ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"עתורת שמואלתר"ם ח"אמאמרים[מזבח אדמה] ויובן עוד כו' זית רענןסה

סה

בשאר כל אדם חולה כזה הוא חולה בדקות, ויש חולה שהוא <22>

ּ חולה היותר גדול והיינו שמלא בתאוות היתר, ועם היות שהוא דבר המותר, פי' שאינו אסור וקשור בידי החיצוני'³⁵², וע"י עבודה בשמחה אפשר להעלותם עכ"ז כשעושה הדבר ההוא למלאות תאוות נפשו כי ירעב גם אחר עשותו הרבה וכמארז"ל אבר קטן יש באדם³⁵³ כו'³⁵⁴ משביעו רעב שגם אחרי השובע הנה הוא רעב וכן בכל פרטי מיני תאות, כמו הזולל וסובא שלא יש די כלל גם אחרי שממלא תאוות לבו היינו אחרי אכלו ואחרי שתו, ורוחא לבסומי שכיחא³⁵⁵ כו' ועם היות שזהו דבר המותר עכ"ז התאוות היתר הנ"ל מגשמיים האדם העושה אותם עד שמתבטל מהותו לגמרי, שהרי האדם הוא בחיר הנבראים³⁵⁶ וכל מה שברא הקב"ה בעולמו³⁵⁶ לא נברא אלא לצוות לזה, פי' לצוות שיהי' לו צוותא וחיבור³⁵⁷ וזהו עלייתם וכמ"ש לעיל³⁵⁸ בענין דאכיל קרבנין שעלייה גדולה היא לצומח וחי שיוכלו להיות מבשר גוף המדבר, וכ"ש שהם יחזקו העבודה אשר ע"י האכילה עובד לה' בתורה ותפלה כו', משא"כ כשמתאוה לאכול או התאוה בשארי פרטי' הנה כשתאב לאיזה דבר נעשה הוא המקבל העונג מהדבר ההוא, והדבר ההוא נעשה דבר המשפיע לו שפע העונג, והרי ירד הוא עשר מעלות אחורנית³⁵⁹ שתמורת היותו גדול ובחיר הנבראי' נעשה שפל מן החי והצומח שהוא מקבל ענג מהם והם משפיעים לו ענג וחיות, והוא אינו מעלה אותם כלל, כ"א שהם מורידים אותו ומגשמים אותו להיות פחות במעלה מן הצומח והחי, ועד"ז בכל פרטי התאוות היתר שהיותו קשור ותאוב לדבר ההוא מוריד אותו ממהותו לגמרי להיות למטה היינו בחי' מקבל מן הדבר ההיא כו', ואי לזאת הגם כי החולה הזה אין בו סכנה כי מאחר שהם דברים המותרים ע"פ דרכי וחוקי התורה שנמצא אינם מורידים אותו לבור שחת³⁶⁰ לשחת נפשו לגמרי ולכרות אותה משרשה בחיי החיים³⁶¹ אוא"ס ב"ה, עכ"ז ה"ה כמו החולה שאין בו סכנה היינו הגם שאין בו סכנה שימות לגמרי ויפרד חיות הנפש מן הגוף, מ"מ א"א לכחש שהוא חולה וסובל יסורים קשים ועינויים מחולי הגוף המייגעים אותו ואינם מניחים אותו לפעול פעולתו ולעסוק בעסקי' כידוע ומובן לכל, וגם מזה עצמו הוא מלא דאגות ואנחות שתאוותו מתגברת עליו בכ"י ואינו יכול להוציא מכאה"פ כו', ועכ"ז חולה זה הוא חולה שאב"ס, ובקל יכול להתרפאות, אמנם הנה יש חולה שהוא חולה גדול כ"כ עד שיש בו סכנת מות

הערות

352. דבר המותר. . החיצוני' : ראה תניא פ"ז. אגה"ק סכ"ו (קמג, ב).
353. אבר קטן יש באדם : סנהדרין קז, א.
354. כו' : בהמשך הנדפס: ליתא.
355. ורוחא לבסומי שכיחא : ראה ערובין פב, ב.
356. האדם הוא בחיר הנבראים : ראה גם עבודת הקודש חלק התכלית פ"ב — פ"ו. לקמן ח"ב (בחלק המאמרים) מאמר ד"ה ויאמר כו' לך לך על יד הערה 26. ד"ה ויובן כו' הני ששה ועשרים הודו על יד הערה 62. (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) הנחה ד"ה יפה שעה הא'. (ובחלק ההנחות) בהנחה שם על יד הערה 32.
356. וכל מה שברא הקב"ה בעולמו : ראה ברכות ו, ב.
357. לצוות. . צוותא וחיבור : ראה גם מאמרי אדה"ז תקס"ז ע' רצ. אוה"ת מטות ע' א'רנח. לקמן (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) בהנחה כאן על יד הערה 95. סה"מ תרמ"ד ס"ע רעג ואילך.
358. לעיל : פ"ה.
359. עשר מעלות אחורנית : ע"פ מל"ב כ, י. יא. ישעי' לח, ח.
360. לבור שחת : ע"פ תהלים נה, כד.
361. בחיי החיים : יומא עא, א.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 17 עמודים.