רבני חב"ד בעיירה ראמען

רבני חב"ד בעיירה ראמען

ראמען היא עיירה חסידית בפלך פולטבה, לא הרחק מעיירה האדיטש, שבה מנוחתו כבוד של כ"ק אדמו"ר הזקן.

לפחות תשעה רבנים שימשו בה במשך השנים תק"פ – תר"צ:

א) רבה של העיירה, בשלהי תקופת כ"ק אדמו"ר האמצעי, היה הרב מנחם נחום ⁴³³ , כדלקמן.

ב) בשנת תקפ"ט התקבל עוד רב בראמען, הרב יצחק יעקב ב"ר משה ⁴³⁴ , כדלקמן.

ג) בחורף תקצ"ה התקבל הרב מנחם נחום לכהן ברבנות טשיצערסק, ואת מקומו בראמען מילא לשעה, מחותנו הרב אליהו ב"ר משולם פייביש.

על הסיבות לכך מספר הרב אליהו במכתבו אל כ"ק אדמו"ר הצמח צדק (שניתן כאן תצלומו – תחלה וסיום של שו"ת ארוכה):

לא נעלם מאדמו"ר שיחי' שמחותני מו' מנחם נחום הי' מ"ץ דראמען מכמה שנים, אמנם זה שש שנים מצד סלע המחלוקת שנפל בראמען כנהוג בעו"ה בצוק העתים השי"ר ⁴³⁵ , נטפל לו עוד אחד ⁴³⁶ . והנה בחורף העבר הגיע למהר"נ הנ"ל מכתב מק' טשיצערסק בבקשה שיהי' אצלם מ"ץ ... אח"כ נתעוררו בכאן ראמען צד המחזיקים בידו וכפלו משכורתו מק"נ רובל על ש' רובל, וכתבו כתב וחתמו. אמנם בערך ד' שבועות הגיע מטשיצערסק אגרת שנית עם מעות למהר"נ הנ"ל, איך שעשו כתב בחתימת כל אנשי הקהילה והחליטו הדבר שיהי' מ"ץ אצלם כהבטחתו במכתבו וממתינים בואו, והוכרח להפציר בבקשות ותחנונים את צד המחזיקים בידו שימחלו לו ויתנו לו רשות לשנות מקומו, וטעם כמוס אתו שהכריחו לזה, וכמעט בנפשו הוא, ולא ניתן ליכתב ... אך לא נתרצו ליתן לו רשות לזוז מראמען אם לא באופן שאקבל עלי להורות להם איסור והיתר, עד שימצאו להם מ"ץ קבוע ... לא יכולתי להתאפק לגודל צער מחותני מהר"נ הנ"ל, והוכרחתי לקבל עלי עול כבד ממני.

*

אח"כ ממשיך ומבאר את השאלה באופן מכירת החמץ בעיירה, שנמכרה ע"י הרב יצחק יעקב הנ"ל. וגם הרב יצחק יעקב פנה בשאלה זו את כ"ק אדמו"ר הצמח צדק.

את המענה (שניתן כאן תצלומו – תחלה וסיום) מפנה כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק" אל "הרב המ"ץ דק' ראמען ה"ה המופלג הותיק מו"ה יצחק יעקב".

ובהמשך התשובה כותב גם: "והנה גם מידידינו המופלג הותיק מו"ה אלי' נאמן נ"י הגיעני שאלה זו".

ובשולי החתימה מוסיף: "המכתב הזה שלחתי על אדרעס מעל', והתשו' ⁴³⁷ אשלח אי"ה על אדרעס הר"ר אלי' הנ"ל, ושיתננה ג"כ לרומע"ל".

שאלה נוספת נתעוררה אצל שני הרבנים האלו, במכירת החמץ, ופנו שניהם אל הרב של העיירה הסמוכה לאחוויץ ⁴³⁸ , הרב יקותיאל זוסמן ב"ר ארי' ליב ⁴³⁹ . והשיב להם באריכות ⁴⁴⁰ (ניתן כאן תצלום התשובה – תחלה וסיום), ומתחלת: להרבני המופלג י"א וו"ח וכו' כ"ש מו"ה אלי' נ"י, ולהרב המופלג י"א וו"ח וכו' כ"ש מו"ה יצחק יעקב נ"י.

