או"ח סימן קח — מי שלא התפלל לסיבת טעות או אונס

קח מי שלא התפלל לסיבת טעות או אונס ובו י"ח סעיפים:

א טעה או נאנס ולא התפלל שחרית צריך להתפלל מנחה שתים^א הראשונה לשם מנחה והב' לתשלומין^ב שצריך להקדים תפלת המנחה שהיא חובת שעה לתפלת התשלומין^ג ואם היפך שהיתה בדעתו שתהא הראשונה לתשלומין לא יצא ידי חובת תפלה שהיא לתשלומין^ד וצריך לחזור אותה אחר התפלה שהוא חובת שעה (לפי שלא תקנו תשלומין אלא כשעוסק בתפלה שהיא חובת שעה^ה שאז חוזר ומשלים מה שפסק בתפלותיו ולא קודם לכן ולא אח"כ כמו שיתבאר^ו) וכן הדין בכל מקום שצריך להתפלל תפלה לתשלומין^ז.

ויש מפקפקים^ח לומר שא"צ לחזור ולהתפלל אלא א"כ גילה דעתו בפירוש בתפלתו שהשניה היא לשם חובה והראשונה לתשלומין וכגון שהוא מוצאי שבת והבדיל בשניה ולא הבדיל בראשונה כמו שיתבאר^ט ויש לחוש לדבריהם לחדש איזה דבר כשחוזר ומתפלל^י שאז אין חשש ברכה לבטלה לדברי הכל כמו שנתבאר בסי' ק"ז סעיף א':

ב טעה או נאנס ולא התפלל מנחה צריך להתפלל ערבית שתים^יא הראשונה לשם ערבית והב' לתשלומין^יב ואע"פ שהתפלות הן כנגד הקרבנות^יג אין אומרים כיון שעבר יומו בטל קרבנו כיון שמכל מקום התפלות הן בקשת הרחמים^יד וכל אימת שיתפלל יש לו שכר תפלה אלא שאין לו שכר תפלה בזמנה^טו:

ג טעה או נאנס ולא התפלל ערבית מתפלל שחרית שתים^טז הראשונה לשם שחרית והשניה לתשלומין^יז ואסור לאכול עד שיתפלל השניה^יח ואם התחיל אין צריך להפסיק:

ד אבל קריאת שמע יש אומרים שאין לה תשלומין וברכות קריאת שמע לדברי הכל אין להן תשלומין כמו שנתבאר בסימן נ"ח^יט:

ה וטוב שלא יתפלל לתשלומין מיד אחר תפלת שחרית אלא יפסיק ביניהם באשרי^כ (שאחר נפילת אפים^כא) כדי לעמוד גם בתפלת תשלומין מתוך דברי תנחומין של תורה^כב כמו שיתבאר בסי' רל"ד סעיף ב'^כג.

וכן כשמתפלל מנחה שתים^כד או ערבית שתים^כה טוב לומר אשרי בין תפלה לתפלה אע"פ שמן הדין די בשהייה כדי הילוך ד' אמות כמ"ש בסי' ק"ה אך הזוהר^כו הזהיר שלא לומר מזמור תהלה לדוד אחר מנחה או אחר ערבית^כז אא"כ יאמרנו כקורא בתורה ולא בתורת חובה:

ו מי שצריך להתפלל שחרית שתים או מנחה שתים והוא ש"ץ יוצא במה שמחזיר התפלה בקול רם^כח:

ז אין תשלומין לתפלה שהפסיד אלא בזמן תפלה^כט (הסמוכה לה) אבל לא בשעה שאינה זמן תפלה כגון אם שהה הרבה אחר שהתפלל תפלה שהיא חובת שעה^ל אינו יכול להתפלל עוד לתשלומי תפלה שהפסיד לפי שלא תקנו תשלומין לתפלה שהפסיד אלא בזמן שעוסק בתפלה שהיא חובת שעה שאז כיון שהוא עסוק בתפלה הוא חוזר ומשלים מה שפשע^לא בתפלותיו^לב:

ח לא תקנו תשלומין אלא לתפלה הסמוכה לה בלבד^לג כגון אם טעה ולא התפלל שחרית ולא מנחה מתפלל ערבית שתים האחרונה לתשלומי מנחה שהיא תפלה הסמוכה לערבית אבל שחרית אין לה תשלומין וכן בשאר תפלות.

ומכל מקום אם טעה ולא התפלל שחרית בשבת מתפלל מנחה שתים אע"פ שכבר עבר מוסף^לד לפי שאין ענין למוסף עם שחרית ומנחה^לה שהם במקום התמידים^לו ולכן הם נקראות סמוכות זו לזו אע"פ שהמוסף מפסיק ביניהם כיון שהוא ענין אחר לגמרי:

ט אע"פ שאין תשלומין אלא לתפלה הסמוכה לאותה תפלה ותפלות אחרות שהפסיד אין להם תשלומין^לז מכל מקום אם רוצה להתפלל אותן נדבה ושיחדש בהן דבר כמו שנתבאר בסי' ק"ז^לח הרשות בידו ונכון לעשות כן ולכן מי שהיה חולה או תפוס בתפיסה ולא היה המקום נקי נכון הדבר שכשיצא יתפלל כל התפלות שהפסיד ויחדש בהן דבר.

