ספרי כ"ק אדמו"ר הזקןאגרות קודשאגרות-קודש אדמו"ר הזקןאגרת ה

אגרת ה

[לערך תקמ"ה]

בגזירת ²²² עירין פתגמא ומאמר קדישין ²²³ חכמי המשנה ²²⁴ ע"ה, ששנו במשנתם ²²⁵ עשרה שיושבין ועוסקין בתורה שכינה שרויה ביניהם, כי זה כל האדם ²²⁶ , ואף גם זאת היתה כל ירידתו בעוה"ז לצורך עליה זו ²²⁷ , אשר אין עליה למעלה הימנה, כי שכינת עוזו אשר בגבהי מרומים ²²⁸ והשמים ושמי השמים לא יכלכלו ²²⁹ אימתה ²³⁰ , תשכון ותתגדל ²³¹ בתוך בני ישראל כמ"ש כי אני ה' שוכן בתוך בני ישראל ²³² , על ידי עסק התורה והמצות בעשרה דוקא, כמ"ש רז"ל אתיא תוך תוך ²³³ כו', ועל זה נאמר בקרבך קדוש ²³⁴ , ואין דבר ²³⁵ שבקדושה בפחות מעשרה.

ומשום הכי נמי אצטריך להו לרז"ל ²³⁶ למילף מקרא מנין שאפילו אחד שיושב ועוסק בתורה כו', ואף גם זאת לא מצאו לו סמך מן המקרא אלא לקביעת ²³⁷ שכר ²³⁸ בלבד, ליחיד לפי ערכו, לפי ²³⁹ ערך המרובים, אבל לענין השראת קדושת הקב"ה אין לו ערך אליהם כלל. וההפרש שבין השראה לקביעות שכר מובן למביני מדע ²⁴⁰ , כי קביעת שכר הוא שמאיר ה' לנפש תדרשנו ²⁴¹ באור תורתו שהוא מעטה לבושו ממש, ולכן נקראת התורה אור שנאמר ²⁴² עוטה אור כשלמה ²⁴³ , והנפש היא בעלת גבול ותכלית בכל כחותיה, לכן גם אור ה' המאיר בה הוא גבולי מצומצם ומתלבש בתוכה, ועל כן יתפעל לב מבקשי ה' ²⁴⁴ בשעת התפלה וכיוצא בה, כי בו ישמח לבם ²⁴⁵ ויגיל אף גילת ורנן ²⁴⁶ ותתענג נפשם בנועם ²⁴⁷ ה' ²⁴⁸ ואורו בהגלותו ממעטה לבושו שהיא התורה ויצא כברק חצו ²⁴⁹ , וזו היא קביעת שכר התורה הקבועה תמיד בנפש עמלה ²⁵⁰ בה. אבל ההשראה ²⁵¹ היא ²⁵² הארה עצומה מאור ה' המאיר בה בלי גבול ותכלית, ואינו יכול להתלבש בנפש גבולית כי אם מקיף עליה מלמעלה מראשה ועד רגלה ²⁵³ , כמו שאמרו חז"ל אכל בי עשרה ²⁵⁴ שכינתא שריא, כלומר עליהם מלמעלה כמ"ש ויהי נועם ה' עלינו ²⁵⁵ ומעשה ידינו כוננה עלינו, כלומר כי נועם ה' אשר הופיע במעשה ידינו בעסק התורה והמצות דאורייתא וקוב"ה כולא חד ²⁵⁶ יתכונן וישרה עלינו מלמעלה, להיותו בלי גבול ותכלית ואינו מתלבש בנפשנו ושכלנו.

ועל כן אין אנו משיגים בשכלנו הנעימות והעריבות מנועם ה' וזיו השכינה בלי גבול ותכלית אשר מתכונן ושורה עלינו במעשה ידינו בתורה ומצות ברבים דוקא. ועל זה ארז"ל שכר מצוה בהאי עלמא ליכא ²⁵⁷ , כי אי אפשר לעולם להשיגו כי אם בהתפשטות הנפש מהגוף, ואף גם זאת על דרך החסד כמ"ש ולך ה' חסד ²⁵⁸ כי אתה תשלם לאיש כמעשהו, וכמו שארז"ל ²⁵⁹ שהקב"ה נותן כח בצדיקים כו', משא"כ במלאכים, כמו ששמעתי מרבותי ²⁶⁰ כי אילו נמצא מלאך אחד עומד במעמד עשרה מישראל ביחד, אף שאינם מדברים בדברי תורה, תפול עליו אימתה ופחד ²⁶¹ בלי גבול ותכלית משכינתא דשריא עלייהו, עד שהיה מתבטל ממציאותו לגמרי.