*

ד) בחורף תקצ"ו נתקבל הרב מנחם צבי הירש ב"ר משה מקרוצע ⁴⁴¹ , לרבה של העיירה.

במשך תקופה מסויימת חיפש הרב מנחם צבי הירש מקום מתאים לרבנות, ובמשך תקופה זו אף נדחק מאד בפרנסת בני ביתו, בנוסף לחלישות בריאותו.

בחודש תשרי תקצ"ו שהה בליובאוויטש ⁴⁴² , ושאל בכל הנ"ל את עצתו וברכתו של כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק".

כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק" הלוה לו סכום מעות, הן לכיסוי חובותיו ⁴⁴³ והן להוצאותיו בתקופה הקרובה, יחד עם זאת נתן עבורו מכתב המלצה אל הגאון החסיד הרב פרץ חן, רבה של ביישינקאוויץ, שיעזור לו למצוא מקום רבנות המתאים, ואף בירכו שיזדמן ה' לפניו מקום הגון לרבנות, ושישלח לו ה' רפואה שלימה.

מליובאוויטש נסע מיד לביעשינקאוויץ, שם התקיים באותה שעה יריד. הרב מנחם צבי הירש שהה שם בכל משך היריד, שבמשך זמן זה בחן אותו הרב מוה"ר פרץ בהלכות רבות, ונתן לו סמיכה הוגנת, ומאד התאמץ למצוא לו מקום המתאים לרבנות, ולא עלתה בידו.

משם נסע לוויטעבסק, והיה אצל הגאון החסיד הרב יצחק אייזיק בהר"ד רבה של וויטעבסק. שהה אצלו במשך ארבע שבועות, שבמשך זמן זה בחן אותו הרב מוה"ר אייזיק בהלכות רבות, וגם הוא נתן לו סמיכה הוגנת, ולבסוף יעץ לו לנסוע לאוקראינה, ולבקש אצל הגאון החסיד הרב יצחק אייזיק עפשטיין מהאמליא, לבקשו שיעזור לו בזה.

לפני שנסע הרב מנחם צבי הירש להאמליא, נעצר אצל הגאון הרב מאיר ברלין, רבה של מוהילוב (הסמוכה יותר לוויטבסק), שהכירו מכבר. גם הוא בחן אותו, ונתן לו סמיכה, ואף הוסיף מכתב המלצה עבורו אל הגאון החסיד הרב אייזיק מהאמליא.

משם נסע הרב מנחם צבי הירש להאמליא, שם שהה ארבע שבועות, שבהם בחנו הרב יצחק אייזיק מהאמליא. בסוף סיפר לו אודות פרשת העיר ראמען, שמחפשים שם עתה רב קבוע, והוסיף לו סמיכה הוגנת, ואף כתב עבורו המלצה לקהלת ראמען שיקבלוהו לרב.

משם נסע הרב מנחם צבי הירש לראמען, וסוף סוף יצא הדבר לאורה, ובהסכם כולם בא אל הנחלה ואל המנוחה, והתקבל למ"ץ בעיירה ראמען.

*

בינתיים התקרב חג הפסח תקצ"ו, ועדיין לא נתבררה השאלה שדנו בה בשנה שעברה, מה הוא האופן המתאים למכירת החמץ של בתי המרזח.

שוב פנה בנושא זה אל כ"ק אדמו"ר הצמח צדק, ודן באריכות גדולה בשו"ת זו, לבאר לפני האדמו"ר את הנראה לו בהלכה זו ⁴⁴⁴ .

בתחלת השו"ת מודה לכ"ק אדמו"ר הצמח צדק עבור עזרתו וברכתו ועבור מכתב ההמלצה שמסר לידיו, אשר בסופו של דבר הביאה לכך, שיתקבל לרבנות בעיר ראמען.

ובסוף השו"ת מבקש להחזיר לידי כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק" את המעות שהלוה לו בעת דחקו. ושוב מבקש את ברכתו לרפואה שלימה, ושלא יכשל בדבר הלכה במקום רבנותו החדש (ניתן כאן תצלום השו"ת – תחלה וסיום).

בשולי המכתב מוסיף וכותב פ"נ על כל בני ביתו בפרטיות.

*

בשנים המאוחרות יותר כיהנו ברבנות ראמען:

ה) הרב שניאור צבי סג"ל. כיהן ברבנות ראמען בשלהי תקופת כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק" (תשובת אדמו"ר ה"צמח צדק" אליו משנת תרי"ב, נדפסה בשו"ת חאה"ע סי' שצב. וראה גם קובץ אהלי שם ח"ח ע' כט).

ו) הרב אליעזר ארלאזאראוו, מח"ס הגהות אליעזר, כיהן ברבנות ראמען משנת תרכ"ג עד לפטירתו בשנת תרס"א (ראה אהלי שם ע' 195).

ז) הרב חיים ישעי' שניאורסאהן (באדמו"ר מוהרש"ב מרעציצע, באדמו"ר מהרי"ל מקאפוסט, באדמו"ר ה"צמח צדק"). כיהן ברבנות ראמען ⁴⁴⁵ משנת תרס"א (ראה אהלי שם שם) עד לפטירתו בט"ו כסלו תרפ"ח ⁴⁴⁶ .

ח) הרב עקיבא יאנקילעווסקי, חתנו של הרב אליעזר ארלאזאראוו הנ"ל, מונה למ"ץ נוסף בעיירה (יחד עם הרב חיים ישעי' שניאורסאהן הנ"ל) אחרי פטירת חותנו בשנת תרס"א (ראה אהלי שם שם) ⁴⁴⁷ .

ט) הרב שניאור זלמן ישראל יעקב (יאני) גורארי', בהרב שמואל מחאראל ⁴⁴⁸ , מונה למ"ץ בראמען בקיץ תרפ"ח, כדלקמן.

מסופר עליו באהלי שם (ע' 77): בנו הצעיר [של הרב שמואל גורארי' מחאראל] מר שניאור זלמן ישראל יעקב נ"י לומד תורה בצותא עם אביו הרב ר' שמואל, וכולם [כל בניו של ר' שמואל הנ"ל] הגיעו להוראה זרע ברך ד'.

זה הי' בשנת תער"ב. אח"כ עבר לקרעמענטשוג, וגר בה עד שנת תרפ"ה, שאז הגיע לראמען, לפתוח שם ישיבת תומכי תמימים ולעמוד בראשה (תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית ע' רעז).

בדיווח שכתב אל כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע בשנת תרפ"ח ⁴⁴⁹ :

הנה ג' שנים שנתייסד פה העסק [ישיבה], ובשנה הראשונה התחיל מנגדי [נציג היבסקציה] לעקור את העסק, אך לא עלתה בידו, כי לא הייתי בפעם הזה בהחנות [בהישיבה]. כעבור שנה עשו עלי עוד פרוטוקול, אך נתארך הדין על שנה, והי' המשפט בחג הפסח דאשתקד, וחייבוני או חמשה חדשים עבודה מוכרחת או חמשים רו"כ, אך המאניפעסט פטרני. ובשנה זו בחדש טבת עשו עלי עוד הפעם פרוטוקול, ועשו בחג הפסח משפט מפורסם (פאקאזאטעלני סוד [משפט ראוה]), ואחר כל ההשתדלות דנוני לחמשה חדשים עבודה מוכרחת.

אחרי סגירת הישיבה ועבודת הכפיה, הציעו לו את הרבנות בעיירה. הוא שאל על כך אצל כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע, שהשיבו בכ"ח תמוז תרפ"ח:

במענה על מכתבו אודות שאלתו בדבר הרבנות דמחנו הטהור, בהנוגע לו לעצמו לקרב או לרחק. בכללות ענין רבנות צריך הוא לקרב בקירוב של השתדלות בהנוגע אל הפועל. ובפרטיות ענין זה אם יודע הוא שאינו ענין של מחלוקת יקרבהו.

עוד מספר על כך החסיד ר' מרדכי ע"ה שוסטרמאן (למען ידעו דורותיכם ע' 19):

הנה הרבנות של העיר ראמען ... כיהן בה פאר הרב ר' חיים שניאורסאהן (נכדו של הרי"ל מקאפוסט, בנו של הצ"צ נ"ע) ונפטר איזה זמן מקודם ⁴⁵⁰ , וחיפשו אחרי רב למלאות מקומו ... בראמען התקיימה איזה שנים מחלקת ישיבת תו"ת. המגיד שיעור (ראש הישיבה) הי' הר"ר יעקב גורארי' (היו קוראין לו 'יאנע' גורארי'), ולהיות שבאותו זמן (תרפ"ט) ⁴⁵¹ נתבטלה הישיבה בראמען (אני בעצמי נסעתי ללמוד שמה, והייתי צריך לנסוע בחזרה), נשאר ר' יעקב בלי משרה. ולהיותו תושב ראמען, היו כאלה שאמרו שעליו – כלומר על ר' יעקב – לקבל משרת הרבנות שהתפנה.

בשנות גזירה אלו, לא ברור כמה זמן כיהן ברבנות עיר זו. כעבור תקופה עבר לגור למוסקבא ⁴⁵² , ואחרי המלחמה נתקבל למ"ץ בלעמבערג ⁴⁵³ .

*

מכתב הרב אליהו (תחלה וסוף)

בעזה"ש יום ב' כ"ח ניסן תקצ"ה, ראמען

לכבוד אדמו"ר שיחי'

פתח דברי הנני העני כי יעטוף לפני אדומו"ר אשפוך שיח חינוני להעיר אור סליחתו על הצעת דבר שפתים וכו' ולאו אורחי' וכו' לאשתעי במלין דהדיוטא ⁴⁵⁴ . אמנם ההכרח מעביר וכו' והוא רחום וכו'.

לא נעלם מאדמו"ר שיחי' שמחותני מו' מנחם נחום הי' מ"ץ דראמען מכמה שנים, אמנם זה שש שנים מצד סלע המחלוקת שנפל בראמען כנהוג בעו"ה בצוק העתים השי"ר ⁴⁵⁵ , נטפל לו עוד אחד.

והנה בחורף העבר הגיע למהר"נ הנ"ל מכתב מק' טשיצערסק בבקשה שיהי' אצלם מ"ץ, והשיב ע"פ ⁴⁵⁶ במכתבו שהוא מסכים לדעתם, רק שישלחו לו מעות על הוצאות הנסיעה. אח"כ נתעוררו בכאן ראמען צד המחזיקים בידו וכפלו משכורתו מק"נ רובל על ש' רובל, וכתבו כתב וחתמו. אמנם בערך ד' שבועות הגיע מטשיצערסק אגרת שנית עם מעות למהר"נ הנ"ל איך שעשו כתב בחתימת כל אנשי הקהילה והחליטו הדבר שיהי' מ"ץ אצלם כהבטחתו במכתבו וממתינים בואו. והוכרח להפציר בבקשות ותחנונים את צד המחזיקים בידו שימחלו לו ויתנו לו רשות לשנות מקומו. וטעם כמוס אתו שהכריחו לזה, וכמעט בנפשו הוא, ולא ניתן ליכתב. ואם חפץ בי השי"ת והראני וכו' שאזכה להתראה פני כבוד אדומו"ר שיחי' אציע פרטי הדברים.

אך לא נתרצו ליתן לו רשות לזוז מראמען אם לא באופן שאקבל עלי להורות להם או"ה ⁴⁵⁷ עד שימצאו להם מ"ץ קבוע. והנה הגם שידעתי בטיב ערכי העני בדעת וגם לא הייתי חובש ⁴⁵⁸ רק כמ"ש ⁴⁵⁹ כל ימי[נו] פנו וכו' כלינו שנינו וכו' השי"ר ⁴⁶⁰ . אמנם לא יכולתי להתאפק לגודל צער מחותני מהר"נ הנ"ל והוכרחתי לקבל עלי עול כבד ממני, ותמכתי יסדותי בספר החכמה כי מקרא מלא [דיבר] הכתוב ⁴⁶¹ הדבר הגדול יביאון וכו', ואתפשטותא דמשה בכל דרא ⁴⁶² וכו' וד"ל.