ואם יצא מתפיסה בראש חודש מזכיר בכולן יעלה ויבא^לט.

(אבל אם יצא בשבת לא ישלימן בנדבה עד למחר^מ כמו שנתבאר בסי' ק"ז^מא):

י עבר כל היום ולא התפלל מוסף^מב אין לה תשלומין^מג שהאיך יקרא הקרבנות וכבר עבר זמן מוסף וגם לא תקנו ז' ברכות של מוסף אלא משום ונשלמה פרים שפתינו^מד בלבד ובזה ודאי עבר זמנו בטל קרבנו אבל שאר תפלות שהן בקשת הרחמים^מה ולואי שיתפלל כל היום^מו:

יא לא תקנו תשלומין אלא לשוגג או לאנוס אבל מי שהזיד ולא התפלל תפלה אחת אין לה תשלומין אפילו בתפלה הסמוכה לה^מז ועליו נאמר^מח מעוות לא יוכל לתקן וגו'^מט ומכל מקום אם רוצה יתפלל אותו נדבה^נ וא"צ חידוש^נא שכיון שאם היה שוגג היה חייב להשלימה בלי שום חידוש ועכשיו שהוא מתפלל בנדבה עושה מזיד כשוגג^נב ויש לו שכר תפלת תחנונים ובקשת רחמים אלא שאין לו שכר תפלת מצוה אלא שכר תפלת הרשות^נג:

יב אינו נקרא מזיד אלא כשמבטל התפלה בשאט בנפש^נד בלי שום טרדא אבל מי שהיה טרוד בצורך ממונו שלא יבא לידי הפסד ועל ידי כך הפסיד מלהתפלל^נה אע"פ שעשה שלא כדין שאסור לעבור זמן תפלה משום הפסד ממון מכל מקום אינו נקרא מזיד ופושע לענין שלא יהא תשלומין לתפלתו.

וכן מי שהיה שכור ולא היה יודע הזמן חשוב אונס^נו אע"פ שהתחיל לשתות אחר שהגיע זמן התפלה^נז מפני שהיה סבור שיהיה לו שהות להתפלל לאחר שיפיג מן היין המועט שהתחיל לשתות בדיעה מיושבת ואח"כ נמשך לבו אחר המשתה ושכח על התפלה ונשתכר כל כך עד שלא נשאר שהות להסיר יינו מעליו טרם עבור זמן התפלה.

וכן מי שהיה מתעסק באיזה עסק ולא התפלל בעוד שהיה לו זמן להתפלל^נח מפני שהיה סבור שעדיין ישאר לו זמן לאחר שיגמור אותו עסק שהוא מתעסק בו ובין כך ובין כך שכח על התפלה ונמשך בעסקו עד שעבר זמן התפלה אינו נקרא מזיד שהשוכח כאנוס הוא ויש לו תשלומין אפילו אם העסק הוא מהעסקים האסורים משהגיע זמן התפלה^נט והוא התחיל בעסק זה באיסור כיון שלא ביטל התפלה בשאט בנפש אלא היה סבור להתפלל אחר שיגמור העסק ושכח אח"כ:

יג מי שבא לבית הכנסת סמוך לערבית וירד לפני התיבה והתפלל ערבית מבעוד יום^ס ועדיין לא התפלל מנחה אין לדמותו להזיד ולא התפלל^סא כיון שעדיין לא עבר זמן המנחה לפיכך צריך להתפלל מנחה מיד ואף אם תמצא לומר שאי אפשר לו להתפלל תפלת המנחה באותה שעה כיון שכבר עשאו לילה בתפלת ערבית^סב מכל מקום לא יהא אלא ערבית שתים והשניה לתשלומי מנחה.

ואם הוא ראש חודש יזכיר יעלה ויבא גם בשניה כיון שכבר קבל עליו ראש חודש^סג:

יד טעה ולא התפלל מנחה בערב שבת מתפלל ערבית שתים של שבת הראשונה לשם ערבית והשניה לתשלומין^סד ואם התפלל השניה של חול לא יצא ידי תשלומין^סה שאין תפלה בשבת בלי הזכרת שבת^סו.