ועל כן רע בעיני המעשה אשר נעשה תחת השמש ²⁶² בכלל, ובפרט בין אחיי ורעיי ²⁶³ הנגשים אל ה' ²⁶⁴ הגשה זו תפלה ²⁶⁵ , ואחר התפלה, או לפניה, נעשה מושב לצים ²⁶⁶ רחמנא ליצלן ²⁶⁷ , כמו שארז"ל שנים שיושבין ²⁶⁸ ואין ביניהם דברי תורה כו', ואם נעשה מושב לצים בעשרה דשכינתא שריא עלייהו אין לך עלבונא וקלנא דשכינתא גדול מזה רחמנא ליצלן. ואם אמרו רז"ל על העובר עבירה בסתר ²⁶⁹ שדוחק רגלי השכינה ח"ו ²⁷⁰ , העובר עבירה ברבים ²⁷¹ דוחק כל שיעור קומה של יוצר בראשית ²⁷² כביכול, כמ"ש רז"ל אין אני והוא ²⁷³ וכו', אלא שמלך אסור ברהטים ²⁷⁴ כו', אבל ווי למאן דדחקין לשכינתא כד יוקים לה קודשא ב"ה ויימא לה התנערי מעפר קומי ²⁷⁵ וגו', ועל תלת מילין ²⁷⁶ מתעכבי ישראל בגלותא על דדחקין לשכינתא ועל דעבדין קלנא בשכינתא וכו' כמ"ש בזה"ק.

על כן אהוביי אחיי ורעיי אל נא תרעו ²⁷⁷ הרעה הגדולה הזאת ²⁷⁸ , ותנו כבוד לה' אלהיכם בטרם יחשך ²⁷⁹ , דהיינו בין מנחה למעריב ²⁸⁰ כל ימות החול ללמוד בעשרה פנימיות התורה, שהיא אגדה שבספר עין יעקב, שרוב סודות התורה גנוזין בה, ומכפרת עונותיו של אדם כמבואר בכהאריז"ל ²⁸¹ , והנגלות שבה הן דרכי ²⁸² ה' שילך בהם האדם וישית עצות בנפשו במילי דשמיא ובמילי דעלמא, וכידוע לכל חכמי לב, וגם ללמוד מעט בשו"ע או"ח ²⁸³ הלכות הצריכות לכל אדם, וע"ז ארז"ל כל השונה הלכות ²⁸⁴ בכל יום כו' שהן הלכות ברורות ופסוקות הלכה למעשה כמבואר בפרש"י ²⁸⁵ ז"ל שם, ובשבת קדש בעלות המנחה ²⁸⁶ יעסקו בהל' שבת, כי הלכתא רבתא לשבתא ²⁸⁷ , ובקל יכול האדם ליכשל בה ח"ו אפילו באיסור כרת וסקילה מחסרון ידיעה, ושגגת תלמוד עולה זדון ²⁸⁸ ח"ו, ואין צריך לומר באיסורי דברי סופרים שרבו כמו רבו ²⁸⁹ למעלה ²⁹⁰ , ובפרט באיסורי מוקצה דשכיחי טובא, וחמורים ²⁹¹ דברי סופרים יותר מדברי תורה, כמ"ש רז"ל שכל העובר ²⁹² על דברי חכמים אפילו באיסור קל של דבריהם כמו האוכל קודם תפלת ערבית וכה"ג חייב מיתה כעובר על חמורות שבתורה.

וכל יחיד אל יפרוש עצמו מן הציבור ²⁹³ אפילו ללמוד ענין אחר ²⁹⁴ , כי אם בדבר שהציבור עסוקין בו, ואין צריך לומר שלא יצא החוצה אם לא יהיו עשרה מבלעדו, ועליו אני קורא הפסוק ועוזבי ה' יכלו ²⁹⁵ כו' ²⁹⁶ , כמשארז"ל על כל דבר שבקדושה ²⁹⁷ , כי אין קדושה כקדושת התורה דאורייתא וקוב"ה כולא חד. וכל הפורש מן הציבור ²⁹⁸ כו', ושומע לי ישכון בטח ²⁹⁹ , ובימיו ובימינו תושע יהודה וירושלים תשכון לבטח ³⁰⁰ אמן כן יהי רצון.