לזאת מן המיצר אקרא לאדמו"ר שיחי' לעורר עלי ר"ר ויענני במרחב להאיר עיני במ[אור] תורתו הקדושה והטהורה להשיבני על שאלות שבאו לידי בהלכות פסח...

[ובסיום השאלה:]

לזאת תחנתי ובקשתי לעורר ע[לי]נו ר"ר להורות לנו הדרך וכו' ואת המעשה וכו', כי מי יגדור גדר ומי יעמוד בפרץ ⁴⁶³ , ועל מי יש לנו להשען כ"א על רחמי אדומו"ר שיחי' כשיופיע עלינו מאור תורתו ורוח קדשו...

[מת]חנן ומבקש מקרב ולב ומצפה לישועה בתשובתם הרמה

תלמיד תלמידיו אלי' בא"א מו' משולם פייביש זצל"ה הנקרא אלי' נאמן

*

מכתב כ"ק אדמו"ר הצמח צדק (תחלה וסוף)

לכבוד אה' הרב המ"ץ דק' ראמען ה"ה המופלג הותיק מו"ה יצחק יעקב נ"י

[ובסיום התשובה:]

ד' אה' המודיעו

מנחם מענדל

*

מכתב הרב יקותיאל זלמן מ"ץ דלאחוויץ (תחלה וסוף)

להרבני המופלג י"א וו"ח וכו' כ"ש מו"ה אלי' נ"י

ולהרב המופלג י"א וכו' כ"ש מו"ה יצחק יעקב נ"י

[ובסיום התשובה:]

המודיע נאמנה או"נ באמת לנצח

יקותיאל זוסמן בא"א מו"ה ארי' ליב [...]

מ"ץ וד"ץ מלאחוויץ

*

מכתב הרב מנחם צבי הירש (תחלה וסוף)

ב"ה יום ג' ז"ה אדר תקצוא"ו פה ק' ראמען

כ"ק אדמו"ר נ"י ותפארתו הרב הגאון שליט"א

באתי לשחר פני כ"ק שי', ואתן תודה לאל הנעלה, ות"ח לכ"ק שי' על אשר נתקיימה ברכתו, שברך אותי כ"ק שי' שיזדמן ה' לפני מקום הגון, ושישלח ה' לי רפואה בנו"ג ⁴⁶⁴ .