וכן אם לא התפלל מנחה בערב ראש חודש מתפלל ערבית שתים של ראש חודש^סז ואם אמר יעלה ויבא בראשונה ולא בשניה או שלא אמר בשתיהן א"צ לחזור שאין חוזרין בשביל הזכרת ראש חודש בערבית מפני שאין מקדשין את החודש בלילה כמו שיתבאר בסי' תכ"ב^סח אבל אם הזכיר בשניה ולא בראשונה צריך לחזור ולהתפלל בשביל תשלומין^סט לפי שגילה דעתו שכיון בראשונה לשם תשלומי מנחת ערב ראש חודש ולכן לא הזכיר בה של ראש חודש ובשניה כיון לשם ערבית של ראש חודש והמקדים תפלת תשלומין לתפלה שהיא חובת שעה לא יצא ידי תשלומין כמו שנתבאר למעלה^ע והוא שעשה כן במזיד^עא אבל אם שכח להזכיר בראשונה א"צ לחזור כמו שיתבאר^עב:

טו טעה ולא התפלל ערבית בראש חודש והתפלל שחרית שתים ושכח יעלה ויבא בב' צריך לחזור ולהתפלל^עג אע"פ שהוא לתשלומי ערבית ובערבית אין חוזרין בשביל הזכרת ראש חודש זהו מפני שאין קידוש החודש בלילה^עד אבל עכשיו שמתפלל אותה ביום צריך לחזור ולהתפלל^עה:

טז טעה ולא התפלל מנחה בשבת מתפלל ערבית במוצאי שבת שתים של חול מבדיל בראשונה ואינו מבדיל בשניה^עו לפי שהבדלה די בפעם אחת^עז מה שאין כן בהזכרת ראש חודש שצריך להזכיר בכל התפלות שבהן לכן צריך ג"כ להזכיר בתפלת תשלומין שמתפלל בהם כמו שנתבאר^עח ואם הבדיל בשתיהן יצא וכן אם לא הבדיל בשתיהן א"צ לחזור^עט שאין חוזרין בשביל הזכרת הבדלה בתפלה הואיל ויכול לאומרה על הכוס כמו שיתבאר בסי' רצ"ד^פ.

אבל אם לא הבדיל בראשונה והבדיל בשניה שניה עלתה לו לשם ערבית ראשונה לא עלתה^פא וצריך לחזור ולהתפלל י"ח לתשלומי מנחה לפי שגילה דעתו שכיון בראשונה לשם תשלומי מנחת שבת ולכן לא הבדיל בה ובשניה כיון לשם ערבית מוצאי שבת^פב והוא שלא הבדיל במזיד אבל אם שכח מלהבדיל בה א"צ לחזור שהרי לא גילה דעתו כיון שעשה בלא דעת^פג:

יז טעה במנחה של שבת והתפלל י"ח ולא הזכיר של שבת^פד אע"פ שלא יצא ידי חובתו וצריך לחזור ולהתפלל^פה אם הוא נזכר מבעוד יום מכל מקום אם לא נזכר עד שחשכה א"צ להתפלל ערבית שתים שהרי בערבית ג"כ לא יתפלל רק י"ח של חול כמו שהתפלל במנחה ולא ירויח כלום בתשלומין אלו ויש אומרים^פו שכיון שלא יצא במנחה ה"ז כאלו לא התפלל כלל שצריך להתפלל ערבית שתים והדבר מוכרע^פז ולצאת ידי ספק יתפלל הב' בתורת נדבה וא"צ לחדש בה דבר שכיון שמתפלל על הספק אין לך חידוש גדול מזה כמו שנתבאר בסי' ק"ז^פח.

וכן אם לא הזכיר יעלה ויבא במנחה של ראש חודש^פט ובלילה אינו ראש חודש^צ אבל אם בלילה ג"כ ראש חודש צריך להתפלל ערבית שתים לדברי הכל^צא שהרי ירויח הזכרת יעלה ויבא בתפלת תשלומין וכן הדין בליל יו"ט ב'^צב.

וה"ה אם שכח ותן טל ומטר^צג או משיב הרוח^צד שירויח אותם בתפלת תשלומין^צה:

יח הטועה ומזכיר מאורע שאר ימים בתפלה שלא בזמנה כגון יעלה ויבא שלא בראש חודש וחולו של מועד או של שבת ויו"ט בחול אם נזכר שטעה פוסק מיד אפילו באמצע הברכה^צו ואם לא נזכר עד לאחר שגמר הברכה או כל התפלה יש אומרים^צז שאין הזכרת מאורע שאר ימים חשובים הפסק בתפלה להצריכה לחזור לראש או לתחלת הברכה שהפסיק בה וי"א^צח שדינו כאלו הפסיק בשיחה באמצע התפלה שצריך לחזור לראש או לתחלת הברכה שהפסיק בה על דרך שנתבאר בסי' ק(י)"ד^צט (ולענין הלכה) אע"פ שספק ברכות להקל^ק מכל מקום בתפלה הואיל והלואי שיתפלל אדם כל היום לפיכך כל מקום שהדבר מוכרע יחזור ויתפלל בתורת נדבה ואין צריך לחדש בה דבר כמו שנתבאר^קא: