חינוך שם. וראה שו"ת צמח צדק סי' כ אות ד.
- קנג. ראה פתחי חושן הל' נזיקין פ"א ס"ק י.
- קנד. ב"ק צב , רע"א. רמב"ם שם. ט"ז יו"ד סי' קטז ס"ק ו.
- קנה. גמרא שם. ט"ז שם.
- קנו. רא"ש שם פ"ח סי' טו בסופו. ט"ז שם.
- קנז. ט"ז שם.
- קנח. שו"ת חוות יאיר סי' קצה.
- קנט. ברייתא ו גמרא שם (צא, סוע"ב). רמב"ם שם.
- קס. רש"י שם סוע"ב ד"ה ואם (לבנין יותר משבח פירות). שם רע"א ד"ה יכול (לקורה יותר מפירות).
- קסא. ראה לקו"ש חי"ח ע' 466.
- קסב. שבת קכ[ט] , א (הקיז דם ונצטנן) ורש"י שם ד"ה צלחו (ביום הקזה). וראה שבעים תמרים סי' נב-ג אות יב. אמרי יעקב ביאורים ד"ה ששורף.
- קסג. רש"י שם. וראה גם לעיל או"ח סי' תקא סי"ד.
- קסד. חולין פח , ב. וראה רמ"א יו"ד סי' כח סכ"א (דהיינו אם הבגד אינו שוה יותר מן העוף ששוחט, כדלעיל בציונים לסי"ד).
טז
טז כל אילן סרק מותר לקוצצוקסה אפילו אינו צריך לוקסו כללקסז וכן אילן מאכל שהזקין ואינו עושה אלא דבר מועט שאינו ראוי לטרוח בו מותר לקצצוקסח וכן כל כיוצא בהם בקלקולי שאר דברים.
ואילן זית שהוא עושה רובע הקב זיתיםקסט ודקל העושה קב תמריםקע אסור לקצצם וגם יש סכנה בקציצת אילן מאכלקעא אלא על דרך שנתבאר למעלהקעב:
הערות (8)
- קסה. ברייתא ב"ק צא, סוע"ב. רמב"ם שם ה"ט.
- קסו. רמב"ם שם. וראה ליקוטי דיבורים ח"א (בלה"ק) ע' 112 ולקו"ש חל"ח ע' 135 (לענין תלישת עלה שלא לצורך).
- קסז. ראה אמרי יעקב ביאורים ד"ה אילן.
- קסח. ברייתא ב"ק צא , שם (רק עץ אשר תדע זה אילן מאכל) לפירוש הרמב"ם שם (כמבואר בכסף משנה ולח"מ שם).
- קסט. משנה פ"ד דשביעית מ"י. ב"ק שם. רמב"ם שם.
- קע. רב ב"ק שם . רמב"ם שם.
- קעא. רבי חנינא ב"ק שם (לא שכיב שיבחת ברי אלא דקץ תאינתא בלא זימנא). צוואת ר"י החסיד (מרגליות) אות מה.
- קעב. סט"ו-ז. וראה אג"ק ח"ז ע' רסד-ה.