דברי המדבר בתוכחה מגולה ואהבה מסותרת ³⁰¹ ואו"נ מלב ונפש חפיצה ³⁰²

שניאור זלמן במהור"ר ברוך יצ"ו

הח [ו] נה פה ק"ק לאזני מ"מ דק"ק הנ"ל

הערות

222. נדפסה באגה"ק שבתניא אגרת כג. ומועתקת בכת"י 170 רעט, ב (בכותרת: מכתב מאדמו"ר הגאון החסיד המפורסם מו"ה זלמן מלאזני'. וחותם: א[ו"נ] מלב ונפש שניא[ו]ר זלמן במוהר"ר ברוך יצ"ו). 239 קמ, א. 2000 יט, ב (בכותרת: גם זה מדבר קדשו שי'). ובכת"י ירושלים 1467 לג, א (עם לשון הסיום והחתימה – המועתקים לקמן בפנים). ובכת"י הסמינר 2119 (בכותרת: כתבי קודש מן אדומו"ר גאון עוזינו המפורסם מהרש"ז נ"י). כת"י ירושלים 1467 נעתק בשנת תקנ"ב, ואם כן נכתבה לפני שנת תקנ"ב. כת"י הסמינר כולל אגרות שעד תחלת שנת תק"נ, ואם כן נכתבה האגרת לפני שנת תק"נ. ואם נסמוך על לשון החתימה "החונה פה ק"ק לאזני, מ"מ דק"ק הנ"ל", יש לשער שנכתבה בשנים הראשונות לבואו ללאזניא (ראה לעיל אגרת ב), לערך בשנת תקמ"ה. המ"מ ותיקונים לאגרת זו (מלבד המוסגרים בחצאי ריבוע), נעתקו מקונטרס "מראה-מקומות, הגהות והערות קצרות לספר של בינונים" לכ"ק אדמו"ר זי"ע (נמצא בדפוס), ו"לוח התיקון" שבסוף ס' התניא. לעיין ביאור אגרת זו מגן אבות סוף ח"ו.
223. בגזרת . . קדישין: דניאל ד, יד.
224. חכמי המשנה: בפסחים לג, א הובא פסוק זה [בגזרת גו'] אתלמידי חכמים.
225. במשנתם: אבות ג, ו.
226. כי זה כל האדם: קהלת יב, יג.
227. ירידתו בעוה"ז לצורך עליה זו: [בסגנון מכות ז, ב. וראה בהנסמן בספר המפתחות למאמרי אדה"ז (קה"ת, תשמ"א) ערך נשמות, ירידה צורך עלי'].
228. שכינת . . מרומים: נוסח עלינו לשבח.
229. והשמים . . יכלכלו: מלכים-א ח, כז.
230. אימתה: [נ"א: גודל אימתה].
231. תשכון ותתגדל בתוך: [ע"פ נוסח קדושה בשבת ויו"ט].
232. כי אני ה' שוכן בתוך בני ישראל: במדבר לה, לד.
233. אתיא תוך תוך: ברכות כא, ב.
234. בקרבך קדוש: הושע יא, ט. תענית ה, א.
235. ואין דבר כו': ברכות כא, ב.
236. להו לרז"ל: אבות ג, ב
237. לקביעת: לקביעות? כמ"ש בסמוך.
238. לקביעת שכר: צע"ג, דשם במשנה איתא אשנים דשכינה שרוי' ביניהם, אף שהוא פחות מיו"ד. ובמגן אבות סוף ח"ו בי' אגה"ק זו. וכנראה גירסא אחרת הי' לו כאן [וראה שיעורים בס' התניא ע' 1607 הערה 17].
239. לפי: נ"א: ולפי.
240. למביני מדע: [דניאל א, ד].
241. לנפש תדרשנו: איכה ג, כה.
242. שנאמר: [נ"א: משום שנאמר].
243. עוטה אור כשלמה: תהלים קד, ב [וראה שיעורים בס' התניא ע' 1608 הערה 19].
244. לב מבקשי ה': תהלים קה, ג [נ"א: וע"כ יקרה מקרה טהור לפעמים למבקשי].
245. כי בו ישמח לבם: [ע"ד תהלים לג, כא].
246. אף גילת ורנן: ישעי' לה, ב.
247. בנועם: בחי' נועם עי' לקו"ת בשלח א, ב ואגה"ק [סי'] כט.
248. בנועם ה': [תהלים כז, ד]. נ"א: על ה'.
249. ויצא כברק חצו: זכרי' ט, יד.
250. נפש עמלה: [ע"ד משלי טז, כו].
251. כי קביעת כו' אבל ההשראה כו': עייג"כ אגה"ק ס"ג. [לקמן אגרת עג].
252. אבל ההשראה: עיין [תניא] ח"א פל"ה.
253. מראשה ועד רגלה: [ע"ד ויקרא יג, ב].
254. אכל בי עשרה: סנהדרין לט, א. ועיין [בהמצויין] לעיל [בתניא] ח"א ספי"א.
255. ויהי נועם . . עלינו: תהלים צ, יז. "אלקינו עלינו".
256. דאורייתא וקוב"ה כולא חד: [ע"ד זח"ב ס, א. הובא ב]הקדמת [התניא] ח"א.