והנה בנסעי ממחנו ק' עם מכתב כ"ק שי' מליצה לידידינו הרב וכו' מו"ה פרץ מ"ץ בייעשנקוביץ ⁴⁶⁵ , והייתי בק' הנ"ל כל משך היריד, ונשא ונתן אתי בהלכות רבות שונות, הן בדיני או"ה [...], ונתן לי סמיכה הוגנת, ומאד התאמץ הרב הנ"ל להמציא לפני איזהו מקומן של שבחים, ולא עלתה בידו. ומשם נסעתי לק' וויטעבסק אחר פאספארט ⁴⁶⁶ , והייתי אצל הרב המפורסם מו"ה יצחק אייזיק מ"ץ וד"ץ דק' הנ"ל ⁴⁶⁷ , וגם הוא נשא ונתן אתי בהלכות רבות שונות ערך ד' שבועות, וגם הוא נתן לי סמיכה הוגנת, ויעצני לנסוע למדינת מאלי רוסיא ⁴⁶⁸ , ולהתראות עם הרב הגדול מו"ה יצחק אייזיק עפשטיין מ"ץ דק' האמי' ⁴⁶⁹ . וגם בנסעי דרך ק' מאהילאב נתארחתי אצל הרב מוהר"ר מאיר ⁴⁷⁰ מ"ץ דק' הנ"ל, כי מכיר אותי לשעבר, כי טיילתי עמו בהרבה ענינים שונים, וגם כתב ונתן לי סמיכה ומליצה להרב הגדול דק' האמי'. ומשם נסעתי לק' האמי', והייתי שם ערך ד' שבועות, וטייל עמי הרב הנ"ל בהלכות רבות שונות ארוכות וקצרות, ואמר לי איעצך טוב, הנה שמעתי שק' ראמען נצרכו למ"ץ, אתן לך כתב סמיכה ומליצה לק' הנ"ל, וכן הי', וכתב ונתן בידי סמיכה הוגנת ומליצה מכוונת לק' ראמען, כאשר הראיתי לידידינו הוותיק וכו' מוהר"ר חיים מליובאוויטש ⁴⁷¹ בק' האראדניע בנסעו מן הדרך ⁴⁷² עם הרב המפורסם מוהר"ר אברהם באדמו"ר הזקן נ"ע ⁴⁷³ , ולידידינו הוותיק וכו' מוהר"ר יצחק סגל רודניער מליובאוויטש. ובבואי לכאן ⁴⁷⁴ לא הי' השר הגביר מוה"ר זאב שלמה אטקופצ'יק ⁴⁷⁵ דפ"ק ראמען. וזה מקרוב בעזה"י יצא הדבר לאורה, ובהסכם כולם בעזה"י באתי אל הנחלה ואל המנוחה. ות"ח חן גדול לכ"ק שי' עבור זה...

[ובסיום השאלה:]

כל זאת הודעתי לכ"ק אשר נלענ"ד, אף שהאריכות הוא אך למותר, אך אתו הסליחה, ובקשתי עוד הפעם מכ"ק להשיבני דבר על כל הנ"ל. וגם אם שגיתי אתי תלין ⁴⁷⁶ , ורק אדמו"ר יגמול נא חסדו עמדי להשיבני, הן על שאלתי בדברי נכבדות, והן מנידון בריאותי איך להתנהג.

וגם זאת, בהיות שבהיותי במחנו קדוש, לויתי אצל כ"ק שי' על ההוצאה, וגם נ"ח מכבר עבור מכירת טליתים בקרוצע ⁴⁷⁷ , לזאת בקשתי מאת הדרת כ"ק שי' לצוות ולכתוב אלי על איזה אדרעס אשלח. ומחמת בטחוני במדות כ"ק שי' שבטבע הטוב וכו', ועל גודל ענוותנותו בטחתי, שישיב אפי' לאיש כערכי אשר לעונת הפעוטות לא הגעתי.

ומחמת שאיני על איתן בריאותי, לזאת תניע ידי כאשר יניד הקנה. ועל כן בקשתי מאד מאת הכ"ק ⁴⁷⁸ אדמו"ר שי' להעתיר בעדי לה' שישלח דברו וירפאני רפואה שלמה במהרה ברמ"ח אברי הנפש [והגוף] בתוך שאר חולי ישראל. ושלא אכלם ואכשל בדבר הלכה, ויהי' לבי תמים בחוקיו למען לא אבוש, עד אשר [יערה] עלינו רוח ממרום קדשו.

כ"ד ⁴⁷⁹ משרתו הרוצה להתאבק בעפר כפות רגליו, ולשתות בצמא את דברי קדשו, ויושב ומצפה מתי יזכה בקול נועם דברי קדשו,

מנחם צבי הירש בא"א מו"ה משה זצ"ל

מ"ץ דק' ראמען

פ"נ חנינה מכ"ק שי' עבור כל ב"ב בפרטיות. האשה העניא בת פעשיא, בתה צירלע בלומא תי', ובתה חי' שרה תי', ובנה משה שי'. גודל בקשתי להעתיר אל ה' ולבקש בעדי ובעד ב"ב הנ"ל, שישלח ה' דברו וירפאינו רפו"ש בנו"ג [ויתנני] לחן וכו' בעיני ה', ושימלא משאלותינו במדה טובה ישועה ורחמים.

ד' המעתיר מנחם צבי בן דבורה