257. שכר מצוה בהאי עלמא ליכא: קידושין לט, ב.
258. ולך ה' חסד: תהלים סב, יח. דלכאורה באם זהו כמעשהו – מהו החסד – אלא דזהו שיוכל לקבלו.
259. וכמו שארז"ל: סנהדרין קז, ב.
260. מרבותי: הבעש"ט והרב המגיד. שיחת חה"פ תש"ד [ע' 98].
261. תפול עליו . . ופחד: ע"ד שמות טו, טז [וראה שיעורים בס' התניא ע' 1612 בהערות].
262. רע בעיני . . השמש: קהלת ב, יז "רע עלי ... שנעשה".
263. אח י י ורעיי: [ע"ד תהלים קכב, ח].
264. הנגשים אל ה': שמות יט, כב. וראה פירש"י, ותפלות במקום קרבנות תקנום.
265. הגשה זו תפלה: ב"ר פמ"ט. פרש"י עה"פ.
266. מושב לצים: [ראה גם לקמן אגרת סח].
267. רחמנא ליצלן: [שבת פד, ד. תענית ט, ב].
268. שארז"ל שנים שיושבים: אבות ג, ב.
269. על העובר עבירה בסתר: חגיגה טז, א
270. ח"ו: [נ"א: ק"ו].
271. העובר עבירה ברבים כו': לכאורה אין ראי' מהעובר עבירה בסתר, כדמשמע שם בש"ס. וצ"ע.
272. שיעור קומה של יוצר בראשית: ביאור לשון זה: תיקוני זהר תי' סט. היכלות [הובא ונתבאר ב]שומר אמונים ויכוח ראשון סד- סה. וראה ע"ח שער השמות פ"ז. יהל אור ע' תקעג ואילך.
273. אין אני והוא: סוטה ה, א. נמצא לענין גאוה ולה"ר. לעיין שם במ"מ.
274. שמלך אסור ברהטים: שה"ש ז, ו. ועיין לעיל [בתניא] אגה"ת רפ"ז.
275. התנערי מעפר קומי: ישעי' נב, ב.
276. ועל תלת מילין כו': להעיר מזח"ג עה, ב. אבל לא חשיב שם דדחקין כו'.
277. אל נא תרעו: ע"ד בראשית יט, ז.
278. הרעה הגדולה הזאת: בראשית לט, ט.
279. ותנו כבוד . . יחשך: ע"ד ירמי' יג, טז.
280. בין מנחה למעריב: [ראה שיעורים בס' התניא ע' 1616 הערה 44*].
281. כמבואר בכהאריז"ל: [ראה הל' ת"ת פ"ב ה"ב וש"נ: אור צדיקים סכ"ו אות ו. סידור האריז"ל (להר"ר שבתי ז"ל) בכוונת הלימוד. ראה של"ה חלק תושבע"פ כלל כבוד אלקים הסתר דבר, דתי"ב א].
282. דרכי: [נ"א: כל דרכי].
283. בשו"ע או"ח: [נ"א: בשו"ע או"ח עד הל' שבת].
284. כל השונה הלכות: סוף נדה. ועיין [בהנסמן] לעיל [אגה"ק] ס"א [אגרת פב].
285. בפרש"י: אולי ממה שכתב רש"י הלכה למשה מסיני, וכידוע שבהלמ"מ אין מחלוקת – הקדמה לפירוש המשניות [להרמב"ם].
286. בעלות המנחה: מלכים-א יח, לו.
287. הלכתא רבתא לשבתא: שבת יב, א. "רבתי". קו"א [לקמן אגרת פ] בסופו.
288. ושגגת תלמוד עולה זדון: אבות ד, יג.
289. שרבו כמו רבו: [ע"ד זכרי' י, ח].
290. רבו למעלה: [ע"ד עזרא ט, ו. דה"א כג, יז].
291. וחמורים כו': אגה"ת פ"ט [ושם צויין: עיין סנהדרין פח, ב].
292. שכל העובר כו': ברכות ד, ב. ועירובין כא, ב [ראה גם לקמן אגרת ל].
293. אל יפרוש עצמו מן הציבור: ע"ד אבות ב, ד. ולכאורה "עצמו" מיותר וב"ב עט, א "הפורש עצמו מד"ת".
294. ענין אחר: [נ"א: ענין אחר בפ"ע].
295. ועוזבי ה' יכלו: ישעי' א, כח.
296. יכלו כו': כו' מיותר כיון שהוא סוף פסוק [נ"א: יכלו הנאמר בכתובים].
297. כמשארז"ל על כל דבר שבקדושה: ירושלמי מגילה פ"ד ה"ד.
298. וכל הפורש מן הציבור: שו"ע או"ח סו"ס תקעד ע"פ תענית יא, א.
299. ושומע לי ישכָן בטח: משלי א, לג.
300. תושע . . לבטח: ירמי' לג, טז [וראה שיעורים בס' התניא ע' 1620 בהערות].
301. בתוכחה מגולה ואהבה מסותרת: [ע"ד משלי כז, ה].
302. מלב ונפש חפצה: עפ"י דה"י א כח, ט.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 40 עמודים.